קטעים נדירים של רגע בו חיילים אמריקאים שחררו אלפי יהודים מרכבת מוות נאצית נחשפו על ידי חוקר, כמה מאלה שהיו על הרכבת ראו את עצמם או בני משפחה בתיעוד שחור-לבן.

למרות שקיימות תמונות רבות של הרכבת מפארסלבן, ששוחררה ב-13 באפריל, 1945, זו הפעם הראשונה שבה הופיעו תמונות של האסירים שמברכים את החיילים האמריקאים.

הסרט נמצא לאחרונה בארכיון הלאומי של ארה"ב על ידי הסופר מתיו רוזל, חוקר שואה שפרסם ב-2016 ספר על שחרור הרכבת שכותרתו "רכבת ליד מגדבורג".

"סצנות רבות, אסירים יהודים שוחררו בקבוצות לאורך פסי רכבת", נכתב "הביטויים שלהם מספקים רמז לסבל שהם סבלו. גברים, נשים וילדים, חלקם בשלבים שונים של רעב, חיילים אמריקאים מחלקים מזון. הקבוצה המקיפה את החיילים נדחפת קדימה כדי לקבל פיסות מזון דלות. כפר שהופגז על ידי ארטילריה גרמנית מעבר לנהר".

ניצול השואה יעקב ברזילי, בן 90, הבחין בעצמו כשהוא בן 12 ובאמו ואחותו. הוא אמר לערוץ 12 כי בעבר ראה "אין ספור" תמונות של שחרור הרכבת, אך למרות עיון מדוקדק מעולם לא הצליח למצוא את עצמו או מישהו מבני משפחתו. "זה היה בלתי נתפס, לא מובן, ולא יכולתי לנשום, שמצאתי את מה שחיפשתי במשך שנים", אמר.

בשיחה הוא אתר ynet הוא נזכר: "הגענו לברגן בלזן כחמישה אנשים ורק שלושה מאיתנו חזרו. איבדתי שם את אבי ואת סבי. בתיעוד ראיתי את אמא שלי, אחותי ואת עצמי. התרגשתי מאוד כשראיתי את הצילומים, נשארתי ללא מילים".

בנו, ערן ברזילי, ראה את אביו בסרטון ולאחר מכן סיפר זאת לאביו. "כשהראיתי את התיעוד לאבא שלי הוא מאוד התרגש", אמר ערן ברזילי ל-ynet. "הוא דיבר על הרגעים האלה כל השנים, ופתאום יש תיעוד וידאו שמעולם לא ראינו".

מרים מולר, בת 82, הייתה רק בת ארבע כשחולצה מהרכבת. למרות שלא הצליחה למצוא את עצמה באף אחד מהצילומים החדשים, היא אמרה ל-ynet: "זה העלה כל מיני זיכרונות. היה לי קשה לנשום אחר כך. אמרתי שהמלחמה הארורה הזו היא פשוט אינסופית. אנחנו ממשיכים לחזור אליה. היום יש לי 26 נכדים ו-40 נינים ויש עוד אחד בדרך. ה' יתברך עשה איתי נס".

כאשר צבאות בעלות הברית התקדמו בשלבי הסיום של המלחמה ניסו הנאצים להסתיר את הזוועות שביצעו במחנות ריכוז.

ב-7 באפריל 1945 הועלו על הרכבת 2,500 אסירים יהודים ממחנה הריכוז ברגן בלזן והועברו לטרזינשטט. אולם ב-13 באפריל נאלצה הרכבת לעצור ליד העיירה פארסלבן עקב הפצצות של כוחות בעלות הברית שהתקדמו באזור. חלק מהאנשים שהיו על הרכבת נמלטו מהרכבת ונפגשו עם חיילים מהדיוויזיה ה-30 של צבא ארה"ב שחזרו אז לשחרר את הלכודים בקרונות.

כאשר קומץ חיילים נאצים ששמרו על האסירים ברכבת ראו טנק וג'יפ אמריקאי עולים על הגבעה, הם נמלטו. לאחר מכן פתחו חיילי ארה"ב את דלתות הקרונות והיושבים נשפכו החוצה.

מרים מולר, אחת המשוחררות אז ילדה בת 4 הייתה על הרכבת עם בני משפחתה. "החיילים האמריקנים האלה היו המלאכים שלנו", היא סיפרה ל-ynet "כשפתחו את דלתות הרכבת, האסירים היהודים נפלו מהקרונות כמו סרדינים מקופסת שימורים. ידענו שאנחנו לא נוסעים לחופש. למה שהגרמנים ישלחו אותנו לחופש?"

ג'ורג' גרוס, מפקד טנק, אמר: "כולם נראו כמו שלד, כל כך מורעבים, הפנים שלהם חולות. והיה עוד משהו. כשראו אותנו הם התחילו לצחוק מרוב שמחה, אם אפשר לקרוא לזה צחוק. זה היה יותר כמו התפרצות של הקלה טהורה, כמעט היסטרית".

בזמן שהאסירים נתקלו בכוחות המשחררים, חייל אמריקאי יהודי, אברהם כהן, אמר להם "איך בין אויך א איד", שפירושו "גם אני יהודי", ולאחר מכן הראה להם מגן דוד תלוי על צווארו.

מתיו חקר את אירוע השחרור ומאז 2001 הוא דיבר יוצאי ארה"ב שעזרו לחלץ את הרכבת. הסרטון שהתגלה כולל גם סצנות של מפגש בין חיילים אמריקאים, רוסים ואנגלים על גדת נהר האלבה לאחר שחרור העיר מגדבורג.