שר הכלכלה ניר ברקת אומר הבוקר (שישי) בריאיון ל'ישראל היום' כי הוא לא מוטרד כלל מההשפעות של קידום הרפורמה המשפטית על הכלכלה הישראלית.
ברקת אמר לא אוהב את המילה "רפורמה" ומעדיף לומר תיקונים במערכת המשפט, לדבריו, "רפורמה זה נשמע וואו וואו. אבל אני רק רוצה לתקן, אני לא רוצה להרוס את מערכת המשפט", אמר.
ברקת הוסיף: "המהלך המקורי שהיה הבריח לנו קהלים. אני תומך בשינוי הכיוון של רה"מ לעשות דברים בהסכמה רחבה. רה"מ קובע וכולם צריכים ליישר איתו קו - ומי שלא, מוזמן ללכת הביתה", כשהוא מכוון הרמז לשר המשפטים יריב לוין.
על ההשפעה הכלכלית של הרפורמה לאחר פיצוץ השיחות בבית הנשיא אמר: "אני ממש לא מודאג. רוב הציבור מבין שהמערכת המשפטית לא מושלמת ודורשת תיקונים. הייתי מאוד מעורב בשיחות בבית הנשיא מאחורי הקלעים, והובלתי מפגשים של אנשי עסקים שדואגים לכלכלה כדי לראות על מה אנחנו מסכימים, מה המכנה המשותף הרחב.
ברקת מסתודד עם נתניהו במליאת הכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.אני אומר לכם באחריות שההסכמות הרבה יותר גדולות ממה שאנשים חושבים. חוץ מבחירת שופטים, כמעט על הכל אפשר להגיע להסכמות".
ברקת הסביר: "הסכמה רחבה היא לא עם האופוזיציה, אלא עם דעת הקהל בישראל. זו הסכמה עם הציבור. הייתי שותף לשיחות ונציגי האופוזיציה הסכימו על הרוב, היו פערים קטנים. הגענו עד לסף חתימה. לצערי זה התפוצץ. האינטרס הלאומי הוא להגיע להסכמות רחבות. צר לי שבמקום לגלות אחריות לאומית, יש באופוזיציה מי שבוחר בפוליטיקה הקטנה.
לכן הציפייה שלי מהחברים באופוזיציה - שימו את הפוליטיקה הקטנה בצד. תנצלו את עצירת החקיקה, תנצלו את העובדה שראש הממשלה הסכים ללכת בוועדת בחירת השופטים על נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. במקום לנצל את זה ולהגיד 'בואו נאיץ את שיתופי הפעולה לחקיקה מוסכמת', האופוזיציה עשתה בדיוק הפוך. זה חסר אחריות".
שר הכלכלה טען עוד: "מאז שראש הממשלה נכנס לתמונה שינינו פאזה, הוא שינה כיוון. ראש הממשלה אומר 'הסכמה רחבה'. אנחנו יודעים שאהרן ברק תומך ובבית הנשיא הייתה הסכמה - זוהי המשמעות של 'הסכמה רחבה'. האם זה אומר תלות מוחלטת בכל אצבע של האופוזיציה - התשובה היא ממש לא".
על החשש מהיחלשות השקל ובריחת המשקיעים אמר: "יש לי אמירה לגבי כסף חכם וכסף טיפש. כסף חכם מסתכל על היתרון היחסי של המדינה, אם כדאי להשקיע פה. כסף טיפש לא בודק אסטרטגית על מה מדובר ויגיד 'יש פה פחד משדים'. אני לא יודע להגיד לאנשים מה לעשות.
כשישבתי עם מנהלי הבנקים בניו יורק, לא עניינו אותם השאלות האלה. ממש לא. הם מבינים שאנחנו ממשלה אחראית, שאנחנו מאמינים בדמוקרטיה, רוצים תיקונים בדמוקרטיה, והציבור מבין שצריך לעשות אותם.