עימות בכנסת: האם המדינה מוכנה לאירועי קיצון

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, דנה במוכנות רשת החשמל לאירועי קיצון ומניעת הפסקות חשמל יזומות, וזאת על רקע הפסקות החשמל שאירעו בשבועות האחרונים. היו"ר ביטן אמר בפתח הדיון כי כולנו היינו עדים למה שקרה לפני למעלה משבוע, וזו לא הפעם הראשונה. הוא הוסיף כי היה צריך להתכונן לכך, ואמר כי המטרה של הדיון היא לא התנצחות בין הצדדים, אלא ניסיון להבין מה הסיבה שגרמה לכך ומה צריך לעשות כדי שהפסקות החשמל לא יחזרו שוב.

ח"כ אברהם בצלאל סיפר על טלפונים שקיבל לפני כניסת שבת ועל משפחות שארזו הכל ועברו לעשות את השבת ביישובים עם חשמל, ושאל איך מסיימים עם הסאגה הזו אחת ולתמיד. ח"כ יוסף עטאונה אמר כי הכאב הזה משותף ליהודים וערבים כאחד, וציין כי אם הייתה בעיה בסוף השבוע למי שנותק מחשמל אז צריך לחשוב כמה גדולה הבעיה של 150 אלף הבדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב, שבכלל לא מחוברים לחשמל.

ח"כ לשעבר חיים ילין, המייעץ כיום לחברת דוארל, אמר כי הבעיה היא שהכל הפך לפוליטי, ושהפכו את האגירה ממשהו שיכול להיות פתרון למשהו שקשור לחרדים ולחשמל כשר.

יו"ר חברת ניהול מערכת החשמל נגה, סמי תורג'מן, ציין כי האירוע ב-2 ביוני לא היה של ביקושים, ואמר כי בשישי המשק צרך 12,540 מגה וואט – 2,050 מגה וואט מתחת למה שהמדינה יודעת לספק. לדבריו, "זה אירוע של היצע. הייצור בישראל לא מספיק. אנחנו חסרים ביחידות ייצור, אבל האירוע בשישי לא היה אמור לקרות. ידענו על מזג אוויר קיצוני, הערכנו את הביקוש ב-12,200 מגה וואט ובפועל הוא היה 12,540. סטייה של 340 מגה וואט, זה 3% ואנחנו יודעים להתמודד עם זה.

"הבעיה הייתה שבגלל מזג אוויר קיצוני היקף התקלות ביחידות ייצור היה חריג, איבדנו מאות מגה וואטים. בגלל מזג האוויר הספק תחנות כוח שעובדות על קירור אוויר היה נחות במאות מגה ואטים נוספים, והיה 1,900 מגה וואט פחות ממה שאמור היה להיות למנהל המערכת. לכן נאלצנו להפסיק צרכנים, כי אם לא היינו עושים את זה כל המדינה הייתה בעלטה".

היו"ר ביטן ביקש לדעת איך התקבלה ההחלטה איפה להפסיק את החשמל, ותורג'מן השיב: "יש נוהל מתואם עם חברת החשמל". היו"ר ביטן ביקש לדעת מה הסיכוי שנגיע שוב לאותו מצב בקרוב, ומה יקרה באוגוסט. תורג'מן השיב: "בניגוד לדימוי התקשורתי, אנחנו וחברת החשמל מטפלים בזה במשותף. אנחנו מנצלים את עונת המעבר לטפל בתחנות כדי שיהיו בשיא הכשירות, והאירוע תפס אותנו עדיין בהכנות".

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן הקשה שוב ושאל איך מבטיחים לנו שאירוע כזה לא יקרה שוב, ותורג'מן אמר: " אנחנו עושים הכל שזה לא יקרה, אבל זה לא בידיים שלנו. ברביעי הוצאנו לחברת החשמל הנחיה להפעיל את תחנת רוטנברג 1 ברביעי בצהריים, בגלל חוסר תיאום ההנחיה לא בוצעה. אפשר היה לעשות את זה אחרת ולהבטיח תחנה נוספת, זה לא היה פותר את הבעיה אבל היה מצמצם אותה. מי שצריך לתת תשובה זו חברת החשמל".

מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, הגיב ואמר: "לא היה חסר חשמל בישראל אילו היו מפעילים את כל התחנות שהיו על הפרק. אילו הייתה ניתנת לנו הוראה להפעיל את תחנת הכוח רוטנברג היא הייתה עובדת ומייצרת חשמל. לראייה, קיבלנו הוראה להפעיל את היחידות הפחמיות באורות רבין בחדרה והפעלנו. אם נוגה אומרים להפעיל אז אנחנו מפעילים. אם היינו מקבלים הנחה להפעיל היינו מייצרים חשמל, נקודה". בתגובה לכך אמר תורג'מן: ההנחיה שלנו הייתה להניע את רוטנברג 1 נקודה. גם אני יודע להגיד נקודה".

סמנכ"לית משרד האנרגיה והתשתיות, שרון חצור, אמרה כי מנכ"ל המשרד קיים הערכת מצב והמשרד נמצא בלב תחקיר האירוע. היא הוסיפה כי המסקנות יוסקו והדבר נמצא בטיפול נגה, והבהירה כי הנושא הראשון שעל סדר יום המשרד הוא אמינות האספקה.

נציג התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אורי הס רהב, אמר כי רואים שורה של תהליכים והחלטות ממשלה שמשתמע מהן ירידה מהמחויבות לעקרונות הרפורמה של 2018. הוא הוסיף, כי כשמדברים על פתרונות ביניים צריך לעשות אותן באופן שלא יפגע ברפורמה ולא ירכז עוד כוח ייצור בחברת החשמל. שפיגלר הגיב על כך ואמר: "חברת החשמל היא לא מצורעת ואין לה אות קין, ובסוף השנה היא תייצר רק 33% מהחשמל, רדו ממנה ותתעסקו בדברים אחרים".

היו"ר ביטן אמר כי מה שחשוב זה קודם כל שתהייה אספקת חשמל. כדי לוודא שכך יהיה הוא הודיע כי בשבועות הקרובים יכנס את הוועדה לדיון מקיף בנושא, ואמר כי מה שקרה לא יכול לחזור על עצמו. "בגלל ההתכתשות אני מבקש מסמך משותף של נגה וחברת החשמל, איך הן מטפלות בזה שהסיפור שהיה בתחילת החודש לא יחזור על עצמו בתקופה הקרובה", סיכם היו"ר ביטן. הוא אף הודיע כי בכוונתו לדון גם בתוצאות המסמך וגם בנושא האגירה.