עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
מי יסדר את הסחורה על המדפים בסופר
יו"ר ועדת הכלכלה ביטן ביקש לבחון מחדש את ההחלטה לאסור על הספקים הגדולים לסדר מדפים אצל הקמעונאים הגדולים – ובמקום זאת לחייב את הקמעונאים למכור יותר מ-50% ממוצרי הספקים הקטנים | הדברים נאמרו במסגרת סדרת הדיונים שמביל היו"ר ביטן למאבק ביוקר המחייה; הממונה על רשות התחרות הסכימה לבחון את הנושא מחדש בחודש הקרוב ואמרה: המטרה היא לייעל ולהוזיל מחירים – היום אף קמעונאי לא מוכר 50% מוצרי ספקים קטנים ולכן אף אחד לא יקבל פטור
דגני בוקר. אילוסטרציה צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה דיון נוסף במסגרת סדרת הדיונים לטיפול ביוקר המחייה, ועסקה בסידור המדפים ברשתות השיווק. היו"ר ביטן אמר בפתח הדיון כי הוא מבקש להבין את ההוראה שנתנה הממונה על רשות התחרות, באשר לביטול הפטור שאפשר לספקים הגדולים לסדר מדפים בסופרים הגדולים.
הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, הסבירה כי האיסור היה קיים בחוק אך ניתן פטור, והכוונה היא לחזור לאיסור המקורי בעקבות תלונות של ספקים קטנים שמתקשים לסדר את המדפים בעצמם. לדבריה, המטרה של הפטור הייתה להקל רגולטורית, ורצינו שכולם ירוויחו שהקמעונאי יחליט איך מסדרים והספק רק ישים על המדף. מה שקרה זה שספקים סידרו על המדף והתכנית היא לא הייתה עניין כל כך ברור, לספק הגדול יש יכולת וגמישות והספקים הקטנים לא יכלו לעשות את זה", אמרה.
היו"ר ביטן שאל מה לגבי 8,000 העובדים, מהם בעיקר מהשכבות הנמוכות, והביע חשש שהדבר יגרום לעליית מחירים במציאות שמחירי המזון כבר עכשיו יקרים.
מנכ"ל ויקטורי, אייל רביד, אמר כי הוא לא מבין את האינטרס מאחורי ביטול הפטור. "אני רק 28 שנים קמעונאי ועדיין לא יודע לסדר מדפים. תמיד הקמעונאים סידרו אצלי את המדפים. כשאישרו לי את הפטור אז עבדנו עם 60% ספקים קטנים ו-40% גדולים, אבל הגדולים קנו את הקטנים ולא אני מכרתי אז זה המצב", אמר. הוא הוסיף כי מה שיקרה זה שבמקום 12 אלף פריטים הוא ימכור 5,000 ואלה יהיו מוצרים שנמכרים הכי מהם והם של הספקים הגדולים.
מנכ"ל אושר עד, עידן גורן, הוסיף כי "הממונה צודקת שסידור מדפים מגדיל מכירות, לכן ברשת שלנו דואגים שגם הספקים הקטנים יסדרו, כי אם לא יהיו מוצרים על המדף פחות יחידות ימכרו וזה מעלה מחיר. הממונה לא ראתה את עניין התחרות, היכולת של רשתות להתחרות נובעת מאפיון כוח תפעולי. מי שגדול יותר קונה יותר טוב, אם אני יכול לקנות יותר אז הממונה פוגעת בזה כדי לקדם תחרות לספק הקטן וזה ישפיע על יוקר המחייה".
על רקע איומים של נציגי רשתות השיווק כי המחירים יכלו ובעקבות מספרים שציינו, ביקשה הממונה כהן שלא להגיד בדיון פומבי בכמה המחירים הולכים לעלות ומי הולך להחליט או לא להחליט להעלות מחיר. "לקחנו את הכל בחשבון ונענה לכל טענה", אמרה.
ביטן בדיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.
סמנכ"ל התפעול של רשת רמי לוי, ניסן דוידי, אמר כי הוא יוכל לקלוט לא יותר מ-200 סדרנים, והפריון יירד ואין ספק שהמחיר יעלה ב-3-4 אחוז. נציג ההסתדרות, עומר שכטר, אמר כי כבר עכשיו חברות המזון מדברות על פיטורי עובדים, והזהיר כי בסך הכל מדובר בכ-6,000 עובדים שכחצי מהם כנראה לא יקלטו במקומות אחרים.
היו"ר ביטן אמר כי צריך לשקול אם אפשר להשיג את אותה מטרה באמצעים אחרים, שלא יפגעו בעובדים וגם לא יובילו להורדת מחירים. הממונה כהן השיבה כי אם מישהו מקמעונאים היה מוכר 50% מהמוצרים של ספקים קטנים אז אפשר לשקול לתת לו פטור. "אף אחד לא מגיע ל-50% ולכן אף אחד לא יקבל פטור", אמרה. היא הוסיפה כי ההחלטה היא לחזור לאכוף את חוק המזון.
מנכ"ל ליימן שליסל, שמעון ליימן, טען כי מי שבישראל מוגדר ספק גדול, בעולם הוא ספק קטן וצריך להחיל את האיסור הזה על כולם באופן זהה. הממונה כהן שאלה אז מי אמור לסדר את מוצרי המותג הפרטי, וליימן השיב: "דיילות חיצוניות. למה לתת להם להעצים את המותג הפרטי ולפגוע בספקים קטנים".
הממונה כהן אף ציינה כי כשההחלטה נשלחה להערות הציבור אז אף אחד מהקמעונאים לא העיר שום הערה. לדבריה, "העובדה שרגולציה מטילה נטל על בעלי עסקים ושצריך לצמצם אותה ככל הניתן זה יהיה הדבר הראשון במעלה שרשות התחרות תגיד. זו הדרך להתמודד עם יוקר המחיה. חוק המזון נועד להסדיר התנהגות שהיו שכיחות בתחום המזון וחשבו שצריך להפסיק אותן כדי למנוע ריכוזיות בשוק. אנחנו רואים, ועשינו בדיקה על כל ההפרות של חוק המזון, ספקים נותנים לקמעונאים הנחת סדרנות של 2%". היא הסכימה כי יש חשש בעניין העובדים, אבל המטרה היא להוזיל מחירים וזה אומר שזה יעיל יותר וחוסך למשק והעלויות המשקיות של סידור המדפים ירדו.
היו"ר ביטן קרא לממונה לשקול שוב את ההחלטה, ובמקום זאת לחייב את הקמעונאים למכור 50% מהמוצרים של הספקים הקטנים, והסביר כי באופן הזה בטוח שיימכרו מוצרי הספקים הקטנים. הממונה כהן השיבה כי תבחן זאת בחודש הקרוב.
נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי המטרה היא להוריד מחירים, וכי הטיעונים של הקמעונאים היו סותרים. "אי אפשר להגיד שאפשר לעשות את אותו דבר בפחות עובדים, אבל זה יעלה יותר. איך זה יעלה יותר?", שאל. רביד התפרץ לדבריו ואמר לו: "תנהל אתה את הסופר ונראה כמה זה יעלה לך". ברנס הוסיף כי היום זה עולה לחברות המזון הגדולות, ומחר העלות שלהן תרד ותעבור לקמעונאים וזה גם ככה מגולם במחיר.
היו"ר ביטן אמר בתגובה כי בפועל זה לא יקרה. "כמו שהזהרתי אתכם שאם מחיר החלב המפוקח יעלה כל המחירים יעלו, גם כאן אתם לא קולטים את השוק. אתם יושבים עם הניירות והטבלאות ולא מבינים שזה לא מה שקורה וכולנו אוכלים אותה. האוצר צריך לדאוג גם להורדת מחירים ולא רק לגביית מסים, כי זה מה שמפריע היום לאזרחי המדינה ולא שום דבר אחר". הוא סיכם ואמר כי הוא מקבל את בקש הממונה לשקול את הצעתו שוב תוך 30 יום.
