אדר גיציס: חיל האוויר יירט לפני זמן קצר מטרה אווירית חשודה שעשתה את דרכה לשטח הארץ מלבנון. המטרה יורטה בטרם חצתה לשטח הארץ.
פגשה לראשונה את נכדיה במהלך אשפוזה בבית החולים
בת 65 שמאושפזת במחלקת מונשמים מזה כשלוש שנים בשל מחלת ריאות, פגשה את נכדיה לראשונה מזה כמעט שנתיים. "התרגשתי מאוד, אין מילים לתאר את התחושות לפגוש אותם כך לראשונה"
הליצן הרפואי צילום: מרכז רפואי הרצפלד
דיאן לוי, בת 65, מאושפזת במחלקת מונשמים מרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד מזה כשלוש שנים, בשל מחלת ריאות. בשל מצבה הרפואי, לא מתאפשר לדיאן לצאת מכותלי בית החולים. לפני מספר חודשים, נולדו לדיאן זוג נכדים תאומים חדשים, המתגוררים עם הוריהם בקריות. בשל המרחק, ובשל העובדה שנולדו כפגים, דיאן לא פגשה אותם. בשבוע שעבר – ראתה אותם לראשונה, ואף עין לא נשארה יבשה במהלך המפגש.
ביום רביעי האחרון, התקיים במרכז הרפואי בגדרה הפנינג מיוחד וחגיגי, אליו הוזמנו כלל משפחות המאושפזים, ביניהם משפחתה של דיאן. בהפנינג המיוחד, שהתקיים בשיתוף עם עמותת רופאי חלום, לקחו חלק באירוע מגוון רחב של אמנים – ליצנים רפואיים, אמנית קביים, נגן תיבת נגינה עמדות צילום, שחקנים מחופשים ועוד.
בנה של דיאן, תום לוי, בן 34 מקרית ביאליק, שהוזמן על ידי הנהלת המרכז הרפואי לאירוע, החליט להגיע עם ילדיו ולנצל את ההזדמנות לבקר את אימו. עבור דיאן, זו הפעם הראשונה שהיא רואה את זוג התאומים של תום, והפעם השניה בלבד שהיא פוגשת את בנו בן השנתיים וחצי. תום מספר: "הם נולדו פגים, ולכן לא התאפשר לנו להגיע עד היום. היא לא ראתה אותם עד עכשיו, ואת הילד הגדול יותר היא ראתה רק פעם אחת לפני כן". גם למחרת לא הפסיקה דיאן לספר לצוות על חווית המפגש: "התרגשתי מאוד, אין מילים לתאר את התחושות לפגוש אותם כך לראשונה".
יפעת נח לוין, ממרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד, מיוזמי האירוע, הסבירה: "הסיפור של דיאן ריגש אותי מאוד, וזו, היתה המטרה שלנו באירוע הזה – לאפשר למטופלים רגעי הנאה ושמחת חיים, הפגת הבדידות ויצירת דיאלוג בין דורי וחוויה ערכית משותפת לדור הצעיר ולדור המבוגר. בית חולים מטבעו הוא לא מקום בו מתרוצצים ילדים במסדרונות, אולם מחקרים מראים כי עצם נוכחותם של הילדים תורמת למטופלים מבחינה קוגניטיבית, פיזית, ומנטלית. אני רוצה להודות לעמותת רופאי חלום על שיתוף הפעולה שהוליד את האירוע".
משה "טיטו" טוויטו, ליצן רפואי ומיוזמי האירוע: "אני מבלה את רוב זמני המקצועי במחלקות הילדים מטבע הדברים, אבל לא רק. אצל ילדים, תמיד ליד מיטת המאושפז ישהה אחד ההורים או מישהו שדואג להם. אבל אצל מבוגרים זה לא תמיד קורה, ולכן פעמים רבות הם מבלים את זמן האשפוז בבדידות. היה חשוב לנו להוכיח שאפשר לשמוח בכל מצב, וגם כשאתה מאושפז החיים יכולים להמשיך ואפילו בחיוך. אני מבקש להודות להנהלת המרכז הרפואי ולעמותת רופאי חלום על שיתוף הפעולה, ומקווה שזהו רק אירוע אחד מיני רבים".
