רועי קייס: משרד הפנים של איחוד האמירויות בהתייחסות ראשונה מודיע כי קיבל דיווח ממשפחת אדם שהוא אזרח מולדובה העונה לשם צבי קוגן, לפיו הוא נעלם ואבד הקשר עימו מאז יום חמישי. משרד הפנים מודיע כי השלטונות החלו לחקור מיד עם קבלת התלונה וקורא לציבור לצרוך מידע מהמקורות הרשמיים, ולא להיגרר אחרי שמועות מגמתיות וחדשות כזב שמטרתם לגרום לבלבול בחברה.
מירוץ חשמליות: מיהי אלופת הטעינה?
המירוץ לטעינה המהירה ביותר: מי הגיעה למקום הראשון? כל הנתונים בכתבה שלפניכם
איזה רכב חשמלי הוא אלוף הטעינה? שאלה זו עמדה לנגד עיני פירמת הייעוץ האמריקאית P3 אשר החליטה לערוך בדיקה פשוטה של זמני טעינה של מכוניות חשמליות שונות בעמדות מהירות. כיום ניתן לטעון מכוניות חשמליות בשני אופנים: טעינה רגילה, כלומר טעינת AC אשר אורכת לרוב מעל חמש שעות ושמורה בדרך כלל ללילה- וטעינת DC, כלומר טעינה מהירה אשר מתבצעת בדרך כלל בעמדות ציבוריות. טעינת DC משמשת בדרך כלל לצורך הגעה ליעד, כלומר בעל הרכב מחבר אותו לעמדת הטעינה המהירה אשר נמצאת בדרך כלל בצידו של כביש בינעירוני - כשהמטרה היא לטעון כמה שיותר במשך כמה דקות כדי "להשיג" את הטווח הנדרש כדי להגיע ליעד. לסירוגין, ניתן גם לטעון את הרכב החשמלי בעמדה המהירה במשך כל פרק הזמן אשר נדרש כדי למלא את הסוללה, אבל התהליך הזה עשוי לקחת אפילו מעל שעה וגם לעלות, לפחות בישראל, עשרות שקלים. לכן יש טעינה מהירה...ויש טעינה מהירה. כלומר המטען אינו האמצעי היחיד שקובע כמה המכונית החשמלית תוכל להיטען – גם המכונית "אחראית" על קצב טעינתה המהירה. כלומר יש מכוניות חשמליות שאפשר להחנות לעשר דקות בעמדה המהירה ולצאת עם עוד מאה קילומטר של טווח ויש כאלה שבעשר דקות לא יתנו לנו אפילו 70 קילומטרים של טווח.
לוסיד AIR הטוענת המהירה ביותר • קרדיט: לוסיד
בדיוק את הסוגיה הזאת ביקשו אנשי P3 לבדוק וכדי לעשות זאת הם הביאו כמה מכוניות חשמליות לעמדה מהירה בהספק של 350 קילוואט/שעה, הספק יחסית גבוה – והתוצאות מעניינות: במבחן הטעינה נבדקו המכוניות החשמליות על פני 20 דקות, כאשר הטעינה של הסוללה נמדדה לאחר עשר דקות ואז שוב תוך עשר דקות, מה שנתן בעצם שתי תוצאות: כמה עשר דקות של טעינה מוסיפות לטווח (האם אחרי 10 דקות יש לנו מספיק טווח כדי לנסוע למחוז חפצנו, מה שחוסך זמן יקר) ואז גם כמה 20 דקות מוסיפות לטווח.
קיה EV6 משווקת גם אצלנו. במקום שלישי מכובד • קרדיט: קיה
תוצאות המבחן ברורות: מלכת הטעינה היא מכונית שאינה משווקת בישראל: לוסיד אייר גראנד טורינג. הלוסיד נטענה בעמדה במשך 10 דקות ולטווח הנסיעה שלה התווספו 199 קילומטרים. אחרי 20 דקות ללוסיד כבר היו 334 קילומטרים מוכנים בסוללה (כמובן, מדובר בטווח שתלוי בסגנון הנהיגה). במקום השני נמצאת טסלה מודל S "פלייד" הספורטיבית (מחיר בישראל: כמעט 800 אלף שקל) שנמצאת ממש קרוב ללוסיד בעשר הדקות הראשונות. כך, 10 דקות של טעינה מהירה הוסיפו לטסלה טווח של 197 קילומטרים. אבל אחרי 20 דקות הטסלה הצליחה להוסיף 310 קילומטרים לטווח, פחות מהלוסיד אבל בהחלט תוספת יפה. במקום השלישי נמצאת עוד מכונית חשמלית אבל עממית: קיה EV 6 (מחיר בישראל – 254 אלף שקל) שהצליחה בעשר דקות להוסיף 204 קילומטרים לטווח הנסיעה. אחרי 20 דקות לקיה היו 307 קילומטרים של טווח מוכנים לנסיעה. אחרי הקיה במקום הרביעי נמצאת טסלה 3 לונג ריינג' כפולת ההנעה וכאן כבר יש פער ניכר- הטסלה הוסיפה בעשר דקות של טעינה 177 קילומטרים לטווח. אחרי 20 דקות לטסלה היו עוד 271 קילומטרים לנסוע. ואילו במקום החמישי נמצאת עוד טסלה: מודל Y לונג ריינג' עם הנעה כפולה שעשר דקות של טעינה הקנו לה יכולת לנסוע עוד 170 קילומטרים ואילו 20 דקות של טעינה מהירה בעמדה אפשרו לה להוסיף 259 קילומטרים לטווח. בישראל אגב כבר יש עמדות טעינה בהספק של 350 קילוואט / שעה ועמדות כאלה עוד יותקנו במקומות נבחרים על ידי חברות כמו "אפקון" ו"פז צ'ארג' " אך רוב העמדות בישראל עדיין אינן מגיעות לכאלה הספקים, כך שיש למה לקוות.