מכת העכברים בבני ברק: תיעוד מטריד ממוצאי שבת. צפו

מכת המכרסמים בעיר התורה מטרידה מאוד את תושבי העיר והגיעה זה מכבר לישיבות מועצת העיר. לאחרונה הקצתה העירייה תקציב מיוחד בגובה 20 מיליון ש"ח למיגור התופעה המטרידה ואף מונה פרויקטור מיוחד לטפל בנושא המטריד.

אך ההחלטות שהתקבלו במועצת העיר לא ממש מעניינות את העכברושים שמצידם ממשיכים לחגוג בעיר ולהוות מטרד. בתיעוד מליל אמש (מוצאי שבת) נראים המכרסמים מסתובבים להנאתם בעיר והחתולים, שבד"כ דולקים אחריהם, התרגלו לנוכחותם ואינם מתעסקים איתם.

מי שהביא את הנושא לסדר היום הוא נציג הליכוד יעקב וידר שלא ויתר ובעקבות כך לעירייה לא נותרה ברירה והיא הגיבה לנושא באופן רשמי והבטיחה לפעול.

"מכת העכברים בעיר הינה תופעה קשה, ומטרד מדאיג. התופעה לצערנו מוכרת וקיימת במספר ערים ברחבי הארץ, אך בני ברק סובלת ממנה באופן קשה מאז הוחל בחפירות הרכבת הקלה לאורך כל תוואי ציר ז'בוטינסקי, נכתב בהודעת העירייה.

בעירייה הסבירו כי הם ערכו "פיילוט ייחודי וחדשני שכלל מתווה ניקיון מוגבר, הדברה מאסיבית וחששנית ועידוד פינוי פסולת פרטית בחצרות הבתים".

לפי הודעת הדוברות: "במסגרת הדיונים המקצועיים, מקיים ראש העיר התייעצויות עם ערים שונות לבחינת צעדים ויוזמות שנעשו בישראל לאורך השנים. תהליך הפיילוט עדיין נמשך, במטרה למצוא מתווה ישים וכוללני שיניב מענה בזמן קצר".

בעירייה הצביעו על הסיבות לבעיה: "כלל המומחים מצביעים על שלושת הממי"ם כגורמי על למכת המכרסמים - מים מחסה ומזון. למרבה הצער, חלק משמעותי מהחצרות בעיר מהווה ריכוז גבוה של חפצים ישנים, גרוטאות ופסולת, דבר שגורם למחסה עבור בעלי החיים. לאורך התקופה, המדיניות העירונית הייתה להימנע מצעדי אכיפה משמעותיים כנגד תושבים שאינם מפנים חצרות, אך כאמור גם מדיניות זו נבחנת מחדש בימים אלו בכדי למנוע פגיעה של יחידים באיכות החיים של הכלל. אנו נחושים לעשות הכול ובכל דרך, להביא למיגור התופעה באופן מוחלט".

עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן, התייחס לאחרונה באופן נדיר למגפת החולדות והעברים בעיר: "יש כמה סגולות לעשות כדי להדביר חולדות, אבל כרגע זה לא מצב שצריך לעשות סגולות אלא צריך לעשות למעשה. החולדות נמשכות בעיקר למקומות מלוכלכים, ויש להם שם גם מזון בשפע שזה כולל אשפה מסוגים שונים, וגם מקורות מים, וגם גרוטאות כדי להסתתר שם".

"וזה חילול השם גדול, שבשכונות הסמוכות לעיר התורה, החצרות והרחובות נקיים, וממילא אין שם כמעט חולדות, ורק בבני ברק שהיא עיר התורה, ושם גרים אנשים יראי שמים, נראים הרחובות והחצרות כך".

בהמשך מתייחס הגר"י זילברשטיין לטענה שאולי לציבור שומרי התורה והמצוות לא אכפת מעניין זה: "ואם יאמרו, אדרבה, כיון ששם הם שקועים בחומריות, ולכן הם משקיעים ביופי חיצוני, אבל אנו משקיעים ברוחניות, ולא כ"כ אכפת לנו מהיופי החיצוני, ואיך נראה החצר". ועל כך משיב עמוד ההוראה שדבר זה אינו נכון, ומביא כמה טעמים ומקורות על כך שיש עניין ליפות את ארץ ישראל וכמו שמצינו בגמרא במסכת כתובות (קיב, א). ובפרט שמדובר בעיר של תלמידי חכמים ושם צריכים יותר לדאוג ליופי העיר, כמבואר בספר החינוך לגבי ערי הלויים, וסיים שכידוע עיר התורה זה עיר הלויים וכמו שכתב הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל שלא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש וכו'.

ממשיך עמוד ההוראה וכותב: "התוצאה מאי שמירת הנקיות והיופי, היא לא רק העדר יופי, אלא גם מגפת חולדות, אשר התוצאה שלהם היא לא טובה, ואף יכולים להביא מחלות, ולהפחיד נשים וילדים באופן נורא. ולכן קודם שמחפשים סגולות להדביר את החולדות, צריך קודם לטפל בשורש, שהחולדות נמצאים בגלל הלכלוך וההזנחה של החצרות והרחובות, כי זה בטבע העולם שהחולדות נמשכות למקומות כאלו, ובנוסף לכך יתכן שיש כאן רמז שבשמים אינם מרוצים מהלכלוך והזוהמה שיש בחצרות של אחד מערי הלוויים ששם נמצאים שבט לוי שבדורנו, שהיא עיר התורה, וצריכה להיות גם עיר היופי".

"ויש להתאגד ולעשות מבצע [אולי בשיתוף העירייה, שיעזרו במימון הניקיון, ואולי יעשו מבצע של הוזלת ארנונה, לבניין שהוא יפה ונקי] על ניקיון יסודי של החצרות והרחובות, ולא רק שיהיו נקיים, אלא יהיה יפים ומהודרים כגון לזרוע דשא, ואולי אפילו דשא סינטטי, והקהילות ישכרו אנשים שעובדים בזה, וממילא יוזילו את העלויות, ואפשר גם לעשות מבצעים שונים לניקיון החצרות, והעיקר לדאוג שהחצרות יהיו נקיות, ויש להקים ועד שכונה שיטפלו בעניין זה וכל בנין שאינם רוצים לקנות, יש לבדוק בטעמם אם זה מחמת חוסר תקציב – יש לעזור להם, ואם זה מחמת אי שימת לב ואכפתיות, הם נקראים מזיקים לרבים, והרבנים יכולים לחייב אותם לנקות את החצרות, ואם אינם רוצים אפשר לקנוס אותם בצורות שונות", עד כאן דברי עמוד ההוראה אשר גרמו להדים רבים במגזר החרדי.