ניר דבורי: אזעקה נשמעה באילת בעקבות מחשש לחדירת כלי טיס עוין.
ניצול הטבח הסתתר במטע תפוזים במשך 6 שעות: "אני הולך להלוויה אחרי הלוויה"
ניצול הטבח של חמאס שהסתתר במטע תפוזים במשך 6 שעות בשמחת תורה, סיפר כי החליט לרוץ למטע ולא להיכנס למבנה, וההחלטה הצילה את חייו. "אני הולך להלוויה אחרי הלוויה"
החלטה של שבריר שנייה לרוץ ולהסתתר במטע תפוזים יכול להיות הדבר שהציל את חייו של גל כץ בן ה-22 , לאחר שחמושי חמאס תקפו בצורה מחרידה מאות ישראלים ביום שבת של שמחת תורה.
כשהתקרבו חמושים, כץ וחבר נמלטו אל החורשה הסמוכה, שם הסתתרו במשך כשש שעות. כשהם שוכבים בשקט, ולא העזו לדבר, הם חיכו שהמחבלים יעזבו, בעודם מרגישים כי "האדמה רועדת תחתינו".
השניים חולצו מאוחר יותר על ידי חיילי צה"ל. חבריו האחרים של כץ, לעומת זאת, לא שרדו, הם נהרגו על ידי מחבלים שמצאו אותם בתוך מבנה ממוגן נגד טילים.
"הגענו יחד, לא חזרנו הביתה יחד", אמר כץ לרשת CNN, והוסיף כי מאז הטבח בפסטיבל נובה, שבו נהרגו לפחות 260 אנשים, הוא "הולך להלוויה אחרי הלוויה".
גל כץ סיפר כי כשהתחילו היריות הוא ניסה להישאר רגוע "כי זה הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות באותו הרגע. ופתאום אני רואה מטע תפוזים. אני וחבר שלי התחלנו לרוץ כמו משוגעים. אני רואה אנשים רצים על פני מטע התפוזים. ואני חשבתי שהטרוריסטים יראו אותם כי זה מה שהם מחפשים, לעשות הכי הרבה נזק במינימום זמן. כי הם יודעים שהם כנראה לא הולכים לצאת מזה בחיים".
הוא המשיך: "אז תפסתי את החבר שלי ואמרתי לו, 'אני ואתה, מה שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו צריכים להיעלם. פשוט נעלמים לכמה שעות, והעניינים הולכים להיות רגועים יותר".
"הלכנו למטע התפוזים, שכבנו שם כחמש-שש שעות. את המחבלים לא מעניינים מטעי תפוזים, הם חיפשו בתים, הם חיפשו ערים, הם חיפשו יישובים. הם רצו נזק גדול. אז פשוט שכבנו שם. אפילו לא דיברנו אחד עם השני. ומסביבנו יריות והפצצות. אנחנו מרגישים את האדמה רועדת תחתינו. בסופו של דבר, ברגע ששמענו שהכל רגוע יותר, מצאנו כמה חיילים שחילצו אותנו".