מתקפת הפתע שנכפתה על ישראל לא פסחה גם על היישוב יכיני. יישוב מסורתי חקלאי הממוקם בצפון הנגב סמוך לעיר שדרות. חוליה של עשרות מחבלים פשטה בשבת בבוקר על המקום.
בתיעוד שפורסם ממצלמות האבטחה נראים המחבלים כשהם רכובים על גבי טנדר, פורקים ומשתלטים על המושב. אחד מהם יורה לעבר שתי צעירות, שתופסות מחסה מאחורי רכב שעשה את דרכו בשער הכניסה למושב.
שער הכניסה ליישוב היה נעול והחוליה שפשטה על המושב נכנסה דרך שער צדדי בכניסה. המחבלים רצחו ארבעה תושבים, בהם צעיר בן 18 שהיה אמור להתגייס לצה"ל בעוד חודש וחצי. בהמשך רצחו המחבלים שלושה גברים נוספים.
למעשה, התושבים מספרים כי הגעת המחבלים לשער הייתה בשעה 07:39, חצי שעה לפני המועד הרשמי בו היו אמורים בני היישוב להתכנס לתפילת החג והשבת בבית הכנסת, מה שלמעשה מנע בחסדי שמים אסון גדול הרבה יותר.
התושבים המבוהלים, לצד חברי כיתת הכוננות יצאו להגן בחירוף נפש על בתיהם וחייהם, ולאחר מאבק ממושך שנדמה כנצח ובסיוע כוחות הביטחון, היישוב זוכה ממחבלים.
המשפחות ששרדו את התופת הנוראה פונו לבית מלון ירושלמי, ביניהם אף משפחות חללים שעדיין לא הביאו את יקיריהן לקבורה. השהות בבית המלון מלווה בסיוע צמוד של אנשי פיקוד העורף, עובדים סוציאלים, ועשרות מתנדבים שעושים את המירב בכדי להקל ולו במעט מהתחושות הקשות.
אמש, בשיחה שניהלו המתנדבים עם בני היישוב, נשאלו המפונים מה חסר להם וכיצד ניתן עוד לסייע, אך התשובה שקיבלו הדהימה אותם:
להפתעתם הרבה, התושבים ענו כי מחמת האסון הנורא הם לא חגגו את החג כיאות, וכי הם לא מסכימים בשום אופן לתת למה שקרה ליטול מהם גם את הזכות לרקוד יחד עם ספרי התורה.
חיש מהרה הוזעקו חברי קהילות 'אהבת חיים' ו'אהל יצחק' הירושלמיות, השוכנות בסמיכות למלון בו שוהים הפליטים, לארגן מעמד 'הקפות שניות' - חמישה ימים לאחר צאת החג. בני הקהילות, בערבות הדדית ובהתגייסות מרשימה התאגדו יחדיו והפיקו אירוע נדיר ומיוחד, תוך חשיבה אף על הפרטים הכי קטנים.
לאירוע המרגש שנערך אמש (חמישי) תחת הנחיות פיקוד העורף, הובאו ספרי תורה, נגנים, כלי שיר, ממתקים וספרי תורה קטנים עבור הילדים.
התושבים הנרגשים ירדו לאולם בו התקיים המעמד כשהם מוחים דמעות מעיניהם, ילדים ומבוגרים, טף ונשים, כל מי שנותר לפליטה מהטבח המחריד והנורא התאחדו יחד סביב מקור האור והנוחם של העם היהודי - ספרי התורה. וכך במשך שעות רקדו, בכו ופיזזו לכבוד התורה ונותנה, כאשר עצב ותקווה משמשים בעירבוביא. שיר רדף שיר, 'אני מאמין' ולאחריו 'תורת ה' משיבת נפש' אשר מילאו את ליבם בנחמה כי בקרוב ממש יבואו ימים טובים על ישראל.
רבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר ששמע על השמחה הצפויה, ביקש לדחות את שיעורו הקבוע בכדי להשתתף אף הוא במעמד המרטיט. בדברים שנשא באירוע, פרץ בבכי ואמר לנוכחים כי מיום מתן תורה לא הייתה שמחה כזו בישראל, שיהודים טהורים וקדושים איבדו את היקר להם מכל ובוחרים לחבוק, לדבוק ולחגוג לכבוד התורה על אף שאינם מחוייבים בכך.
אין תמימה כתורה ואין תומכיה כישראל מפי אל, מפי אל, יבורך כל ישראל.
