מדוע הביא חבר הכנסת 70 אריזות סוכר

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל מ'הליכוד', קיימה דיון בנושא מניעת השמנה בקרב ילדים ובני נוער – במסגרת יום הספורט והבריאות הגופנית בכנסת.

ח"כ סימון דוידסון מ'יש עתיד', שיזם היום המיוחד בכנסת, דיבר כאשר לצידו 70 ק"ג סוכר באריזות, הצביע ואמר: "זה מה שילד בישראל מכניס לגוף שלו במשך שנה. 36 כפיות ביום שמסתכמות ב-70 ק"ג סוכר בשנה. אנחנו כבר היום מקום 3 בעולם בהשמנת ילדים ומקום 1 בעולם בקטיעת איברים של חולי סוכרת. ומה הדבר הראשון שעושה שר האוצר כאשר הוא נכנס לתפקידו? מבטל את המס על המשקאות הממותקים! צריך להסתכל על הילדים ולהסתכל לטווח ארוך, לא לחשוב על פלסטרים שנותנים פתרונות פוליטיים. חייבים רפורמה אמיתית בתזונה ורפורמה אמיתית בחינוך הגופני. כיום ל-66% מבתי הספר אין אפילו אולם ספורט, ובפריפריה נתוני ההשמנה הם הגרועים ביותר".

מריה רבינוביץ', ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים עדכניים בנושא המראים כי השמנת היתר ועודף המשקל עולים שניהם ככל שעולה גיל הילדים, וכי בשני הנתונים הייתה מגמת עלייה משנת 2018 ועד שנת 2021, ובשנת 2022 חלה ירידה קלה, שאין לדעת אם היא תחילת מגמה. בעוד שבגיל 7 הדבר פחות מובהק, בגילי 14-15 ניתן לראות כי השמנת היתר ועודף המשקל יורדים ככל שהאשכול הסוציואקונומי של היישוב עולה.

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין מסיעת רע"מ דיברה גם היא בדיון ואמרה: "רואים היום את מגמת השמנה בכלל ואת מגמת ההשמנה בחברה הערבית בפרט. יש לזה קשר לעוני ולמצב הסוציואקונומי – הן לגבי האוכל שקונים הביתה והן לגבי היכולת לשלם לחוגים לילדים. ילדים בכל העולם מסתגרים היום יותר בבית, אבל בחברה הערבית אמהות שומרות עליהן היום בבית מחשש שייפגעו עם כל מה שקורה בחוץ".

יו"ר הוועדה אלי דלל הזכיר: "בדיון שלנו בוועדה ראינו שילדים בחברה הערבית נפגעים הרבה פחות בגני משחקים – כי אין גני משחקים בהרבה רשויות ערביות, אז ודאי שהילדים ייאלצו להיות יותר בבית".

לדברי אפרת לאופר, מנהלת תחום קידום בריאות במשרד החינוך: "אי אפשר להגיע לילד דרך ההסבר שבגיל 60 תהיה לו סוכרת. ויתרה מזאת, כשמדברים עם ילדים על השמנה כמחלה וכמשהו לא תקין, יש חשש שהדבר יתחבר אצלם לכל השיח על דימוי הגוף, והפרעות האכילה השונות, שגם כך מקיף אותם ברשתות החברתיות. אנחנו היום מנסים להטמיע דפוסי חינוך של אורח חיים בריא כבר משלב מעונות היום – לפעוטות ולהוריהם. מחדירים את התכנים הללו בכל מיני דרכים, למשל בשיעורי אנגלית, הטקסט יהיה על בריאות ותזונה. יש כמובן עוד מרכיבים לנושא חוץ מתזונה נכונה – היום ילדים כבר לא הולכים ברגל לבית הספר, או עולים במדרגות של הבניין הביתה. אלה תהליכים ארוכים שמטרתם לעודד את הבחירה בבריא".

עו"ד נעם וילדר, מנהלת תחום הבריאות במועצה לשלום הילד אמרה: "מסכימה מאוד שהמסגור הנכון הוא אורח חיים בריא ופעיל ולא בעיות גוף קיימות. הדבר גם עלה מהליכי שיתוף שעשינו עם בני הנוער על תזונה מיטיבה ועל הרשתות החברתיות. במערכת החינוך יש גם בעיה בנושא – אין להם שום יכולת להשפיע על מה נמכר בקפיטריה שבשטח בית הספר, ובד"כ אלו אינן אופציות בריאות. כן חשוב גם להדגיש שיש לעקוב אחר שינויי תזונה מהירים אצל ילדים, כי הדבר עלול להיות ביטוי למצוקה נפשית של הילד, וניתן לזהות זאת כך".

רנאא מחאג'נה יונס, מפקחת ארצית תזונה בחברה הערבית של משרד הבריאות ציינה בפני חברי הוועדה: "הילדים היום מוקפים בשפע של מזון מזיק בסביבתם. 50% מתצרוכת הקלוריות של ילדי ישראל מגיעה ממזון אולטרה מעובד. תינוקות בני 9-12 חודשים כבר צורכים שתייה מתוקה – 15% מההורים במגזר היהודי דיווחו על כך ו-60% מהורים במגזר הערבים. בגילי שנתיים עד 11, 22% מההורים היהודים מדווחים על צריכת שתייה מתוקה של ילדיהם ו-53% מההורים במגזר הערבי".

ד"ר גלית גולדז'ק, דיאטנית ראשית בקופת חולים 'כללית' גילתה ליושבי הוועדה כי "השנה הייתה השנה הראשונה בהיסטוריה שהוקצו כספים במבחן תמיכה לטיפול בהשמנה, ואם אני מבינה נכון, הכספים הגיעו מהמס על המשקאות הממותקים, כך שלא ברור אם ימשיכו".

מחאג'נה יונס ציינה כי "אכן המס על השתייה המתוקה היה מקור תקציבי שאפשר לנו להציע מבחני תמיכה לקופות החולים לטיפול בהשמנה, איפשר לנו להציע מבחני תמיכה לתנועות נוער לטובת ליווי של דיאטנית, וגם מבחני תמיכה לאשכולי הרשויות לליווי של דיאטנית. הדברים הללו אכן בסכנה בשל ביטול המס על השתייה הממותקת".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ אלי דלל, סיכם את הדיון ואמר: "השמנה היא נושא כאוב, ויש בתרבות שלנו חוסר מודעות לתזונה נכונה. ההשמנה היא מקור לתחלואה בהמשך הדרך, ולכן נכון, ערכית וכלכלית, להתחיל כבר מגיל הלידה לעקוב, להעלות מודעות ולהטמיע את הנושאים של תזונה נכונה ואורח חיים בריא, אצל ההורים והילדים".

לדבריו, "יש כאן הרבה מאוד תחומים לתכלל – פיזי, גנטי, חברתי, נפשי וסביבתי – וברור כי נצטרך לעשות דיון מעקב בנושא ולהזמין אליו עוד משרדים כדי לראות כיצד מספקים פתרונות הולמים וכוללים. בתוך זה, נצטרך לפתור את נושא מיסוי השתייה הממותקת, שנהפך לוויכוח פוליטי שלא בטובת כולנו – זה עשה לזה דווקא, וזה החזיר לזה דווקא – ובנושא כזה לא יכולות להיות אופוזיציה וקואליציה – צריך לקדם את הנושא יחד בשום שכל".