רועי קייס: משרד הפנים של איחוד האמירויות בהתייחסות ראשונה מודיע כי קיבל דיווח ממשפחת אדם שהוא אזרח מולדובה העונה לשם צבי קוגן, לפיו הוא נעלם ואבד הקשר עימו מאז יום חמישי. משרד הפנים מודיע כי השלטונות החלו לחקור מיד עם קבלת התלונה וקורא לציבור לצרוך מידע מהמקורות הרשמיים, ולא להיגרר אחרי שמועות מגמתיות וחדשות כזב שמטרתם לגרום לבלבול בחברה.
ההורים חוששים: האם האיסור על הכנסת מזון אלרגני למוסדות החינוך יבוטל?
איגוד רופאי האלרגיה קרא בנייר עמדה דרמטי לבטל את האיסור על הכנסת מזון אלרגני לשטח בית הספר | עמותת יה"ל מתנגדת בתוקף: "לילדים שלנו מגיע ללכת לביה"ס ולחזור הביתה בשלום"
אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עשרה ימים לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ד, נייר עמדה דרמטי של רופאי האלרגיה קובע כי האיסור הגורף על הכנסת מזון אלרגני למוסדות החינוך - מיותר. מנגד הורים לילדים אלרגים זועמים על כך ומזהירים: "אם מישהו חושב שנפקיר את הילדים שלנו - הוא מנותק".
לפי רופאי האלרגיה, ילדים עם אלרגיה למזון לא נמצאים בסיכון לתגובות קשות בשל מגע או הרחה של מזונות אלרגניים, אלא רק באכילה. יוצאת דופן היא אלרגיה נדירה לדגים, אז ישנו סיכון בהימצאות הילד האלרגי בסביבת הבישול. בנייר העמדה כותבים רופאי האלרגיה: "הילד האלרגי תלוי בעיקר בעצמו. יש לו כוח ושליטה באלרגיה, והידיעה הזו יכולה לסייע בהפחתת חששות".
לדבריהם, "איסור גורף על הכנסת מזונות אלרגניים לבתי הספר לא הוכח כמפחית את הסיכון לתגובה אלרגית, בין היתר כי איסור שכזה אינו ישים ואינו ניתן לאכיפה, וכן כי מזון אלרגני עלול להימצא במוצרי מזון באופן סמוי. בעוד שהילד חש ביטחון במחשבה שהמזון האלרגני לא נמצא בסביבתו - הוא למעשה חש בטחון כוזב". עוד הם מוסיפים כי "האיסור הגורף מעורר חרדה מיותרת בקרב ההורים והילדים".
לחילופין רופאי האלרגיה ממליצים להקפיד על מעקב רפואי, להדריך את צוותי החינוך ולהקפיד על הצטיידות במזרקי אפיפן בתוקף ועל השימוש בהם בעת הצורך. המלצתם של רופאי האלרגיה היא ליישם את ההמלצות החדשות באופן מדורג תוך התאמתן למערכת החינוך הישראלית.
"לילדים שלנו מגיע ללכת לביה"ס ולחזור הביתה בשלום"
מעמותת יה"ל, העמותה לאלרגיות מזון, המייצגת את ההורים לילדים אלרגים נמסר: "שוב אצה לאיגוד הרופאים הדרך לספר כמה אנחנו היסטריים במקום לדאוג לביטחון ולחיים של הילדים שלנו. אם מישהו חושב שנפקיר את הילדים שלנו בג'ונגל שמכונה גן או בית ספר, במערכת החינוך הישראלית, הוא או תמים מאוד או מנותק באופן מסוכן. הרופאים טועים לחשוב שהתמודדות עם אלרגיה למזון נגמרת כשהילד יוצא מהמרפאה שלהם, אחרי ביקור של 7 דקות מתחת לניאון. בעוד ההתמודדות האמיתית רק מתחילה שם. ההשוואה לנעשה בעולם מנותקת לחלוטין מהמציאות. ואם כבר משווים אז גם ביחס של ילדים-אנשי צוות, בעובדה שבבתי הספר בעולם יש איזורי אכילה מוגדרים ומופרדים, יש חוקים ואחריות של צוותי חינוך.
לילדים שלנו מגיע ללכת לביה"ס ולחזור הביתה בשלום. במקום לדאוג לכל אלה וגם לתקנות סימון מזון, להעלאת המודעות, לפיקוח על הכשרות והדרכות של צוותי חינוך וצוותים רפואיים, עסוקים הרופאים בניסיונות מוזרים ללמד אותנו איך לגדל את הילדים שלנו. עם כל הכבוד, ויש הרבה, דעתם של הרופאים על איך נכון להתנהל בבית הספר, היא לא רלוונטית ולא בתחום עיסוקם. ככלל, אנחנו ממליצים שרופאים יעסקו ברפואה וישאירו לנו את ההתנהלות היומיומית המורכבת, שאינה מעניינם.
מקוממת במיוחד העובדה שאחד מהרופאים החתומים על גילוי הדעת הזה, נמצא אחראי לפגיעה הקשה בילדה אלרגית לחלב בת 10 והיא נותרה סיעודית, עם פגיעה מוחית קשה וזאת במהלך בדיקת אלרגיה בבית החולים שניידר ש'הסיכוי להיפגע בה הוא מאוד נמוך'. שיניחו לנו הרופאים ושלא ידברו איתנו על 'סיכויים' כשמדובר על החיים של הילדים שלנו". לשון תגובת העמותה.
