נתוני גל העלייה לישראל נחשפים • כל המספרים

ועדת העלייה והקליטה בראשות ח"כ עודד פורר מ'ישראל ביתנו' התכנסה היום לדיון בנושא מערך הגיור בישראל.

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2009-2021 עלו לישראל 292,695 איש, מהם 172,469 (59%) יהודים ו-120,226 (41%) לא יהודים. מתוך 120,226 העולים הלא יהודים שעלו בשנים אלו, 86% עלו מברית המועצות לשעבר, 7% מאתיופיה, 3% מאירופה, 2% מדרום אמריקה, 1% מצפון אמריקה והשאר מארצות אחרות. בשנת 2022 עלו 42,000 עולים לא יהודים מתוך כ-70,000 עולים (60%) רובם מרוסיה ואוקראינה. נכון לסוף שנת 2021 היו בישראל 466,186 עולים או ילדי עולים לא יהודים שעלו לאורך השנים.

ד"ר אילה אליהו, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינה: "התרכזנו יותר בניתוח הנתונים ופחות בסיבות שעומדות מאחוריהם. לאורך השנים ניתן לראות עלייה במספר הלא יהודים שמגיעים לישראל ומספר המתגיירים נשאר יציב לאורך השנים. 58.9% מהעולים בין השנים 2009 עד 2021 היו לא יהודים. בניתוח הנתונים עולה כי 86% מהעולים הלא יהודים מגיעים ממדינות ברית המועצות לשעבר. מתעוררת השאלה מדוע מספר המתגיירים לא עלה בהתאמה למספר הלא יהודים שעולים לישראל כפי שהממשלה קיבלה החלטה על הכפלת מספר המתגיירים דבר שלא קרה בפועל".

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אמר בדיון כי "בעקבות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, הגיעו לישראל בשנה האחרונה עשרות אלפי אנשים, שאינם יהודים לפי ההלכה. מדובר בעולים לישראל שבאו בזכות היותם בנים, נכדים או בני זוג של זכאי שבות. יש בישראל כחצי מיליון אנשים שהם חסרי דת. למדינת ישראל יש אינטרס ברור להגדיל את מספר המתגיירים בכל שנה". לדבריו, "מדינת ישראל נותנת לגורמים הקיצוניים ביותר ביהדות לשלוט על הגיור שהוא שער הכניסה אל העם היהודי. תהליך הגיור צריך להיות יותר מאיר פנים כלפי המתגיירים".

יצוין כי לפי חוק השבות, חוקק בשנת תש"י – 1950: יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר והוא אינו בן דת אחרת. עוד לפי חוק השבות, הזכות לעלות מוקנית גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי.

בשנת 2000 הוקם מערך הגיור הממלכתי בהנהלת בתי הדין הרבניים, שכלל גם את בתי הדין המיוחדים לגיור. לפי המחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לאור נתוני מערך הגיור הממלכתי, בשנים 2009-2022 התגיירו בבתי הדין המיוחדים לגיור 40,604 איש, שהם כ-75% ממי שפתחו תיק בבית הדין. 42% מהמתגיירים במערך הגיור היו מאתיופיה, 24% מברית המועצות לשעבר, 15% ילידי ישראל, 6% מאסיה, 6% מדרום אמריקה, 5% מאירופה והשאר מארצות אחרות. מספר המתגיירים בבתי הדין המיוחדים היה נתון לתנודתיות רבה, הקשורה בעיקר לתנודתיות במספר המתגיירים יוצאי אתיופיה. בקרב יוצאי שאר הארצות לא היה שינוי משמעותי במספר המתגיירים בשנים אלו.

הרב יהודה עמיחי, מ"מ ראש מערך הגיור הממלכתי, הסביר בוועדה: "הגיורים אצלנו יכולים לעשות רק לפי האישורים של משרד הפנים. היום אין תעודות המרה תקועות – כל מי שזכאי לתעודה מקבל אותה. בכל הקשור לעלייה של החברה האתיופית, הנטייה שלנו היא שבתי הדין יגיעו אל מרכזי הקליטה כדי להקל על העולים. הגיור של הקהילה האתיופית הוא יותר קשה מכיוון שיש שם הרבה אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב. אני עסק בגיור של הקהילה האתיופית כבר 15 שנים, עיקר הבעיה היא תקנים. יש לנו קרוב ל- 20 מרכזי קליטה ויש בהם רק 8 שליחים. אדם שנדחה פעם אחת מגיור והוא מבקש לחזור ולחדש את תהליך הגיור, אם אין לו שליח קליטה טוב זה תהליך מאוד קשה".

הרב משה ולר, ממשרד ראש הממשלה ציין כי "גיור לפי ההלכה האורתודוכסית דורש שינוי של אורח חיים. בתי הדין הרבניים בארה"ב מקשים יותר על תהליך הגיור והם לא כפופים לכללים שנקבעו ואומצו ע"י המדינה. ברבנות הראשית של ישראל יש רשימה של בתי דין רבניים אורתודוכסיים ברחבי העולם שמאושרים להכרה בגיור ע"י הסוכנות היהודית והרבנות הראשית לישראל. הסיבה שמדינת ישראל לא מכירה במכונים הפרטיים היא שצריך לשמור על אחדות וממלכתיות בנורמות של גיור. יש לנו רק שני תקנים לרכזים יוצאי הקהילה האתיופית על מספר של 7,000 עולים".

לדברי הרב משה מורסיאנו, מנהל המחלקה לבריתות הרבנות הראשית לישראל: "אנחנו נמצאים בתהליכים של מכרזים לצורך ביצוע ברית מילה לגברים שמתגיירים. בשנים האחרונות קיים קושי מול בתי החולים לבצע את תהליך הברית. רק בית החולים 'אסותא' באשדוד הסכים לגשת למכרז האחרון. משרד הבריאות משתתף בעלות של 3,500 ₪ לכל פרוצדורה רפואית של ברית ועדיין בתי החולים מסרבים להשתתף בתהליך".

מעוז ביגון, ממשרד החינוך עדכן את יושבי הוועדה כי "בנוסף לחינוך אנחנו אחראים על רוב המתגיירים באתיופיה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם מערך הגיור. יש לנו תוכנית לימודים מסודרת והמתגיירים לומדים במשך שנה שלמה בהיקף לימודים של 500 שעות שנתיות. 42% מהמתגיירים בישראל הם יוצאי אתיופיה ורובם לומדים במערכת של משרד החינוך, אבל יש לנו קשיים במספר התקנים בתהליך הגיור שלהם. יש לנו חוסר גדול בתקנים, יש הרבה מקרים של עולים מאתיופיה שלומדים לקראת גיור ועדיין לא נפתח להם תיק בגלל מצוקת כוח אדם".

ציפי ציון, מרשות האוכלוסין אמרה: "הגיור בישראל מקנה תעודת המרה כבן או בת לעם היהודי ואנחנו ברשות האוכלוסין עושים בדיקה נוספת לסיבה שלו לקבלת אזרחות ישראלית. אנחנו רוצים לראות את כנות התהליך לכל אורכו. יש לנו כיום כ-170 תיקי גיור שנמצאים בתהליך של בדיקה. משך זמן הבדיקה של כל תיק יכול להגיע למספר חודשים".

ב-2001 הוקמה מערכת גיור צבאית לצד המערכת האזרחית. לפי המחקר של הממ"מ בהתבסס על נתוני צה"ל, בשנים 2021-2008 התגיירו בצה"ל 10,406 איש שהם כ-51% ממתחילי תהליך הגיור. 60% מהמתגיירים בצה"ל היו ילידי ברה"מ לשעבר, 30% ילידי ישראל, 8% ילידי ארצות אחרות, ו-2% ילידי אתיופיה. בשנים 2021-2008 הייתה ירידה משמעותית במספר המתגיירים בצה"ל יוצאי ברה"מ לשעבר, מ-722 מתגיירים ב- 2008 ל-155 ב-2021, ועלייה משמעותית במספר המתגיירים ילידי ישראל, מ-30 מתגיירים ב-2008 ל-442 ב-2021. בקרב המתגיירים בצה"ל בשנים אלו היו 76% נשים ו-24% גברים.

סא"ל הרב קובי גרידיש, קצין בית הדין לגיור סיפר: "בשנת 2022 זיהינו עלייה במספר המתגיירים בצה״ל, ועמדנו על מעל ל-800 מתגיירים. אנחנו מבינים את החשיבות של הנושא, לכן לאחרונה פתחנו מסלול גיור לאנשי קבע. הכיתה הראשונה סיימה זה עתה, ובהמשך אנחנו עתידים לפתוח כיתה נוספת בשל ההצלחה".

בבית הדין האורתודוקסי, הלא חרדי "עתים - גיור כהלכה" בשנים 2016-2022 התגיירו 1,796 איש. 32% מהמתגיירים הם ילידי ברה"מ לשעבר, 32% ילידי ישראל ו- 12% אומצו.

בבית הדין של התנועה הרפורמית בשנים 2016-2022 התגיירו 1,567 איש, בבית הדין של התנועה הקונסרבטיבית התגיירו בשנים 2021-2017 כ- 534 איש.