מרדכי הלפרין: ח״כ יצחק פינדרוס מחתים חברי כנסת בקריאה שהנשיא הרצוג ייתן חנינה לאלי פלדשטיין.
גדול אדמו"רי ארה"ב: האדמו"ר הישיש מרחמסטריווקא זצוק"ל איננו
הורם הנזר והוסרה העטרה: משכונת בורו פארק בברוקלין מגיעה הבשורה הקשה והמרה על הסתלקותו של זקן האדמו"רים בדורנו הרבי מרחמסטריווקא זצ"ל והוא בן 92. משה ויסברג עם קווים ראשונים מתולדות חייו של אחד מגדולי אדמו"רי ארה"ב שעשרות אלפים פקדו את מעונו
אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות. מבורו פארק מגיעה הבשורה הקשה והמרה על הסתלקות של זקן האדמו"רים בדורנו כבוד קדושת האדמו"ר מרחמסטריווקא, הגאון הצדיק רבי חי יצחק טברסקי זצוק"ל והוא בן 92 בהסתלקותו.
בשנה האחרונה פונה האדמו"ר מספר פעמים לבית החולים ובחסדי שמים שב לביתו, בימים האחרונים הידרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה כשסביב מיטתו נמצאים בני המשפחה והמקורבים שזעקו את פסוקי הייחוד 'שמע ישראל' בבכיות.
עם היוודע הבשורה הקשה ניטלה עטרת תפארת הנהגת הרבי הישיש, שהיה מהשרידים האחרונים שזכו לחסות בצלם של גדולי האדמו"רים והיה מעתיק שמועתם בספריו הנודעים "אמרות טהורות" שהתקבלו בכל עולם החסידות.
הרבי הסתלק לבית עולמו ביום פטירת הרבי ה'נועם אליעזר' מסקולען זצ"ל שיחד עם הרבי מרחמסטריווקא זצ"ל בנו את בורו פארק החסידית.
על מועד מסע הלוויה מבית המדרש הגדול רחמסטריווקא בבורו פארק לבית החיים הר שלום במונסי נמשיך ונעדכן ב'בחדרי חרדים'.
'בחדרי חרדים' עם תולדות חייו של האדמו"ר מרחמסטריווקא זצ"ל.
האדמו"ר הגאון הצדיק רבי חי יצחק טברסקי זצוק"ל, נולד בירושלים בד' באלול תרצ"א, כבן השני של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא זצ"ל ואמו הרבנית אסתר רבקה ע"ה לבית וילהלם. סבו, האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא זצ"ל שכונה "רבי נחומטשע", ששימש כסנדק בשמחת הברית ונקרא על שם זקנו רבי יצחק מסקווירא זצ"ל.
בילדותו, לאחר חג הפסח תש"ד, חלה, וסבו האדמו"ר רבי דוד טברסקי הוסיף לו את השם "חי" כסגולה לרפואה, מצבו של הילד הידרדר, ובל"ג בעומר, כשביקר אותו דודו רבי אברהם וילהלם ושמע מהאחות שאפסו סיכוייו לחיות, הוא רקח שמן ומרח על גופו, ואז החלה הטבה במצבו. הילד הבריא, וחודשים ספורים לאחר מכן נערכה שמחת בר המצווה, בשילוב סעודת הודיה על מה שהוגדר כ"נס ההצלה". באירוע השתתפו בין היתר, האדמו"רים רבי ישראל מהוסיאטין, הרבי מבאיאן לייפציג, והאדמו"ר מבילגרייא זצ"ל.
בילדותו למד בתלמוד תורה ובישיבת 'עץ חיים', שם התקרב למרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל בעל ה'אבן האזל', שאת ר' איסר זלמן החשיב לרבו המובהק. הרבי היה חלק מ"חבורה" בראשות האדמו"ר רבי יוחנן מקרלין סטולין זצ"ל, שכללה בחורים ירושלמים מישיבת 'עץ חיים', וגם נסע אליו מפעם לפעם לחיפה.
למד בישיבת בעלזא וקיבל רבות מהאדמו"ר רבי שלומק'ה מזוועהיל זצ"ל, לצד אדמור"י גור שהתגוררו בשכנותו ברחוב שפת אמת בירושלים, שם התקרב אל ה'אמרי אמת' וה'בית ישראל', והיה ידידם של ה'לב שמחה' וה'פני מנחם' מגור זצ"ל.
בכ' באדר א' ה'תשי"ד נישא במנהטן שבניו יורק לרבנית מרים, בתו של האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל. בחתונה הגדולה השתתפו האדמו"רים בעל ה'ויואל משה' מסאטמר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ, ועוד מגדולי האדמו"רים.
לימים סיפר הרבי זצ"ל כי כאשר דובר השידוך, באה חמותו הרבנית טריינא מסקווירא ע"ה עם בתה לארה"ק, ושאלה את האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצ"ל על השידוך ור' אהרן המריץ אותה לגמור את השידוך כשהוא מדבר על הרבי מרחמסטריווקא שבחים נדירים, שהוא בחור ירא שמים, ושהוא 'מושלם'.
וכאשר בא הרבי עם אביו רבי יוחנן מרחסמטריווקא לקבל ברכת מזל טוב, אמר לו רבי אהרן מבעלזא: "לא יכולתי להתערב בשידוך, כי אביו אמר שלא להתערב בשידוכים, אך בשידוך זה כמעט הייתי מעורב בו. שתפתי ופעלתי הרבה בשידוך, ואמרתי שהוא ירא שמים".
לאחר נישואיו התגורר לצידו של חמיו האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל בשדרת בדפורד בויליאמסבורג, ולמד עמו בחברותא בכל יום. בשנת תשי"ז, כאשר עבר להתגורר בשיכון סקווירא שייסד חמיו, עבר עמו לשם, ומונה לראש ישיבת סקווירא שם שימש גם כבעל התפילה בימים נוראים.
לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי יוחנן זצ"ל בכ' בכסלו תשמ"ב מונה לאדמו"ר מרחמסטריווקא ארצות הברית, לצד אחיו הגדול האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא זצ"ל, שמונה לאדמו"ר בישראל.
האדמו"ר ממכנובקא זצ"ל, אז זקן אדמור"י בית טשערנוביל, פרסם מכתב שבו מינה את שניהם וביקשם שלא יסרבו למינוי. הרבי זצ"ל עבר לבורו פארק והחל לכהן כאדמו"ר.
האהבה והאחווה בינו לבין אחיו הגדול הייתה לשם דבר, הם ערכו טישים משותפים כשנפגשו, ובבלנקים הרשמיים צוין שהחסידות "בנשיאות כ"ק האדמו"רים שליט"א". לאחר פטירת אחיו הנהיג את החסידות בשותפות עם אחיינו הרבי מרחמסטריווקא.
מבורו פארק צמחה החסידות למאות משפחות ולה כיום תלמודי תורה בבורו פארק, במונסי ובלייקווד, ישיבה קטנה וישיבה גדולה בבורו פארק, וכן בית ספר לבנות, וכוללי אברכים לצד אלפי אוהדים בכל עולם החסידות.
ביתו של הרבי זצ"ל הייתה כתובת במשך עשרות שנים לכל חסיד ומבקש שהיו עולים למעונו לקבל ברכה ועצה.
פרק מרכזי בחייו הם סדרת הספרים "אמרות טהורות", עשרה כרכים שהוציא מתורות ששמע מאדמו"רים ורבנים במשך השנים ערוך בצורה מקצועית. מדובר בספר המבוקש בעולם החסידות שלא יורד משולחנם של גדולי ישראל ונמצא היום בכל שטיבל ובית כנסת בעולם. בספר ישנו פרקים מובחרים של שיחות מוסר והנהגה לכל יהודי מקוטלג לפי פרשות השבוע והמועדים.
הרבי היה ידוע כמקור מוסמך לזכרונות וסיפורי צדיקים שהיה מספר תמיד ממה שזכר מגדולי ישראל בדור הקודם בתקופה שהתגורר בירושלים בצל אביו זצ"ל
מאות היו נוהרים לטישים שהיה עורך בכל שבת ושבת ובעיקר בחגים היו נוהרים אליו אלפי תושבי העיר בהיותו וותיק האדמו"רים בעיר, הרבי לא יצא גם אף פעם לנופש גם לא בחודשי הקיץ כך שהטיש היה נערך מידי שבת בשבתו.
הרבי הותיר אחריו מאות צאצאים, בחייו שיכל את בנו הרה"צ רבי מרדכי טברסקי זצ"ל שנפטר בי"ט בסיוון תשנ"ב. הותיר את בניו הרה"צ רבי דוד משה, הרה"צ רבי אברהם יהושע העשיל, הרה"צ רבי ישעיהו משולם זושא, הרה"צ רבי יעקב יוסף, הרה"צ רבי מנחם נחום, וחתניו: האדמו"ר מבארנוב מונסי, האדמו"ר מויז'ניץ קאיימישא לייק, והרה"צ רבי מרדכי טברסקי.
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.