דפנה ליאל: סאגת המעונות הערב (ד) לאחר עבודת מטה יסודית של כלל הגורמים והייעוץ המשפטי, מנכ״ל המשרד ישראל אוזן חתם על מבחני התמיכה וכבר ניתן להגיש בקשה לזכאות לסבסוד במערכת המקוונת באתר משרד העבודה. השר בן צור: ״הסבסוד במעונות יום הוא הנדבך החשוב ביותר בעידוד תעסוקת נשים במעגל העבודה. השנה, לאחר מאמצים רבים, יותר נשים עובדות יהיו זכאיות לסבסוד, מהלך שיתרום הן לרווחתם של המשפחות והן לחיזוק הכלכלה.״
המופת שאירע בעקבות הפסק של עמוד ההוראה
עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין נשאל מזוג שחסכו סכום כסף ורצו לקנות בו ספר תורה ולתורמו, האם ראוי לעשות כך או שיעזרו להורים לכסות את החובות מנישואיהם, עמוד ההוראה השיב שבוודאי יעזרו להורים והאריך בחובת הדבר. והנה מיד לאחר שקיימו את הפסק קיבלו העלאה במשכורת באותו הסכום ממש, ויהי לפלא
הגאון רבי יצחק זילברשטיין צילום: באדיבות המצלם
סיפור מרתק שהתפרסם כאשר ראשיתו בשאלה שהגיעה מבני זוג לפתחו של עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, בני הזוג מספרים כי נישאו לפני כמה שנים ויש להם בצד סכום נכבד של כסף שהם חסכו כל חודש, והם חשבו לכתוב ספר תורה מהודר ולהכניסו לאחד מבתי הכנסת בשכונה.
אך במחשבה שניה הם חשבו שאולי ראוי ראוי בכסף הזה לסגור להורים (הורי האישה) את המשכנתא שהם לקחו עבור קניית הדירה, עקב כך שהריבית עולה מדי חודש, והם יחזירו להם בתשלומים את דמי הקרן בלבד ללא הריביות. אך אז הכסף ישוב לאט לאט בתקופה ארוכה, וכנראה לא ירכשו ספר תורה, ופנו לעמוד ההוראה לשאול מה לעשות.
הגר"י זילברשטיין השיב להם במכתב חריף, הנדפס בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם', וכתב להם כך: "אולי אתם רוצים לקנות ספר תורה, אבל בטוחני שהספר תורה לא רוצה אתכם, כי התורה מזדעזעת משאלה עקומה כזו, וזה לא רק נוגד את התורה אלא זה גם נוגד את כללי האנושיות של אדם ישר נורמלי".
הגר"י זילברשטיין המשיך והרחיב, שבני הזוג חושבים שהם עשו טובה להורים שהסכימו בכלל להתחתן, ולכן ההורים חייבים להם הכרת הטוב על כך... והרי זו דרך אכזרית ולא אנושית, שהרי ההורים לא חייבים כלום לבניהם, ואמנם יש להם מצוה להשיא את בנותיהם כמבואר בגמרא שיתנו נדוניה לבת כדי שיקפצו עליהם, אבל בוודאי שלא צריכים להוציא על כך יותר מחומש מהנכסים, ובוודאי שלא לקחת הלוואות מגמחי"ם כדי לקיים מצוה זו.
רק שלמעשה עם ישראל דואגים לילדיהם ורוצים בטובתם ומשקיעים בהם הרבה יותר ממה שנצטוו, אבל זה לא סיבה שילדיהם לא ידעו את האמת, שההורים כלל לא חייבים להם, וכל מה שהם נותנים להם זה ברחמים ולא בדין, וגם אם היו חייבים בדין היו צריכים להכיר להם טובה, וכל שכן כאן שהם אינם חייבים בזה.
הגר"י זילברשטיין הוסיף ועורר כי יש הורים שמסתובבים מגמ"ח לגמ"ח כדי לממן את מה שנתנו לילדים, ויש להם משכנתאות חונקות, והם כל הזמן במרדף אחר סגירת החובות, וכשהם שומעים איך שבני הזוג תורמים צדקה למוסדות חשובים מאד, הם מתפוצצים איך זה יתכן, והרי אני כורע תחת עול החובות, ואתם תורמים לאחרים? ומלבד שזה נוגד את ההלכה שצריך לתת צדקה לאביו ולאמו לפני כולם. ובפרט כאן שלא רק שתורמים צדקה אלא מתנדבים לקנות ספר תורה, שלפי הרבה פוסקים אין כלל מצווה כזו בזמן הזה.
לכן סיים עמוד ההוראה, כי טוב יעשו הילדים אם במקום להתנדב לכתוב ספר תורה, יפרעו קודם את המשכנתא של ההורים, ולא יבקשו מהם בחזרה כלום, כי אם יש להם כסף הרי זה חובתם לעשות כן, והקב"ה יותר חפץ שיעזרו להורים מאשר שיקנו ספר תורה, עד כאן מכתב תשובתו של הגר"י זילברשטיין כפי שנדפס בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם'.
סופו המופלא של המעשה היה, וכפי שהתפרסם בקו 'שיח יצחק' על ידי נכדו של עמוד ההוראה הרב חיים מלין, כי בני הזוג אכן קיבלו על עצמם לקיים את הפסק של עמוד ההוראה ולהחזיר את המשכנתא של ההורים, והנה המשכנתא עמדה על החזר חודשי בסך 1,300 ₪ לחודש, ובנוסח היה החזר של 800 ₪ לאחד מהגמחי"ם הגדולים, בסך הכל 2,100 ₪ לחודש. והנה מיד באותו חודש שבני הזוג הודיעו להורי האישה ששאלו את עמוד ההוראה והחליטו שהם מחזירים את שני החובות האלה, עוד בטרם ירד התשלום, הם קיבלו העלאה במשכורת של פי אחד וחצי מהסכום הנ"ל, כלומר קיבלו העלאה במשכורת של כ 3,000 ₪, וראו בחוש כי הנוטל עצה מן הזקנים לא רק שאינו נכשל, אלא שמרוויח הרבה יותר, ויהי הדבר לאות ופלא.
