בן יניב: בכיר בממשל ביידן בתדרוך לכתבים: חיזבאללה חלש ביותר מבחינה פוליטית וצבאית ההסכם יוצר הזדמנות ללבנון לשקם את הריבונות שלה כוחות ישראליים ישארו בשטח לבנון ויסוגו בהדרגה במשך 60 יום כדי למנוע וואקום עד אשר צבא לבנון ייפרס במלואו.
דיון בכנסת על תקיפת עיתונאים: "יש קושי לזהות אותם"
יו"ר ועדת הכלכלה ביטן בדיון על תקיפת עיתונאים: "דורש מהמשטרה להתייעץ תוך שבוע עם נשיא מועצת העיתונות ומשרד המשפטים באשר לנוהל שלה בעניין" | המשטרה: רואים בחומרה תקיפה של עיתונאי, במחאות עיתונאים מתפזרים ויש קושי לזהות אותם | ח"כ רייטן מרום ורול שיזמו את הדיון: עברו 5 חודשים מהישיבה הקודמת ושום דבר לא זז
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום (ראשון) לדיון המשך "תופעת האלימות הגוברת נגד עיתונאים וגופי תקשורת". הדיון התקיים לאחר שלפני כחמישה חודשים דנה הוועדה בנושא, לבקשת ח"כ עידן רון וח"כ אפרת רייטן מרום, על רקע תקיפת אנשי תקשורת. היו"ר ביטן הדגיש את החשיבות בהגנה על חופש העיתונות ובקיומה של תקשורת חופשית כערך חשוב במדינה דמוקרטית, והזכיר כי הוועדה ביקשה מהמפכ"ל לגבש נוהל, בהתייעצות עם מועצת העיתונות, על מנת שתהיה אבטחה סבירה לעיתונאים במקרים שבהם יש רגישות גבוהה. הוא ציין כי הוועדה קיבלה נוהל של המשטרה, משנת 2019, ביקש לדעת מה נעשה מאז אותה ישיבה.
ח"כ רייטן אמרה כי מאז הדיון לא חלה התקדמות ולא התקבלה תשובה מעבר לאותו נוהל של המשטרה משנת 2019. "לא זז שום דבר והייתה התנערות וחוסר יחס של המשרד לביטחון לאומי, ומאז נפצעו לא מעט עיתונאים, בעקבות תקיפות אזרחים ושוטרים", אמרה. היו"ר ביטן הוסיף, כי ברור שאי אפשר לדאוג לכך שלא יפגע אף אחד, אבל לא ברור למה לא נעשה שום דבר מול מועצת העיתונות מאז.
ראש חטיבת הדוברות המשטרה, תנ"צ שלומי שגיא, אמר כי הנוהל המדובר תוקף ביולי 2020, והוא נותן מענה מפורש לכל התנהלות המשטרה מול העיתונאים בזירות אירוע. לדבריו, "אנחנו לא יכולים לאבטח כל עיתונאי ועיתונאי, כשמדובר בפיגוע או אירוע רצח התקשורת נמצאת באזור מתוחם ויש שמירה ואבטחה – באירועים האלה אני לא מכיר תקיפות. במחאות העיתונאים מתפזרים ויש קושי לזהות אותם. בחו"ל עיתונאים הולכים עם וסט שמזהה אותם, בישראל לא ועדיין כששוטר מזהה עיתונאי במצוקה הוא מיד מסייע לו. לכל עיתונאי יש את הטלפון שלי ושל הדובר בשטח ואם הם מתקשרים אנחנו מיד שולחים שיטר לידם. הפרעה לעיתונאי במהלך שידור זו לא עבירה פלילית. אנחנו רואים בחומרה תקיפה של עיתונאי, ואם שוטר רואה את זה בשטח מיד מתבצע מעצר, ואני לא מדבר על הצלם שנתן אגרוף לשוטר ונעצר – זה חריג".
היו"ר ביטן הזכיר כי נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, טען שהנוהל אינו מספק ושב וקרא למשטרה להגיע איתו לסיכום. ח"כ רול הוסיף, כי הנוהל צריך לדאוג לכך שהתקשורת תרגיש בטוחה לבצע את עבודתה.
מנכ"ל ארגון העיתונאים, אלי גרשנקרוין, אמר כי מאז הישיבה הקודמת התרחשו עוד 30 מקרי תקיפה נגד עיתונאים, ומתחילת השנה מדובר על 38 מקרים, לעומת 15 בתקופה המקבילה אשתקד. הוא הוסיף כי מי שחושב שתיקונים בנוהל ישנו את התמונה הקשה בשטח טועה, ותיאר מקרים בהם שוטרים עיכבו או פגעו בעיתונאים כשידעו שהם עיתונאים. גרשנקרוין ציין כי זה לא נכון לחייב עיתונאים לסמן את עצמן, ואמר כי הם רוצים להיטמע בקהל ולעיתים זה מעמיד אותם בסיכון מסוים. "יש תקיפות מתועדות, כמו מה שקרה לעיתונאי יוסי אלי, ועד היום לא הוגשו כתבי אישום. במקרים האלה אנחנו מצפים שתקיפות יחקרו וכתבי אישום יוגשו. בשנתיים האחרונות הוגשו רק 3 כתבי אישום", אמר.
היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר, כי בלי קשר לנוהל, המפכ"ל וראש חטיבת הדוברות צריכים לבקש משוטרים להתייחס לעיתונאים בשטח בצורה שונה, ולחקור תקיפות בצורה יסודית. נציג מועצת העיתונות, פרופ' יחיאל לימור, אמר כי הבקשה של היו"ר ביטן מקובלת על מלצר, והוסיף כי בכל קורס מפקדים צריך שיעור שעוסק ביחסי עיתונות-משטרה. תנ"צ שגיא ציין כי יש שיעור כזה ובקורס קצינים ומעלה הוא המרצה.
מנכ"לית מכון זולת, עינת עובדיה, התייחסה להצעת חוק בעניין חופש העיתונות שנפלה בשבוע שעבר, ואמרה כי רואים מתקפה על עיתונאים כבר משנת 2015 בשל מילוי תפקידם. "המתקפה היא לא על העיתונאי עצמו אלא על חופש הביטוי, וכל עוד אין עיגון בחקיקה של חופש ביטוי וחופש עיתונאות נמשיך לראות תקיפות כאלה", אמרה. היו"ר ביטן הזכיר כי הדבר מעוגן בפסיקה. ח"כ רייטן הזכירה כי בארה"ב הדבר מעוגן בחוקה.
נציגת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, עו"ד מיכל גרוס, אמרה כי "הרשות רואה בחומרה את התגברות האלימות בחברה בכלל וכלפי עיתונאים בפרט, ברור שזה נגזרת של מה שקורה ברחובות וברשתות החברתיות. נכון אמרו שעיתונאים הם לא עובדי ציבור, אבל צריך להיות מובן שתופעה של אלימות כלפי כתבים מייצרת סוג של סתימת פיות והיעדר סיקור הולם, שהוא הבסיס האינטרס של זכות הציבור לדעת. אנחנו דורשים שיינתן טיפול הולם יותר והגנה על עיתונאים שעושים עבודה בשטח. כשעיתונאי לא יכול לסקר מהשטח נוצרת בעיה כפולה, גם פגיעה בעבודתו ובו כאדם ופגיעה בציבור שנמנע ממנו הסיקור. השיבוש הזה צריך להיפסק כמו גם הרתעת התוקפים".
ח"כ אפרת רייטן אמרה כי פרקליט המדינה הוציא נוהל לפיו צריך להתייחס לתקיפת עיתונאים כאל תקיפת עובד ציבור, וקראה ליישם זאת. ח"כ רול אמר כי אנחנו 5 חודשים אחרי הדיון הקודם ועדיין אין תוצאות. לדבריו, הנתונים הקשים מחייבים את המשטרה לתקף את הנוהל מחדש תוך שבוע. ח"כ צגה מלקו קראה לא לחכות חצי שנה לעוד דיון אלא לטפל בדברים בהקדם.
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ושב וביקש לקהל נוהל שמקובל גם על נשיא מועצת העיתונות מלצר ומשרד המשפטים תוך שבוע. בנוסף ביקש דיווח על כל החקירות שמתנהלות בעניין תיקפת עיתונאים בשנה אחרונה, בכמה מקרים הוגשו כתבי אישום וכמה עוד צפויים. בנוסף הוא ביקש מהמשטרה לבצע הסברה לשוטרים ואמר כי הוא לא פוסל סימן מזהה לעיתונאים, וכן קרא ליועצת המשפטית לממשלה להוציא נוהל מחייב לרשויות החקירה והאכיפה בעניין הטיפול בתלונות עיתונאים.