מרדכי הלפרין: נתניהו ביקש מראשי הרשויות בצפון להסביר לתושבים שהם לא יוכלו לחזור בקרוב לבתים מחשש שהאש תחודש בעוצמה גדולה יותר. נוכחים בחדר מעידים שחלק מראשי הרשויות שהביעו בתחילה התנגדות להסכם, השתכנעו שהוא נחוץ מבחינה ביטחונית.
בעקבות המלחמה: האם לערוך קידוש לחתן בראשית?
גבאים רבים מרחבי הארץ התחבטו האם לערוך בשבת הקרובה 'קידושא רבא' לחתן בראשית, שלחו את השאלה לעמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין, אשר השיב כי אפשר לערוך, אך לפני הקידוש ולאחריו יאמרו כל הקהל פרקי תהילים לישועת כלל ישראל
מתקפת הפתע הנוראית שנפלה עלינו ביום שמחת תורה, אשר זוועותיה עדיין לא נתפסים בשכל אנוש, הביאה עמה גם שאלה הלכתית-השקפתית, שכן כידוע המנהג הוא שהעולה לתורה בשמחת תורה לתחילת ספר 'בראשית' עורך קידושא רבא בשבת לאחר שמחת תורה – פרשת בראשית.
עשרות גבאים מרחבי הארץ, שהתחבטו בשאלה לנוכח המצב הקשה, והמלחמה המתחוללת בארצנו, האם ראוי לערוך את הקידוש בשבת הקרובה או שמא לא ראוי לשמוח ולעלוז בימים קשים אלה, כאשר אחינו בצרה ובשביה ובשדה הקרב.
השאלה שוגרה לעמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, אשר בימים טרופים אלה נדרש לענות מדי יום על עשרות שאלות קשות ומורכבות, עמוד ההוראה השיב, וכפי שהובא על ידי נכדו הרב חיים מלין בקו 'שיח יצחק', כי ניתן לקיים את מנהג ישראל ולערוך את הקידוש, אך בתנאי שלפני הקידוש ולאחריו יאמרו כל הקהל כמה פרקי תהילים, לישועת השבויים ולרפואת כל הפצועים ולישועת עם ישראל.
הגר"י זילברשטיין הטעים את הדבר, כי בקידושא רבא רגיל מתוך האכילה והשתיה עלולים לבוא לפעמים לידי ליצנות וקלות ראש, וזהו דבר שאינו מתאים כלל וכלל בימים אלו, ולכן את עצם השמחה על גמרה של תורה ותחילת ספר בראשית ניתן לקיים, אך על ידי אמירת התהילים בסוף תפילת מוסף – לפני הקידוש, וכן לאחר הקידוש, המעמד מקבל תוקף רציני, וזכות התורה הקדושה, והשמחה בסיומה ובתחילתה, תגן בעד עם ישראל, אמר הרב זילברשטיין.