בן יניב: בכיר בממשל ביידן בתדרוך לכתבים: חיזבאללה חלש ביותר מבחינה פוליטית וצבאית ההסכם יוצר הזדמנות ללבנון לשקם את הריבונות שלה כוחות ישראליים ישארו בשטח לבנון ויסוגו בהדרגה במשך 60 יום כדי למנוע וואקום עד אשר צבא לבנון ייפרס במלואו.
"אבא שלך בכלא": סיפורה של בת שבע זוכה לחשיפה מצמררת
זו היתה רק שאלה של זמן, של זמן קצר, עד שמישהו יזעיק את המשטרה • סיפורה של בת שבע זוכה לחשיפה מצמררת יחד עם 60 יתומים נוספים • הסגולה שלכם לשנה טובה
"אבא נסע ללמוד תורה", אומרת אמא לילדים, שתוהים לאן נעלם אבא. הם שמעו את השיחות הנמרצות מאחורי הדלתות הסגורות, שמעו גם את טריקות הדלת העצבניות ואת שיחות הטלפון המהוסות. אמא השתדלה בכל כוחה, אבל היו משפטים שנפלטו בקול רם מדי, והיו שיחות נכנסות שהילדים הרימו, ו – אמא לא יודעת האם הילדים מאמינים לה, או שלא. "הוא נסע רחוק. ילדים. הוא לא יחזור בקרוב", אמא יודעת למה חשוב לה להדגיש את הדבר בעיני ילדיה. "כן, הוא נסע, והוא רחוק, והוא ילמד הרבה תורה". "הלוואי ואמן", היא ממשיכה בלחש, והעיניים שלה מתרוממות, כמו מעצמן, לשמיים.
לתרומה ל-61 יתומים ולשנה טובה ומתוקה הקליקו כאן>>>
היא לא יודעת האם הילדים מאמינים לה, וזה לא כל כך חשוב. היא לא יכולה לשנות שום דבר, ממילא. אישה קטנה שמתמודדת עם הרים גבוהים, שגם מטפסי דרכים מומחים לא יוכלו להם. "ידברו וידברו עד שיעברו נושא. כמו חמורו של רבי עקיבא", היא אומרת לעצמה, וגם לבת-שבע, הבכורה. "מה שחשוב הוא שאנחנו נתארגן לחיים כשאבא לא בבית. פרנסה, קידוש והבדלה, חינוך הילדים. זה מה שחשוב".
אחרי יומיים שייקי פורץ הביתה, נסער כולו, אדום, ושריטה כעורה מקשטת את לחיו מלמעלה עד למטה. "הלכנו מכות" הוא מתנשם ומתנשף. "הרבצתי לדודי. או-הו הרבצתי לו. הוא אמר שלקחו את אבא שלנו לבית הסוהר. שיתבייש לו! אבא הלך ללמוד תורה והוא אומר שאבא בבית הסוהר". אבא ובת שבע מחליפות מבטים בהולים.
"אף פעם לא מרביצים. ילד יהודי לא מתנהג כמו גוי" נוזפת בת שבע. "לך תשטוף את הפנים שלך. יש בפריזר קוביות קרח שהכנתי עם מיץ פטל, תשים כמה מהן בכוס ותלך להביא לדודי. תגיד לו שהדיבורים שלו הם העסק שלו, ואתה לא רב יותר". שייקי ניגש לשטוף פנים, מבוייש. בת שבע מבחינה מצוין שאמא לא שללה את המידע שהביא שייקי בשם דודי. היא לא מתפלאה. הכתובת היתה רשומה מזמן מזמן על הקיר, באותיות של קידוש לבנה.
השכנים שמעו את הצעקות שעלו מהבית, את הבכיות, את האיומים.
זו היתה רק שאלה של זמן, של זמן קצר, עד שמישהו יזעיק את המשטרה "לא חשבתי שכולם יודעים", בוכה אמא במטבח. מאוחר בלילה. "הילדים לא יעזו להוציא את האף החוצה. מרוב בושות. מה אני יכולה לעשות?"
"את לא יכולה וגם לא צריכה", אומרת בת שבע ברוך. "הילדים יחיו את החיים שלהם. זה קשה, נכון, אבל הם יתחשלו. את תראי שתהיה לך מהם הרבה נחת". אמא עונה אמן בדבקות. בת שבע מחשבת מסלול מחדש. היא צריכה להערך שוב. כל כך הרבה עול מוטל על הכתפים שלה. ועל הכתפיים שלנו.
עוד מעט בת שבע נישאת. אין לה פרוטה לפרטה. אביה טרם חזר הביתה. אמא מתמודדת בקושי רב עם גידול המשפחה ונעשית חסרת אונים כל פעם שהיא חושבת שבת שבע תצא מהבית... בת שבע מחתנת את עצמה לבד.
רק אנחנו שם בשבילה. רק אנחנו! מה אנחנו עושים עבורה????
בת שבע לא לבד. זהו סיפורה של אחת מתוך 61 יתומים הנישאים בחודש אלול- תשרי.
בחרדת קודש ומתוך חמלה עצומה על גורלם של 61 יתומים, התכנסו גדולי הדור שליט"א למושב בית דין מיוחד, לבוא לעזרת 61 היתומים הנישאים בחודשי אלול ותשרי אלו. ההתכנסות המיוחדת התקיימה בבית מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ובהשתתפות חברי הבית דין מרנן הגר"ש גלאי שליט"א, הגרמ"ש קליין שליט"א, הגרש"א שטרן שליט"א, הגר"י קולדצקי שליט"א, והגרי"ש קניבסקי שליט"א ובה יצאו בגזירת קודש מיוחדת.
במכתבם המרגש כתבו: "ר"ח אלול תשפ"ג באה לפנינו זעקת 61 היתומים הנישאים בס"ד בשלהי אלול ובחודש תשרי הבעל"ט שפנו לקופת העיר לסייעם בצרכיהם המינימליים לנישואיהם, ואין להם מאומה וכבר פסק הש"ך ביו"ד סי' רמ"ט שהצדקה החשובה ביותר היא הכנסת כלה יתומה לחופתה ע"כ בקשתנו מכאו"א ליתן עבור היתומים סכום הגון ולא יפחתו מסך 610 ש"ח שהם 10 ש"ח לכל יתום ובכח בי"ד של יתומים אנחנו פוסקים ומבקשים מעומק ליבנו שתהיה שנה טובה ומתוקה לכל התורמים סך 610 ₪ (10 ש"ח לכל יתום) ויזכו לס"ד ברו"ג וזיווגים הגונים לכל הנצרכים וכשם שפסקנו מלמטה כך יפסקו מלמעלה בר"ה הבעל"ט".
לתרומה ל-61 יתומים ולשנה טובה ומתוקה הקליקו כאן>>>