עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
"היה עלול להוביל להרס בחקלאות הישראלית": זה מה שנמצא במזוודה
פוטנציאל הנזק של המזיק הוא בעל ערך סביבתי וכלכלי רב, הכולל פגיעה בכ-40 ענפי חקלאות שונים עד כדי נזק בלתי הפיך, בין הענפים: אננס, פירות הדר, מנגו, בננות ועגבניות | באננס בלבד, עלולה להביא הכנימה להפסד של כ-35% מהיבול
מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בנתב"ג עיכבו נוסעת שהגיעה לישראל מהודו. המפקחים שחשדו בנוסעת, בדקו את מזוודתה ומצאו בה כ-3 ק"ג של אבוקדו, בננות ושזיפים, ומבדיקה ראשונית, הבחין מפקח המשרד כי ישנם מזיקים חיים על הבננות. כל הפירות שנמצאו הועברו לבדיקת מעבדה במשרד החקלאות.
בתוצאות הבדיקות נמצאו מספר מזיקים ממינים שונים. אחד מהמזיקים הוא כנימה קמחית שאינה מוכרת בישראל. כנימה זו שמקורה באזורים טרופיים ביבשת אמריקה התפשטה בין אזורים שונים באמצעות הסחר העולמי, וכיום היא מוכרת במעל ל-40 מדינות שונות, ביניהן גם מדינות באירופה. הכנימה הקמחית בדרך כלל נושאת עמה מחלות צמחים, ועלולה לגרום לנזקים עצומים בענפי החקלאות המקומיים. הכנימה הקמחית יכולה לשרוד ולהתפתח על צמחים מ-40 משפחות שונות הכוללות, בין השאר, גידולים חקלאיים, כגון: אננס, פירות הדר, מנגו, אנונה, בננות, כרוביים, דלועיים ועגבניות. כאשר הכנימה נמצאת על צמח, היא פוצעת אותו, מחבלת בהתפתחותו ופוגמת באיכות הפירות שעליו, זאת בנוסף לווירוסים שהיא מעבירה. רק בענף האננס, עלולה להביא הכנימה להפסד של כ-35% מהיבול.
חשוב לציין כי תנאי האקלים, וכן הימצאותם של מגוון רחב מהענפים עליהם מתבססת הכנימה הקמחית בישראל, עלולים היו להביא להתבססות מהירה של המזיק, ולגרימת נזקים משמעותיים לחקלאות ולכלכלה. רק לשם ההמחשה, הנקבות שנמצאו על הבננות יכולות להשריץ כל אחת כ-350 צאצאים תוך 30 יום (!).
על פי החוק להגנת הצומח, שתכליתו מניעת חדירת נגעים והתפשטותם, קיים איסור על יבוא תוצרת צמחית לישראל ללא אישור. משרד החקלאות חוזר ומדגיש כי הכנסת תוצרת צמחית עלולה להוביל לכניסת מזיקים ומחלות צמחים שאינם קיימים בישראל. ההשלכות של כניסת מזיקים חדשים אלו עלולה להביא לפגיעה בגידולים מקומיים, להשמדת ענפי חקלאות שלמים ולפגיעה בביטחון המזון הלאומי וכמו כן לפגיעה במאזן האקולוגי הקיים.