אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
מערכת בינה מלאכותית תזהה את פניות הציבור ותפנה לגורם המוסמך והרלוונטי
מערך הדיגיטל הלאומי החל בתהליך בשיתוף משרד הרווחה לבניית מערכת בינה מלאכותית שתזהה ותפנה פניות ציבור לגורם המוסמך והרלוונטי. כך דווח בוועדה בכנסת
אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה קיימה היום דיון מעקב בנושא הטיפול בפניות הציבור והמלצות לטיפול באתגרי דיגיטציה של שורדי השואה.
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן כי לצד התהליך המבורך של התאמת השירות לדיגיטלי, יש צד שני שנפגע מהחלטות אלה ולכן יש לאפשר שימוש בחלופות אחרות מלבד השירות הדיגיטלי. ח"כ כהן הזכירה כי מטרת הדיון לתת מתן מענה חלופי בעולם של סגירת סניפים, ובדיקת סטטוס המיזם הלאומי לאוריינות.
במהלך הדיון שיתף נציג המערך הדיגיטל הלאומי, עופר ישיש כי בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה נעשה ניסיון לשלב בינה מלאכותית בנושא פניות הציבור, שתזהה לפי הטקסט באיזה צורך מדובר ותפנה אותם באופן אוטומטי למוקד הרלוונטי.
ד"ר דלית קן דרור פלדמן, מנהלת הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר סיפרה: "מבדיקה שעשינו, ברשות הדואר יש בעיה של נגישות שפתית גם באתר וגם במוקד, וגם סגירת סניפים. לא מצאנו אפשרות להזמין תור בשפה הרוסית והאמהרית".
לדברי עו"ד אילן שפירא, מנהל תחום אסדרה חברת דואר ישראל: "כרגע המענה הניתן באינטרנט קיים רק בעברית. הדואר מצוי בקשיים ובתכנית הבראה ולכן אין בשלב זה תכנית לתרגם לשפות נוספות. אפשר להזמין תורים באתר גם בשפות אחרות. אין לנו דוברי שפות בכל הסניפים. בתהליכים לאפיון מחדש של נושא נתב השיחות שלנו".
בן בר חד, סטודנט בקליניקה למשפטים טען כי "רוב האתרים הממשלתיים עובדים עם מערך הדיגיטל הלאומי, אך יש שירותים ספציפיים הניתנים לקבוצות מסוימות שלא מתורגמים לשפות כמו ערבית ורוסית, כמו שירותים הניתנים ברשות לשורדי שואה, נושאים הקשורים לגמלאות, דיור ציבורי והגשת תו נכה".
עופר ישי מהמערך הדיגיטל הלאומי הסביר בוועדה: "האחריות על תרגום התוכן הוא על משרדי הממשלה עצמם. בכל תעודה של אזרח ותיק מופיע מאחורה את המספר של המוקד לאזרחים ותיקים". על כך הגיבה יו"ר הוועדה כי המוקד לאזרחים הוותיקים קיים 15 שנים אך לא מוכר לרוב האזרחים האלה. "ניתן לחשוב על פתרון של מספר קליט, בן 3 ספרות, שיוכל לסייע בהטמעת המספר".
לדברי ורה שלום מנהלת אגף ייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו: "כשפונים למרכז התמיכה שלנו, יש סיוע מלא. בביטוח הלאומי יש טפסים רבים המשתנים רבות מעת לעת ולכן לתרגם את כולם זה תהליך מורכב. יש טענה שרוב האזרחים הוותיקים מסוגלים לעבוד עם אתרי האינטרנט, זאת הטעיה, בפועל אני רואה מצב הפוך".
טיבי רבינוביץ, מנהל שירות באיגוד הבנקים גילתה ש"אין אפשרות של סגירת סניפים ללא אישור בנק ישראל שבודק בדיקה מלאה שבסגירת הסניף אין כל פגיעה ויש פריסת בנקים וסניפים אחרים שמצמצמים פגיעה באוכלוסיות מוחלשות, ולפני שמוצאים פתרונות חלופיים כמו סניפים ניידים, דיילים ניידים בסניפים החדשים ושלוחות מיוחדות שנפתחות.
לדברי יובל וורגן, ראש צוות בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת: "כיום ישנם שני משרדים שמפעלים אוריינות דיגיטלית: משרד הכלכלה (מערך הדיגיטל הלאומי) ושל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה המממנים במקביל פעילות בתחומי הכשרה לאוריינות דיגיטלית בהתבסס על תקצוב הניתן ב-35 רשויות המקומיות באופנים מעט .שונים"
ביחס לתכנית "מאה באוריינות דיגיטלית" אמר וורגן כי נכון לעכשיו "אין נתונים באשר למספר הרשויות בהן המיזם התחיל כבר לפעול, אין התייחסות ברורה ליעדי ההשתתפות של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים או מטרותיה וללוח הזמנים להפעלתו ברשויות השונות".
נפתלי יעבץ, מנהל תחום בכיר פניות ותלונות הציבור, משרד הרווחה והביטחון החברתי אמר כי "המוקד ממוקדת לפי סוגי האוכלוסיות. כל קשיש שפונה אנו מחברים אותו לגורם הרלוונטי ברשות המקומית. בנוסף, יש מרכזי יום רבים בהם קיימים קורסים מיוחדים של אוריינות דיגיטלית".
בתום הדיון הודיעה יו"ר הוועדה כי יתקיים דיון מעקב נוסף בנושא יחד עם איגוד הבנקים והסתדרות הגמלאים. ממשרד התקשורת ביקשה היו"ר למצוא מספר קליט שישמש את המוקד לאזרחים הוותיקים, וממשרד המדע והחדשנות, מערך הדיגיטל והביטוח הלאומי ומרכז השלטון המקומי להגדיל את מספר ההכשרות האורייניות בכל שנה.
