אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
בדיון נחשף: כמה עולות תאונות הדרכים בשנה
מנכ"ל הרלב"ד בוועדה לביטחות בדרכים: "עלות תאונות הדרכים כ-16 מיליארד שקל בשנה ואפשר לצמצם את הנזק בחצי – באגף התנועה חסרים 144 שוטרים" | המשטרה: "היום 80% מהדוחות ניתנים ע"י שוטרים ו-20% באכיפה דיגיטלית – ובעתיד המצב יהיה הפוך" | יו"ר הוועדה: "לא מקובל עלי שמתייחסים לתאונות כאל גזירת גורל"
התאונה החזיתית בנגב צילום: תיעוד מבצעי מד"א
ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ בועז טופורובסקי, התכנסה לישיבתה הראשונה ועסקה בתמונת המצב של התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, ובפעולות משרדי הממשלה השונים בעניין. ח"כ טופורובסקי פתח את הישיבה ואמר כי מאז תחילת השנה נהרגו 155 בני אדם, ומספר ההרוגים עבר מזמן את מספר הנספים במערכות ישראל, ולא רואים כותרות שמדווחות על זה כמו על האירוע בגבול מצרים. "מתייחסים לזה כאל גזירת גורל וזה לא מקובל עלי וצריך לפעול כדי שהמספר ירד", אמר.
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, אמרה כי יש גופים רבים שאחראים על בטיחות בדרכים, וקשה למצוא גוף מתכלל, מנהל ומפקח אחד. בנוסף ציינה, כי קשה לקבל נתונים ומידע על תכניות, יעדים וביצועים.
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר ארז קיטה, אמר כי העלות של תאונות הדרכים היא 15.76 מיליארד שקל בשנה, ולכן לא רק שזה מוסרי וערכי לטפל בזה – זה גם כלכלי. הוא הציג את המלצות הרשות להגברת אכיפה ואכיפה דיגיטלית, מיתון תנועה, טיפול בנהגים צעירים, הורדת המהירות בערים ל-30 קמ"ש, ואמר כי היעד הוא להפחית ב-50% את התאונות עד 2030, להפחית 20% במספר הנפגעים ואת הנזק לצמצם ל-8 מיליארד שקלים.
"אם הולך רגל עשה טעות והמהירות תהייה 30 קמ"ש הוא כמעט בוודאות לא ישלם בחייו", אמר קיטה. הוא התייחס לאכיפה הדיגיטלית ואמר כי בכביש 90 כבר יש מצלמות מהירות ממוצעת, ובקרוב תהייה גם אכיפה דיגיטלית של אי מתן זכות קדימה להולכי רגל. "אגף התנועה לדעתי לא מקבל תקציב השנה וזה מטריד ומדליק נורה אדומה", אמר.
מנהל תחום קציני בטיחות במשרד התחבורה, סוכר אוסאמה, אמר כי בקרוב תחל תכנית להטמיע משקל למשאיות בתוך הכבישים, כך שמשאית תישקל תוך כדי תנועה ואם המשקל מעל המותר הנהג יקבל דוח. מנהל אגף תקציבי הפיתוח, אבי דרוט, אמר כי בהשקעה בתשתיות הבעיה היא פחות גדולה, והכסף מגיע למקומות הנכונים.
ח"כ טופורובסקי בוועדה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת.
היו"ר טופורובסקי ביקש לדעת מה תקציב אגף התנועה בשנתיים הקרובות ונציגת המשרד לביטחון לאומי, שרית נשיא, השיבה כי בימים אלה נמצא תקציב האגף בדיונים. ח"כ טופורובסקי הזכיר כי ב-2017 הבטיח השר דאז גלעד ארדן שיהיו 450 ניידות, ושאל מה הפערים כיום. קיטה התייחס לכך ואמר כי לאגף חסרים 144 שוטרים כדי למלא את 250 הניידות הקיימות, ועוד לפני שמדברים על הגדלה צריך למלא את החוסר הקיים. ראש מנהלת אכיפה דיגיטלית במשטרה, סנ"צ רפי וקנין, ציין כי כיום 80% מהאכיפה מבוצעת על ידי שוטרים ו-20% דיגיטלית, ובעתיד המצב יהיה הפוך כך ש-80% מהאכיפה תהייה דיגיטלית.
נציגת הנהלת בתי המשפט, דנה ברק, אמרה כי למרות העומסים החריגים יש ירידה במשך חיי התיק. עו"ד חנית אברהם בכר, גם היא מהנהלת בתי המשפט, הוסיפה כי בתי המשפט עושים כל מאמץ לסיים תיקים כמה שיותר מהר, והמחסור באיוש תקנים הוא בין היתר בגלל הצורך בכינוס הוועדה לבחירת שופטים.
מנכ"ל עמותת 'אור ירוק', יניב יעקב, אמר כי אמנם כל הגופים הציגו עבודה יפה ומשמעותית, אבל ישראל היא עדיין במקום האחרון במספר ההרוגים לנפש. "בשביל שהבשורה תוכל להתממש צריך שני דברים, החלטת ממשלה שתאמץ את התכנית ותקציב שיגדל. מה שראינו זה או השקעה של תקציבים קיימים או תקציבים שקוצצו. ליטא הוכיחה שזה אפשרי להוריד את מספר ההרוגים ב-50% תוך עשור", אמר.
היו"ר טופורובסקי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה באה לעבוד, לבצע מעקב ולוודא שהדברים אכן יקרו. הוא ביקש לקבל ממשרד התחבורה את תכנית החומש לטיפול במוקדי סיכון, מהמשרד לביטחון לאומי את תקציב אגף התנועה, מהנהלת בתי המשפט את המחסור בתקני שופטי תעבורה וממשרד החינוך עדכון על משמרות הזה"ב, והבהיר: "נרד לעומק בנושאים ונביא לשינוי נכון. הוועדה קוראת לממשלה לקבל החלטה ברורה ומתוקצבת לתכנית חומש, עם יעדים מדידים ומתוקצבים למאבק בתאונות הדרכים".
