נס המזוזה: העין העיוורת החלימה ברגע אחד

ה'נס' שאירע בקהילת שפיקוב באנטוורפן שבבלגיה מעורר הדים רבים בעיר אנטוורפן ובעולם כולו. אחד מחברי הקהילה התעוור בעינו, מאמצי הרופאים לא הועילו, ונקבע לו ניתוח מסובך להיום יום רביעי כ"ג תמוז.

לבקשת רב הקהילה הגה"צ רבי יחיאל יהושע רבינוביץ, גאב"ד שפיקוב הגיע בודק מזוזות לבדוק את המזוזות בביתו, ונמצאה מזוזה פסולה, בדיוק במילה 'עיניכם'.

המזוזה הוחלפה מיד בחדשה, ומיד לאחר קביעת המזוזה החדשה החל החולה לראות על שתי עיניו. רב הקהילה הגאב"ד העלה את הסיפור במכתב מרגש למתפללי בית הכנסת עם פרטים ושמות מדוייקים, ואף צירף את המזוזה הפסולה למכתב, לחדד את חובת בדיקת המזוזות ושומר דלתות ישראל. 

במכתב כותב הרב: "ברצוני לשתף אתכם בס"ד במעשה פלא ונורא, שאירע השבוע בבית מדרשינו, וקיבלתי את רשותו של בעל המעשה לפרסמו בשמו, עם כל הפרטים המדוייקים, כי הוא בוודאי שליח דרחמנא, לעורר ליבי ולב כל אחד ואחד מעמנו, להתחזק ולהתקרב אליו ית"ש ביתר שאת ועוז".

"כידוע ללומדי ביהמ"ד, אחד מן החבורה אוהב תורה ומתייגע בה ביותר הר"ר בנימין וורטהיימר שיחי' לאוישט"א, נחלה ל"ע לפני חודשיים בעין ימין, ואיבד את ראייתו בה באופן מוחלט רח"ל. הרופאים לא הצליחו בבירור לדעת את שורש הבעיה, מחמת שטף דם מאחורי העין שעמד כגוש חוסם, והעצה היחידה שנתנו לו הרופאים, לעשות ניתוח על מנת לנקות את הדם, ואז בס"ד יוכלו הם לראות את שורש הבעיה, ובתקוה שיוכלו לטפל בה כראוי על מנת להחזיר לו את ראייתו".

"חז"ל הקדושים מספרים בירושלמי בתחילת מסכת פאה: "ארטבון שלח לרבינו הקדוש חד מרגלי טבא אטימיטון, א"ל שלח לי מילה דטבא דכוותה [ארטבון שהיה גוי חשוב ועשיר, שלח יהלום יקר מתנה לרבינו הקדוש. אך הקיסר הוסיף וביקש, שרבינו הקדוש ישלח לו אף הוא מתנה, שוה ערך למתנה היקרה שהוא שלח]. שלח ליה חד מזוזה. א"ל מה אנא שלחי לך מילה דלית לה טימי, ואת שלחת לי מילה דטבא חד פולר [טען ארטבון, אני שלחתי לך מתנה יקרה לאין ערוך, ואתה מחזיר לי מתנה ששוה מטבע אחד קטן]. אמר ליה [רבינו הקדוש לארטבון] חפציך וחפצי לא ישוו בה, ולא עוד אלא דאת שלחית לי מילה דאנא מנטיר לה [את מתנתך אני צריך לשמור], ואנא שלחי' לך מילה דאת דמך לך והיא מנטרא לך [משא"כ מתנתי, תשמור עליך אפילו כשאתה יושן], דכתיב, בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך". [ועי' בע"ז י"א. במעשה דאונקלוס הגר שאמר כעי"ז. וע"ע עוד שם בע"ז במעשה דאטרבון דבדק מזוזות בציפורי]".

המעשה מובא אף בשאלתות דר"א (פר' עקב, קמ"ה) ושם יש תוספת למעשה: "מיד נכנס שד בבתו של ארטבן, ולא היה לו אלא בת אחת, ובאו כל הרופאים ולא הועילו לה. כיון שנטל ארטבן את המזוזה ושם לה על הפתח, מיד ברחה אותה שדה; ונטל רבינו הקדוש מרגלית לעצמו".

וכתב בפי' "עמק שאלה" על השאלתות: "מכאן סמך להמנהג שאם אירע פגע או מחלה במשפחה בודקין המזוזה אם היא כשירה על פי הוראת חכמים". וכידוע דכן היה הוראת צדיקי הדורות.

כאן הרב מגולל את אשר אירע: היום יום רביעי כ"ג בתמוז, היה צריך להיות הניתוח על עינו של ר' בנימין, ביום חמישי שבעה עשר בתמוז, נודע לר' בנימין על הסגולה לבדוק המזוזות, ואף שרכש מזוזות יקרות לפני ד' שנים בא"י, מסר אותם לבדיקה להמגיה הרה"ח ר' יהושע ליפשיץ שליט"א מפק"ק. למחרת ביום שישי, התקשר המגיה ר' יהושע, שיש מזוזה פסולה, חסר אות י' בתיבת "בין עיניכם", המזוזה הפסולה כעת בידי, והנני מצרף את הצילום מהתיבה החסרה במזוזה. בעש"ק נקבעה מזוזה חדשה בפתחו של ר' בנימין, ובשבת בבוקר הוא הקיץ משנתו, והנה הוא רואה בבירור בשני עיניו ב"ה. הוא הגיע לביהמ"ד בשבת ובישר לכולם את הבשורה.

אתמול ביום שלישי, היה ר' בנימין בביקור אצל הפרופ' בביה"ח 'מידלהיים', שהיה צריך להכין אותו לניתוח, והפרופ' שהשווה את שני הבדיקות הישנות והחדשות, זעק שזה לא יתכן, אין שום סימן לבעיה שהיתה, וזה דבר שהוא מעולם לא ראה ולא שמע.

אץ מכתבו מסיים הרב לבני הקהילה: אחים ורעים נאמנים, ר' בנימין הוא שליח משמיא, לעורר את כל החבורה כולה, לא רק לענין הברור והמובן על ההקפדה היתירה בחובת בדיקת המזוזות, אלא על כל צעד ושעל שיש בורא ומנהיג לבירה, שצופה ומביט ומשגיח על כל מחשבה דיבור ומעשה, ולצערינו בהסתר הפנים הקיים, מסיחים אנו דעת לפעמים מידיעה אמיתית וברורה זו, ואז זוכים אנו להארה והתגלות אלוקית, לעורר אותנו, שנעורר אחרים, בעיקר הראשון "אני מאמין באמונה שלימה שהבורא ית"ש הוא בורא ומנהיג את כל הברואים והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים". ומצוה לפרסם את המעשה הזה.