בבית המשפט העליון בירושלים מתקיים הבוקר (שלישי) הדיון בעתירות לביטול צמצום עילת הסבירות. הדיון יוצא הדופן מתקיים בהרכב מלא של בית המשפט העליון ולראשונה משתתפים בו כל 15 השופטים. בפני השופטים עומדות כמה אפשרויות והם לא בהכרח יפסלו את תיקון החוק.

בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד תיקון החוק נטען כי "מדובר בשינוי המבנה הבסיסי של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, תוך ביטול דה-פקטו של הרשות השופטת ופגיעה אנושה במארג העדין של הפרדת הרשויות ומערך האיזונים והבלמים במדינת ישראל. התיקון התקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, שנותן כוח עצום לרשות המבצעת - כוח בלתי מוגבל - תוך ריסוק עקרון הפרדת הרשויות, ולפיכך אין מקומו בין הנורמות החוקתיות במדינת ישראל".

עדכונים שוטפים:

12:30 - השופט עמית: "דמוקרטיה מתה לאט לאט בהצעות חוק קטנות" | ח"כ גוטליב התפרצה: "הכנסת היא הדמוקרטיה"

12:00 - הדיון התחדש. עורך הדין אילן בומבך, שטוען מטעם הממשלה, אמר כי הדיון הוא על "שאלה כבדה וסוגייה חשובה ביותר מתחילת היותינו. מה שמונח פה על הכף, עד עכשיו הייתי בטוח שזה לא קיים, זו האפשרות שבית המשפט הנכבד לראשונה בתולדותיו יתערב בחקיקת יסוד - ללא בדל של סמכות ואחיזה של סמכות".

בומבך: "37 אנשים שחתמו באופן חפוז על מגילת העצמאות אמורים לכבול את הכנסת?"

השופט כשר: "אם לא מגילת העצמאות, מה החלופה? איזשהו חוק יסוד? כמו שאדוני אומר, זה מישהו שמרים עצמו בשרוכי נעליו".

11:25 - הנשיאה אסתר חיות הודיעה על הפסקה

11:20 - השופט עופר גרוסקופף פנה ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וטען "זו הפעם הראשונה שהכנסת יוצרת מצב שיש דין - ואין דיין. תסכים איתי שזו הפעם הראשונה".

רוטמן השיב: "כבודו לא מדייק".

רוטמן הטיח: "האם בית המשפט חב בסבירות? מי הדיין שיבדוק את בית המשפט?".

11:10 - רוטמן משיב לנשיאה חיות: "גם אם אין דיין - יש דין. כדי שהציבור יוכל להרגיש שההחלטות במדינת ישראל מתקבלות על ידי נבחרי הציבור, ולא על ידי שופטים - חייבים לסמן איזשהו קו".

11:00 - יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן: "העותרים והיועמ"שית מציעים טכניקות משפטיות שונות ומשונות מהגורן ומהיקב - הכל כדי לפסול את התיקון לחוק היסוד".

רוטמן הבהיר: "הכנסת יכולה לחוקק כל חוק יסוד, מכוח בחירת העם".

השופטת ברון: "ואם הכנסת תחוקק חוק יסוד שאוסר על ערבים להצביע או על חילונים לנסוע בשבת?".

יו"ר ועדת החוקה רוטמן אמר לשופטים: "אליטה פריבילגית לא תוכל לשמור לאורך זמן על הזכויות, למעט אם אלה הזכויות של עצמה".

רוטמן הטיח בשופטים: "אתם בניגוד עניינים".

הנשיאה חיות השיבה: "חבל לי שאתה מדבר במונחים של כבוד".

השופט פוגלמן: "הדיון צריך להיערך בשטרסבורג?"

רוטמן: הוא צריך להיערך בכנסת

השופט כבוב: "זה לא קצת מעליב? אדוני מטיח דברי תוכחה בפני בית המשפט".

השופט יצחק עמית: "הייתי רוצה שאדוני יסיים, הדברים שלו קשים".

רוטמן לשופטים: "העם הזה זעק שנים לצדק, אל תכריחו אותו ואותנו לחכות עוד"

10:50 - חה"כ רוטמן לשופטים: "אל תתפתו להצטרף למלאכת החקיקה, למרות מחיאות כף מחלק מהציבור. אם תעשו זאת תאריכו את הדרך ליציאה מהמשבר. אליטה פריבילגית לא תוכל לשמור לאורך זמן על הזכויות, למעט אם אלה הזכויות של עצמה" השופט כבוב: "זה לא מעליב קצת מה שאתה אומר?"

09:50 - הנשיאה חיות מותחת ביקורת על הכנסת והממשלה ואמרה: "אדוני בוודאי סבור שהחובה לנהוג בסבירות חלה גם על הממשלה ושריה. מצד שני - מי מפקח על כך שהם אכן פועלים בסבירות? אתם מסכימים שיש דין, אבל אין דיין".

09:40 - המשנה לנשיאה פוגלמן: "עוד לא נתקלנו בחוקות שיש בהן תיקון ששייך למשפט המנהלי".

09:30 - השופטת דפנה ברק-ארז לנציג הכנסת: "השאלה היא אם הרשות המכוננת לא פלשה לסמכותה של הכנסת כרשות מחוקקת. הכנסת צריכה לתת ביטוי לכובע המתאים שלה".

09:15 - מי שמייצג את הכנסת הוא עורך הדין יצחק ברט, שפתח את הדיון. לדבריו, "אלה שמבקרים את עילת הסבורה טוענים שמדובר בעילה עמומה ולא מוגדרת ושהשימוש בעילה משמש את בית המשפט לפעמים להחליף את שיקול הדעת של הכנסת - מרבית חברי הכנסת סברו שהשימוש שבתי המשפט עושים בעילת הסבירות הוא רחב מדי, ועל כן העם החליטו להגביל את שימוש בתי המשפט בעילת הסבירות".

ברט הודה בפני השופטים כי הליך החקיקה לא היה מיטבי. "ראוי היה לתת ביטוי לחלק מהערות שנשמעו בוועדה וראוי היה שיגיעו יותר מומחים. לצד זאת, עמדתנו המשפטית אומר כי הליקויים בהליך החקיקה לא מתקרבים להוביל לפסילת חוק יסוד".

09:00 - יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מצייץ מתוך אולם בית המשפט: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה"

קודם לכן, היועצת המשפטית לממשלה כתבה בתשובה לעתירות שהוגשו כי "לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת".

"התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא. בכך, הוסבר בתשובה, נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כוח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור", הוסיפה מיארה.

"בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט, מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי, ועל כן בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו".

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין תקף הבוקר בחריפות את עצם קיום הדיון ומסר: "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט העליון, בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת".

לוין הוסיף: "גם נשיאי ושופטי העליון לדורותיהם הסכימו כולם - העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת. עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם".

שר המשפטים תקף: "בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם.

הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט".

לדבריו, "עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל. האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט".