רה״מ נתניהו מסיים את הנאום - ״נצח ישראל לא ישקר - עם ישראל חי״.
ההורים שילמו בשנת תשפ"ב כמעט 5 מיליארד שקלים
בוועדת החינוך עלתה הצעה לתשלום דיפרנציאלי לתשלומי ההורים: "אין סיבה שאני לא אשלם מלא על ילדיי – כשיש הורים מאוכלוסיות מוחלשות שלא יכולים לשלם את זה בכלל", אמר יו"ר הוועדה | מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל: "יוקר המחייה גבוה מאד והמאמץ שלנו שלא להעלות את התשלומים הוא מאמץ אדיר"
אילוסטרציה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מידי שנה מגיעה לשולחנה של ועדת החינוך בכנסת ההצעה של משרד החינוך לעדכון תעריפי תשלומי ההורים. התשלומים המחויבים באישור ועדת החינוך הם ביטוח תאונות אישיות וכן תשלומי רשות עבור סל תרבות, מסיבות סיום, טיולים ועוד. תשלומים בעבור התל"ן (תכנית לימודים נוספת) ורכישת שירותים מרצון אינם דורשים את אישור הוועדה וכאן מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר. ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה דיון עקרוני בנושא.
יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב הציע תשלום דיפרנציאלי: "אין סיבה שאני לא אשלם מלא על ילדיי, כשבאוכלוסיות מוחלשות יש הורים שלא יכולים לשלם את זה בכלל. בואו נעשה תכנית חומש דיפרנציאלית שתקבע תשלום אולי האם באמצעות מבחן הכנסה, או מדד טיפוח בית ספרי. בימים של יוקר המחייה, תשלומי הורים הם נטל כבד על כלל האזרחים וזה הזמן המתאים ביותר לפתור את הסוגייה הזאת." היו"ר הדגיש כי אין הכוונה למחוק את תשלומי ההורים ושהתלמידים יקבלו פחות.
מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל ציין בדיון כי "יוקר המחייה גבוה מאד והמאמץ שלנו שלא להעלות את התשלומים הוא מאמץ אדיר. קודמיי החזיקו את אותו התעריף במשך 12 שנה מבלי לפגוע בתמורה. השנה זה היה מאבק קשה שבעתיים. אעשה כל שאפשר כדי להקל בנטל תשלומי ההורים בשנה הזאת וגם בטווח הארוך. הפחתה של שקלים בודדים להורה היא חסרת כל אפקטיביות." צלאל סיכם את דבריו כך: "מעורר השראה בעיני שכך מתנהלת הוועדה ושזאת הגישה שלך, יו"ר הוועדה".
היו"ר הזכיר כי בשנה שעברה משרד האוצר נתן 25 מיליון ש"ח כדי לכפות על העלאת תשלומי החובה של ביטוח התאונות האישיות. זאת בנוסף ל-25 מיליון השקלים שהקציב לכך משרד החינוך. נציגת משרד האוצר הדר פוקס: "כרגע אין מקור תקציבי ייעודי להפחתת תשלומי ההורים, בין היתר כי נעשו מאמצים להגדלת סל הרווחה בגפ"ן."
נושא המלגות עלה לדיון גם כן. נציגת משרד החינוך סיפרה כי בשנת הלימודים תשפ"ג השתמשו המורים ב-260 מיליון ש"ח במסגרת סל רווחה בגפ"ן –כמעט כפול משנה קודמת. סכום זה כולל בעיקר את המלגות לתלמידים שזקוקים לכך וגם וכן השאלת ספרי לימוד (השלמה), כריכים לתלמידים נזקקים, רכישת תלבושת אחידה ועוד.
בית ספר המבקש לגבות תשלומים מההורים נדרש לדווח על כך למפקח הכולל במשרד החינוך באמצעות מערכת "אפיק" ולקבל ממנו אישור לגבות את הסכומים שבכוונתו לגבות. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנת תשפ"ב כ78% מבתי הספר קיבלו אישור לגבות תשלומי הורים בסכום מקסימלי של 2,000 ש"ח וכ22% מבתי הספר קיבלו אישור לגבות תשלומי הורים בסכום שעולה על 2,000 ש"ח (במילים אחרות: 3 מכל 4 בתי ספר על יסודי קיבלו אישור לגבות מעל 2000 ש"ח). בשנת תשפ"ב הקצה משרד החינוך סכום של כ-130 מיליון ש"ח למלגות סיוע לתלמידים שהוריהם התקשו בתשלום, כך ש-200,000 תלמידים קיבלו סיוע בסכומים של 250-800 ש"ח.
לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמד היקף תשלומי ההורים בשנת תשפ"ב על כמעט 5 מיליארד ש"ח.
ח"כ משה טור פז מ'יש עתיד' הגיב לנתונים ואמר: "אני מעריך שהסכום האמיתי של תשלומי ההורים מגיע ל-20 מיליארד ש"ח ולא רק 5 מיליארד כפי שהוצג פה. אני מציע להוריד 300 מיליון מהחינוך הממלכתי דתי, למעט מי שצריך שם כמובן. הממ"ד מתוקצב בעודף, אין לזה הצדקה מוסרית. הדם שלנו בציונות הדתית לא כחול יותר משל אחרים. בנוסף אני מציע סנקציה על בתי ספר שלא מדווחים במערכת לגביית התשלומים - לא דיווחת – לא קיבלת. את יתר הסכומים יש לחלק דיפרנציאלית. מה שקורה היום זה מי שלא צריך מקבל גם כן."
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, ורד וינדמן העלתה הצעה לבטל את תשלומי ההורים; "זהו מס רגרסיבי שמטיל נטל כבד על השכבות החלשות. יש ילדים שנפגעו כי הוריהם לא שילמו. צריך גם להפריד את הגבייה מתוך ביה"ס, בשל מבוכה של הילדים, ולהעביר את זה לרשות המקומית למשל." נציגת משרד החינוך סימה עובדיה פורצנל ביקשה להבהיר כי ילדים שזקוקים לסיוע כלכלי יקבלו זאת: "ילד שהוריו מתקשים בתשלום, ביה"ס חייב לשתף אותנו ואח"כ לדאוג להשלמה, דרך מלגות מהרשות למשל."
