אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
הלוויית הלוחם שהתייבש והתמוטט: "עכשיו לא היה לנו נס"
בעוד האירוע נמצא בחקירת מצ"ח, הובא למנוחות הלוחם הלל נחמיה אופן ז"ל, בהשתתפות המונים מבני משפחתו, חבריו, תושבי כרמי צור ועמך בית ישראל. הוריו ואחיו ספדו לו בקול בוכים והתקשו להיפרד
רב"ט הלל נחמיה אופן ז"ל הובא לעת ערב (שלישי) למנוחות בהר הרצל בירושלים. אופן, בן 20 מכרמי צור, נפטר אתמול במהלך אימון שגרתי של יחידת יהל"ם בזמן עומס חום ביער קולה שליד אלעד. החייל איבד את הכרתו, ככל הנראה כתוצאה מהתייבשות, והתמוטט. מותו נקבע בשטח לאחר מאמצי החייאה, והוא הועלה לדרגת רב-טוראי לאחר מותו.
אימו של הלל, חניטל ספדה לו בדמעות, ציטטה פסוקים מהתנ"ך ואמרה: "הלידה שלך הייתה נס. הביאו לי אותך מתנה והייתה לנו שבת שלווה. עכשיו לא היה לנו נס. היו לך כישרונות בלתי נתפסים. גם בצבא ביקשת שהכל יהיה מאוד יעיל, כיבסתי לך את המגבות..".
בועז, אביו של הלל, ספד בקול בוכים ואמר: "היינו שמחים עד השמיים לפני 20 שנה. תמיד עיניים גדולות ומאירות. קשה מאוד היה לכעוס עליך מול עינייך שובות הלב. כשגדלת מעט הדהמת אותנו בכישרון שלך, היצירות הקלאסיות שניגנת ועם זה תמיד נשארת בגובה העיניים. היית ילד של אבא ואמא ואח למופת. בכל ערב שבת דאגת להביא לאמא פרחים. ניחנת ברגישות נפלאה לכל מי שסובב אותך".
"אירוע נפילתו נמצא בתחקיר ואנו מחויבים לחקור אותו"
אל"מ א', מפקד יחידת יהל"ם, ספד ושיתף את בני המשפחה: "בנכם נפל בעת תרגיל פלוגתי. אירוע נפילתו נמצא בתחקיר ואנו מתחייבים לחקור אותו בצורה מקצועית. הוא הקרין אור ואופטימיות סביבו וחבריו מספרים שהיה ישר וכנה, וכל דבר שנגע בו היה מושלם. יכולותיו הפיזיות היו מהמרשימות בפלוגה, בדרכו המיוחדת סחף את המחלקה. מכל חבריך עולה דמות מרשימה וחבר לצוות מרשים ותמיד בנועם הליכות. טובת המלחמה והכלל לנגד עינייך. המשפחה, גורלכם נקשר ביחידה ואתם מצטרפים למשפחת השכול. אין נחמה במילים. אני מבקש בשמי ובשם מפקדי היחידה להשתתף בצערכם".
רב"ט הלל נחמיה אופן ז"ל. (באדיבות המשפחה)אחותו של הלל, דינה ספדה וריגשה את הקהל כולו שגעה בבכי: "כל החיים אני לא מפסיקה לדבר עליך, כמו תאום. היה לי קשר מיוחד איתך, אני לא מצליחה למצוא את המילים לתאר כמה היית אח טוב. כל שיגעון היית זורם איתי, לא הייתי מוצאת שום אח בעולם שמשקיע כל כך. כמה שהיינו שונים אחד מהשני ותמיד דאגנו אחד לשני". גם אחותה מבשרת אמרה: "אי אפשר לסכם אותך בהספד כי יש יותר מידי דברים להגיד עליך. לא יודעת איך אסתדר בלעדיך".
אחיו של הלל, שמעיה סיפר: "כל כך התבאסתי שסגרת שבת בצה"ל וניסיתי להתקשר אליך ולא היית זמין. לא דמיינתי שהפעם הבאה תהיה להיפרד ממך. מלא סיפוק וגאווה באח שלי. לא ויתרת למצוא תשובות, וכך גם בצבא כשידעת שלא תגיע לטייסת נלחמת להגיע ליהל"ם והצלחת. אני כבר מתגעגע אליך. אתה האח הראשון שלי ויש לי כל כך הרבה חוויות ועכשיו הן הופכות לזיכרון לעולם. אני מבקש סליחה על כל הפעמים שלא הייתי נחמד".
ע' חברו לצוות של הלל, ספד: "לפני יומיים עשינו תחרות שתיית טחינה, ניצחת אותי. חמישה חודשים היינו ביחד. חמישה חודשים של עליות, מורדות, משברים והצלחות. קשה לעכל שאתה לא איתנו. עדיין יש בי תקווה שתגיע מאיזה פינה ותשאל אם מישהו צריך עזרה ואתה אחד האנשים שבאמת התכוונו לזה. אנחנו מאבדים את הלב הפועם של הצוות, תמיד מחפש לעזור, תמיד להיות הכי יעיל. היית חבר אמיתי ואף פעם לא היית מחפש קרדיט. היית עובד בשקט. גם בזמנים שכל אחד עסוק בעצמו אתה עסוק בכולם".