ילדים והוריהם מבלים מידי יום בגינות ונמצאים בסכנה

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל, קיימה דיון בנושא גני שעשועים ומגרשי משחקים: מתקנים והצללה. יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר כי כל הורה וילד משתמשים בגני המשחקים, אבל מעטים מודעים לקיומו של תקן בנושא, ולשאלה האם המתקנים וההצללה במקום המשחק תקינים ובטוחים, ולכן חשוב לנו כוועדה לעסוק בנושא.

טל כהנא, ראש ענף מתקני משחקים במכון התקנים, סקר תחילה את המצב הקיים והסביר: התקן הישראלי (תקן 1498, חלק 7) למתקני משחקים השתנה מעט מאוד מאז שנת 2006. משנת 2006 ועד שנת 2021 רשויות היו יכולות לקבל תו תקן בעבודה ישירה מול מכון התקנים, או דרך גורם שלישי, חברה המתחזקת את המתקנים, שגם קיבלה בעצמה תקן. בשנת 2020 שינתה מינהלת תו התקן את כל תהליך משטר הבדיקה והפיקוח, ובהמלצת הוועדה הציבורית הוסכם כי יינתנו לרשויות המקומיות שלוש שנים של תקופת מעבר, אשר מתקרבת לסיומה. החל מ-1.1.24, כל הרשויות תהיינה חייבות בקבלת תו תקן למתקניהן ישירות מול מכון התקנים, והאכיפה תתבצע ע"י משרד הכלכלה.

על פי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, כפי שנמסרו לוועדה, מתוך 256 רשויות מקומיות: 36 רשויות בעלות תו תקן על שם הרשות, 28 רשויות בתהליכי בירור לקבלת תו תקן על שמן ו-65 רשויות בעלות תו תקן על שם חברה מתחזקת. כמו כן ציינו במשרד הכלכלה כי ישנן 31 רשויות מקומיות ללא מתקני משחקים כלל בתחומן. שאר 96 הרשויות המקומיות לא פורטו בנתוני משרד הכלכלה – כלומר, אין להן תו תקן ואינן בתהליכים להוצאת תו תקן.

יו"ר הוועדה, ח"כ דלל הגיב לנתונים ואמר: "31 רשויות ללא מתקנים משחקים לילדים בתחומן בכלל. אבל עדיף ללא מתקנים, מאשר מתקנים שאינם תקניים – ויש כאן עשרות רשויות שטרם השלימו או בכלל לא פועלות להסדרת נושא התקן. זה חמור מאוד".

מנהלת מחלקת חברה במרכז השלטון המקומי, רות דיין מדר, הודתה כי לא היו מודעים לחומרת המצב.

עינת שגיא אלפסה, מנהלת אגף מדיניות ציבורית ב"בטרם – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים" אמרה כי היא מופתעת לשמוע שלא נעשה שום שינוי בתקן שנים רבות כל כך, כי מתקני המשחקים השתנו רבות במהלך שנים אלה. שגיא אלפסה הציגה נתוני שונים הנוגעים להיפגעות ילדים בגני המשחק הציבוריים, ואמרה כי בעשור האחרון כ-14 אלף ילדים הגיעו לחדרי מיון בבתי החולים בשל פגיעה בגני שעשועים ומגרשי משחקים. 10 ילדים נהרגו בגני שעשועים בעשור האחרון, 7 מהם מתחת לגיל 4. לא כל הפגיעות היו כתוצאה ממתקנים, בין עם תקן ובין שללא תקן, אבל מבין מקרי ההיפגעות שבמעורבות מתקנים, מרביתם במעורבות נדנדה (29%) ומגלשה (28%).

טל כהנא הוסיף וציין כי חשוב לזכור את האחריות ההורית – התקן שלנו מחייב השגחת מבוגר לילדים עד גיל 6 וזה מסומן בגדול על כל מתקן שמחייב זאת. באירופה יש חוק שמחייב את האחריות ההורית. בארץ יש חובה לגבי גיל חציית כביש ללא מבוגר, אבל אין כזו לגבי משחק במתקנים ואולי יש מקום לחוקק.

לדברי רותם זהבי, מנהל אגף בטיחות סביבתית במשרד החינוך: "מערכת החינוך זה סיפור אחר, כי הילדים משחקים באזור מוגדר, תחת שליטה ופיקוח של עובדי הוראה. עם זאת, האחריות לתקינות המתקנים היא של הרשות המקומיות או של בעלי המוסד החינוכי הפרטי. אנחנו מכשירים את קב"ט מוסדות החינוך של כל רשות גם בקורס מנהלי בטיחות של 200 שעות, כדי לסייע לרשות לממש את אחריותה לפקח על תקינות המתקנים והמוסדות, ובנוסף יש 20 יועצים של האגף שלנו, שמסתובבים ברחבי הארץ, ולפי תכנית עבודה מגיעים לכל מוסד אחת לחמש שנים לבחון את תקינות הדברים. לצערנו, גם מתקנים תקינים עדיין לא מבטיחים שלא יהיו אירועים כאלה ואחרים, גם אם יש השגחה. אבל אנחנו מפיקים לקחים ולומדים מכל אירוע. בנוסף, עם כל הכבוד לתקן, הוא מאוד מקצועי, אבל לא מותאם פדגוגית. חצר המשחקים היום צריכה להחזיר יותר את הטבע לתוך החצר ולוודא שהמתקנים תורמים להתפתחותו של הילד".

לאחר מכן עסק הדיון בנושא ההצללה, וגם בנושא זה הציגה עינת שגיא אלפסה מארגון 'בטרם' נתונים: בעשור האחרון תועדו 37 פניות למיון עקב כוויות בגני שעשועים, כאשר הגעה למיון מעידה על כוויה קשה. החל מספטמבר 2019, אז נכנסו לתוקף תקנות ההצללה, ועד סוף 2022, תועדו 12 פניות למיון עקב כוויות בגני שעשועים.

ד"ר ארז ברקאי, מנהל אגף יער ואילנות במשרד החקלאות: "יש התנגשות בין הרצון להצליל מהר, לבין הצללה טבעית, שהיא הטובה ביותר לכולנו. עצים לא צומחים מהר, והרשתות שמחייבים היום בתקן של גני הילדים, או משטחי גומי ודשא סינטטי, כולם דברים שרק מקשים על עצים לצמוח. הפתרון מתחיל בהיערכות ותכנון מוקדם – לתכנן איפה יהיו הגנים בעתיד, לשתול את העצים כמה שנים קודם לכן, ורק לאחר מכן לבנות את הגן ולשים מתקנים כשהעצים כבר גדולים וקיימים".

לאה דרורי, מינהל התכנון במשרד הפנים: "התקנות מאפשרות לרשויות לבחור מה מתאים להן ולתקציביהן, בין הצללה טבעית לבין הצללה בנויה, ואפילו שלביות בין הצללה בנויה ואז הצללה טבעית".

עינבל כהן, מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן העור: "יש אלף חולות וחולים חדשים מדי חודש בסרטן העור. 90% מהם זה בגלל חשיפה לא מבוקרת לשמש. על פי המחקרים עיקר החשיפה הזו מתבצעת בגילי הילדות וההתבגרות. מכאן ברורה החשיבות להצללה גם בגנים וגם בדרך לגנים, במיוחד בגילים בהם הילדים כבר הולכים לשחק לבד, ללא הורים שישגיחו".

טל כהנא: "התקינה של ההצללה היום מחייבת צל על אחוז מסוים של שטח הגן, אבל אין בכלל אזכור של סינון קרינת UV. עשיית צל לא אומרת בהכרח הורדת חשיפה לקרינת השמש, ובאוסטרליה כבר קבעו תקן הצללה שכולל את זה".

לדברי עו"ד מיטל בק, מנהלת תחום הגיל הרך במועצה לשלום הילד: "זמינותם של גני שעשועים היא קריטית להתפתחות הילד, ואנו רואים הבדלי זמינות בין מרכז ופריפריה ובין רשויות חזקות וחלשות. צריך לעזור לרשויות שאינן מסוגלות לספק את הצורך הבסיסי הזה, ולוודא שכל הרשויות מעדכנות את המתקנים שלהן גם ברמת הבטיחות וגם ברמת ההתפתחות והיצירתיות של הילד. בנוסף – יש לוודא שמחלקות הגינון ברשויות לא שותלות עצים או צמחים רעילים בקרבת גני משחקים, ולא מבצעות ריסוס בחומרים רעילים בקרבת גנים אלה, וכבר קיבלנו תלונות בנושא".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ אלי דלל, סיכם את הדיון ואמר: "הגיע הזמן לעדכן את תקן הבטיחות של המתקנים, כולל הגדרות הצללה חדשות וברורות. אני מבקש ממכון התקנים לקבוע לוח זמנים ולעדכן את הוועדה מהו המועד בו יפורסם תקן חדש. אני קורא למשרד הפנים להוציא קול קורא, בדגש על רשויות ערביות, כי לאפשר הקמה של גני משחקים באותן רשויות בהן אין עדיין מתקנים. ויחד עם מרכז השלטון המקומי ומכון התקנים, לוודא כי כלל הרשויות, יהיו עם מתקנים תקניים".

עוד קרא למוסדות התכנון ולרשויות המקומיות לדאוג להצללה טבעית ככל האפשר, ע"י תכנון מראש, גם בגנים וגם בדרך לגנים.​