בן יניב: בכיר בממשל ביידן בתדרוך לכתבים: חיזבאללה חלש ביותר מבחינה פוליטית וצבאית ההסכם יוצר הזדמנות ללבנון לשקם את הריבונות שלה כוחות ישראליים ישארו בשטח לבנון ויסוגו בהדרגה במשך 60 יום כדי למנוע וואקום עד אשר צבא לבנון ייפרס במלואו.
אלו הדרישות שפורסמו: כך ייראו הלולים בישראל
המתווה החדש (איגרת) יבטיח שמירה על הדרישות הווטרינריות ובטיחות ביולוגית גבוהה לביצים בענף ההטלה | המשמעות: שמירה על ביטחון המזון של ישראל, לצד קידום מדינת ישראל בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם | עד לשנת 2029, כל הלולים בישראל ידרשו לעמוד בדרישות הווטרינריות
תבנית ביצים צילום: דוברות המשטרה
משרד החקלאות מפרסם את האיגרת למגדלים בענף ההטלה. על פי האיגרת, מדינת ישראל תמשיך להבטיח את ייצור הביצים בישראל באופן סדיר, במטרה לשמור על ביטחון המזון הלאומי, ולצד זאת תבטיח את בריאות הציבור, בריאות בעלי החיים ורווחתם, באמצעות מעבר ללולים בתנאי סניטציה ובטיחות ביולוגית ההולמים את הסטנדרטים המקובלים בעולם המערבי. קרי, לולים בהם קיים ניהול מיטבי ומניעת תחלואה והתפשטות של מחלות עופות. עד לסוף שנת 2027, מרבית הלולים יעמדו בדרישות הווטרינריות; ועד לשנת 2029, כל התרנגולות המטילות בלולים בישראל יחיו בלולים העומדים בכל הדרישות.
כזכור, בשנת 2019 פרסם מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר תמיר גשן, איגרת למגדלים הכוללת לוחות זמנים שבהם מגדלי הלולים צריכים לעמוד בדרישות הווטרינריות המעוגנות בתקנות רישוי עסקים. אולם, מאז, נתקל שדרוג ענף ההטלה בחסמים אשר עיכבו את התקדמות התהליך, בין היתר: התנגדות המשרד להגנת הסביבה לאישור בניית לולים ללא פתרון לזבל העופות המיוצר בהם; וכן, חוסר בהקצאת תקציבי תמיכה לבניית לולים חדשים.
בתחילת הדרך, תקצב משרד האוצר את הנושא ב-50 מיליון ₪ שסייעו ביצירת התשתיות בכ-20 מתחמי הטלה בצפון הארץ. כמו כן, הוקצבו 300 מיליון ₪ לתמיכה במגדלים. אולם, תקציבים אלו יועדו למגדלים העומדים בתנאים ועבור שלבים מסוימים בבניית הלולים. במסגרת המתווה החדש, כל מגדל שיעמוד בתנאי הסף יקבל את התמיכה המגיעה לו. התמיכה לוקחות בחשבון את המהלך המורכב עבור הענף כולו, שכן כ-65% מהביצים הנצרכות בישראל מקורן בלולים הסמוכים לבתים ביישובי הצפון. חשוב לציין כי מדובר במגדלים רבים עבורם המשק מהווה מקור פרנסה יחיד, כך שקיימת חשיבות כלכלית רבה לשמירה על ייצור הביצים באזורים אלו, לצד שמירה על הגבולות ופיתוח מקורות פרנסה בפריפריה.
לנוכח חשיבות הנושא של שמירה על ביטחון המזון הלאומי, עם כניסתו של מנכ"ל המשרד, אורן לביא, החל המשרד בבחינה של המצב הנוכחי בענף, במטרה להבטיח את קידום הענף על כלל היבטיו, לרבות: תכנון, מתן תמיכות והסדרת פתרון קצה ללולים. עבודת המטה האינטנסיבית התבצעה במקביל גם עם גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, השלטון המקומי, וכן ארגונים ונציגי המגדלים.
כזכור, בשנה שעברה (2022) אושרו תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בע"ח) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים) התשפ"ב–2022, המסדירות את תנאי החזקת התרנגולות המטילות בלולים, במטרה להביא את הענף בישראל לעמידה בסטנדרט המבטיח בצורה הטובה ביותר את רווחת התרנגולות המטילות. על פי התקנות שאושרו, חל איסור על הקמת לולי כלובים, איסור על פרקטיקה של הנשרה כפויה, איסור על קיטום מקור בלול, מתן טיפול סדיר לתרנגולות ועוד. האיגרת החדשה אינה משפיעה על מועדי יישום תקנות רווחת תרנגולות מטילות. כך שכל לול חדש שיוקם חייב להיות לול נטול כלובים והחל משנת 2037 כל החזקת תרנגולות מטילות בלול עם כלובים תהווה עבירה.
