עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
ועדת הכספים מגבילה את ביטוחי המנהלים
במסגרת כך נקבע כי בנוגע למצטרפים חדשים, תוגבל ההפקדה ל"ביטוח מנהלים" לחלק השכר שמעל פעמיים השכר הממוצע במשק, כך שהחלק שעד לפעמיים השכר הממוצע במשק יופקד לקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח. במהלך הדיונים הציגו באוצר כי ביטוחי המנהלים מסבים נזקים לחוסכים, כאשר סכום חסכונם בעת הפרישה נמוך בעשרות אחוזים לעומת קרנות הפנסיה
סוכנות ביטוח צילום: freepik
ועדת הכספים אישרה היום (שני) את הצעת תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל) (תיקון) התשפ"ג-2023 ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל) (תיקון), התשפ"ג-2023.
על פי התקנות, "במטרה להבטיח קצבה ראויה במועד הפרישה לחוסכים", מוצע להגביל את ההפקדה ל"ביטוח מנהלים" לחלק השכר שמעל פעמיים השכר הממוצע במשק, כך שהחלק שעד לפעמיים השכר הממוצע במשק יופקד לקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח. השינוי יכנס לתוקף ב-1 בספטמבר.
במשרד האוצר הציגו במהלך הדיונים כי ביטוחי המנהלים מסבים נזק לציבור החוסכים במסגרתם, וכי בעבר היו לביטוח המנהלים יתרונות מסוימים, דוגמת מקדם מובטח, לקביעת הקצבה החודשית, במקרה של עלייה בתוחלת החיים, וכן תשואה מובטחת, וכי אלה כבר אינם בתוקף.
במסגרת הדיונים הציגו באוצר סימולציה לפיה חיסכון במסגרת קרן פנסיה חדשה יצבור סכום הגדול ב-58% מחסכון במסגרת ביטוח מנהלים, וכי במסגרת ביטוח מנהלים מקדם המרה גבוה יותר, דמי ניהול גבוהים יותר, ועלות גבוהה משמעות לכיסויים ביטוחים.
מנגד טענו נציגי הקרנות והחברות המוכרות ביטוחי מנהלים כי הסימולציה אינה נכונה או אינה מייצגת את המוצר הנמכר כיום, וכי במקרים רבים יהיו לקוחות ביטוח מנהלים שישלמו דמי ניהול המקבילים לדמי ניהול בקופות ברירת מחדל, כאשר נעשה שינוי משמעותי בתעריפים אלה.
עוד טענו נציגי הגופים כי אמנם קרן פנסיה מתאימה יותר למרבית הציבור, ולכן הם מפנים 90% מהציבור לאפיקים אלה, אך בביטוח המנהלים יתרונות רבים שיכולים להוות מענה לחלק מהאוכלוסייה והשלמה לקופות הפנסיה, וכי הדגש בהם הינו התאמה של המסלול למצבו האישי של החוסך, במיוחד לגבי מקרים של תביעות נכות או שיירים. כן טענו כי החוסך זכאי לביטוח בריאות שלם יותר, במקרים של אובדן כושר עבודה הוא אינו זקוק לתקופת הכשרה של 5 שנים, וכי במידה וחוסך ירצה להוריש את כל כספו במקרה של מוות, לדוגמא במקרה של נישואים שניים, ושהכסף ילך לילדיו, הדבר אפשרי.
עוד נטען מצד הקרנות, כי דווקא התקנות יגרמו לאזרח לשלם יותר, כאשר במידה וירכוש את מלוא הפוליסה מביטוח המנהלים הוא יזכה לדמי ניהול נמוכים משמעותית, וכי במצב המוצע הוא ישלם גם תעריף גבוה על החלק הנוסף בגין ביטוח המנהלים וגם את החלק לקרן ברירת המחדל. לצד כך ציינו חלק מהקרנות כי התקנות צפויות לחסל את ביטוח המנהלים. כך טענו כי יש להותיר לאזרחים את זכות הבחירה.
ברשות שוק ההון דחו את טענות החברות, וציינו כי במהלך השנים פעלו לשפר את מוצר ביטוח המנהלים דרך פעילות להורדת דמי הניהול, אך ציינו כי עיקר הפער בחסכון נובע מכיסויים ביטוחים גבוהים מאוד וממקדם המרה גבוה יותר. כן ציינו ברשות כי אם היום תהייה התארכות בתוחלת החיים, גם מקדם ביטוחי החיים ישתנה בדומה למקדם קרנות הפנסיה, וכי יתרונות של הבטחת מקדם והבטחת תשואה היו נכונים עד שנים מסוימות, ולכן התיקון גם לא מוחל לאחור, שעה שיש לקוחות ותיקים עם תנאים מיטביים שאינם מוצעים עוד. כך קראו ברשות לאשר את החקיקה כלשונה.
במהלך הדיונים עלתה הצעת פשרה כי השינוי יעמוד על הגבלת ההפקדה לחלק השכר שמעל פעם וחצי השכר הממוצע במשק. עוד עלתה הצעה לקבוע כי ההגבלה תהייה על פעמיים השכר במשק, אך במקרה כזה יחול המוצר על ההפקדה מהשקל הראשון.
במהלך הדיונים תהו יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ומספר מחבריה, מדוע במשרד האוצר לא מחליטים על ביטול ביטוח המנהלים אם מדובר במוצר כה נחות.
בתשובה ציינו במשרד האוצר כי מה שהניע אותם לקבוע את גבול הפעמיים השכר הממוצע, הינה העובדה שהמדינה מעניקה הטבה לפיה 30% מההקצבה לקרנות הפנסיה של החוסך מוגנת בתשואה של 5.15% על ידי המדינה עד לגובה של פעמיים השכר הממוצע במשק, וכי הטבה זו אינה חלה על ביטוחי מנהלים, ובמידה וחוסך יהיה מעוניין לבטח את עצמו מעל סכום זה בביטוח מנהלים, נוכח כך שהטבה זו אינה חלה מעל סכום זה, ההפרשים בין המוצרים יהיו סבירים יותר, וכי לצד כך, החוסך כבר יהיה זכאי לפנסיה ראויה על הסכום של עד פעמיים השכר הממוצע במשק.
יש לציין כי התקנות אושרו פה אחד, אופוזיציה וקואליציה.
