רועי קייס: משרד הפנים של איחוד האמירויות בהתייחסות ראשונה מודיע כי קיבל דיווח ממשפחת אדם שהוא אזרח מולדובה העונה לשם צבי קוגן, לפיו הוא נעלם ואבד הקשר עימו מאז יום חמישי. משרד הפנים מודיע כי השלטונות החלו לחקור מיד עם קבלת התלונה וקורא לציבור לצרוך מידע מהמקורות הרשמיים, ולא להיגרר אחרי שמועות מגמתיות וחדשות כזב שמטרתם לגרום לבלבול בחברה.
השוטר בדמעות: "היכן הצדק כאן? זה בוער בקרבי"
הוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ צביקה פוגל דנה בהצעת חוק לשלילת מימון טיפול רפואי משפר איכות חיים לאסירים ביטחוניים | בשיאו של הדיון פרץ השוטר משה חן בבכי נציגת שב"ס: "מעניקים טיפול רפואי בהתאם להוראות החוק ואחראים על ביטחונם ובריאותם של האסירים". נציג ההסתדרות הרפואית בישראל: "לא מכירים את המושג טיפולים משפרי חיים, מטרת הטיפולים היא לרפא. לא להציב את רופאי שב"ס בתפקיד השופט"
השוטר משה חן צילום: הדס פרוש, פלאש 90
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל החלה לדון בהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר - שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני, של חה"כ צביקה פוגל מ'עוצמה יהודית' והצעה דומה של ח"כ שרן מרים השכל מ'המחנה הממלכתי' להכנה לקריאה ראשונה.
מטרת הצעת חוק לשלול מאסירים שהואשמו בפעילות חבלנית נגד מדינת ישראל זכאות לקבלת מימון לטיפול רפואי המוגדר משפר איכות חיים ושאיננו כלול בסל הבריאות הממלכתי. יצוין, כי הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת הקודמת בעקבות עתירת מחבלת שניסתה לרצוח יהודים בפיצוץ בלון גז לבית המשפט להורות לשב"ס לאשר התחייבות עבור שחזור חלק מאפה שנפגע בפיגוע. בהצעת החוק מוצע עוד, כי במקרים חריגים השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר הביטחון, יהיה רשאי להתיר מנימוקים מיוחדים ובאופן חריג את הזכויות הללו וחובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, יוזם הצעת חוק אמר מדובר בדיון טעון ומורכב וכי יהיה צורך למצוא את האיזון מהערכים עליהם גדלנו והתחושות האישיות של כל אחד מאיתנו. אצטרך את כל היועצים וחברי הכנסת להכין הצעת חוק כדי שתהלום את הדרישה בהסתכלות ציבורית. האם באמת סל הבריאות הממלכתי הישראלי תקף גם לגבי מחבל וטרוריסט? או האם צריך להיות לו סל בריאות אחר. במידה וכן האם צריך לשלם על טיפול ואיזה?".
ח"כ שרן השכל, יוזמת הצעת החוק, ציינה כי צריך להעביר את החוק במהירות האפשרית בגלל חשיבותו. "בסוף משתלם למחבלים לצאת ולבצע פיגועים כי החיים שלהם בכלא הישראלי טוב יותר מהחיים במקום מגוריהם. זה מתחיל בשכר שהם מקבלים מהרשות הפלשתינית וזה נגמר בהטבות שהם מקבלים בתוך בתי הכלא. זה הגיע לאבסורד גדול של כל מיני תרופות וניתוחים משפרי איכות חיים לאותם אסירים שאפילו אזרחים ישראלים לא מקבלים. למשל קנאביס רפואי כפי שפורסם בתקשורת ועוד. המטרה היא לא להתערב בשיקול דעת רפואית. אין בעיה שמחבל יקבל פרוטזה לשיפור איכות חייו אבל שישלם על זה. לא על חשבון אזרחי ישראל".
ח"כ עאידה תומא סלימאן, טענה כי הצעת החוק מסולפת ואפילו את סל הבריאות הבסיסי לא נותנים לאסירים הללו. "יש אמנות בינלאומיות שישראל חייבת לתת טיפול רפואי. כולם יודעים שהרופאים מחויבים, שיש אסירים שלא רצחו, שיש מעצר מנהלי ומדיניות הכיבוש מחזיקה אותם בלי משפט. האחריות על המדינה השולטת. אי אפשר להעביר הצעה שכזו כי היא לא עומדת במבחן בג"ץ וגם מבחינה מוסרית". ח"כ סיימון מושיאשוילי, אמר כי אנחנו מדינה יהודית וחייבים להעניק טיפול מציל חיים לצערי גם למחבלים אבל לא טיפולים משפרי חיים וטיפולים קוסמטיים.
עו"ד אביב ישראלי, מהמשרד לביטחון לאומי, ציין כי ועדת שרים תמכה בהצעת החוק ויש כמה סוגיות שיש ללבן. סג"ד כנרת צימרמן , מהלשכה המשפטית בשב"ס, אמרה כי השירות מעניק טיפול רפואי בהתאם להוראות החוק ואחראי על ביטחונם ובריאותם של האסירים. " הרופאים שלנו הם מקצועיים ופועלים על פי כללי האתיקה. אם ייקבע אחרת בנושא אז שירות בתי הסוהר יקיים את הוראות החוק". ד"ר ברי דנינו, ארגון רופאים לזכויות אדם, סיפר כי הוא אורטופד מנתח ילדים בכל הגילאים ו- 99% ממה שהוא והקולגות שלו עושים הם טיפולים לשיפור איכות החיים. אם אדם צריך תותב ללא רגל אז זה טיפול משפר חיים. חוק בריאות הממלכתי קובעת את הזכות לבריאות והיא הבסיסית ביותר.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, שאל האם לדעתו הרוצח של משפחת פוגל, שחזר לרצוח את התינוקת כי בכתה, בבריחה שבר את הרגל ונאלצו לקטוע אותה, האם גם אתה רוצה לתת לו פרוטזה? ד"ר דנינו השיב כי הוא חושב שכן. ח"כ פוגל, ציין בשלב זה "פה אתה ואני לא מתיישרים. למה המוסריות שלך יותר שווה משלי. זה בסדר גמור שאנחנו לא מסכימים, אבל תזכרו שגם אני חי בערכים של יהודי וישראלי לא פחות משלכם".
ד"ר דנינו, טען עוד כי דרך השיקולים הפוליטיים אתם מאפשרים לפוליטיקאים להתערב בהחלטות רפואיות. במדינה יהודית ודמוקרטית אסירים גם אם ביטחוניים הן בני אדם וחלק מהחברה". ח"כ אליהו רביבו השיב לדברים ואמר כי הם לא חלק מהחברה. הם פסולת אנושית וחשוב לשים את הדברים על השולחן. בהמשך ציין עוד כי אף אחד לא מצפה שקצין הרפואה של שב"ס לא יטפל כאשר מגיע אליו מקרה מציל חיים. "זה אף פעם לא היה ולא יהיה. אנחנו מדינת חוק ומחויבים לאמנות בינלאומיות. אתם מערבבים את זה עם טיפולים מיטיבי חיים. והציע להקים שני מנגנונים: הגדרת הטיפולים ובחינת מתן טיפול גם משפחת האסיר תשלם על כך. כדי שהמחבלים ומשפחותיהם ידעו שבתי הכלא בישראל אינם תיירות מרפא".
עו"ד נעמה פויכטונגר, ממשרד המשפטים, אמרה כי יש שני קשיים משפטיים: הניסיון לאפיין סוג של טיפול רפואי שניתן לאסירים. והבחנה בין אסירים ביטחוניים לפליליים. אמנם בשל האופי של העבירות הביטחוניות בית המשפט הכיר שאפשר להטיל מגבלות לשם לשלילת מסוכנות. כאן מדובר ברמת השירות שאנו נותנים". סא"ל במילואים, מאיר אינדור, ארגון אלמגור, אמר כי לצד המחבלים הרוצחים שאמורים לקבל טיפולים, יש נרצחים שלא יכולים לקבל טיפולים והמשפחות לא יכולות ליצור עימם קשר יותר. בנוסף יש את האפקט הציבורי שכאשר הם רואים את הקייטנה בתנאי הכליאה, הסנגוריה למשפחת תמם ועוד מהווים טריגר לפיגוע הבא. כל הדיון הזה תפקידו לחוקק את החוק לא בגלל פרוטזה למחבל אלא שמדינת ישראל נאבקת בטרור".
שוטר שנפצע בפיגוע פיצוץ בלון גז זעק בדמעות
משה חן, שוטר שנפצע קשה בפיגוע בו פוצצה המחבלת בלון גז ואחר מכן עתרה לבית המשפט בבקשה לחייב את שב"ס לאשר לה התחייבות לניתוח באפה, סיפר בדמעות על הפיגוע ואמר כי "נכי צה"ל לא מקבלים טיפולים קוסמטיים. נכים 100 אחוז פלוס. מאיפה הגישה הזו לעשות ניתוח פלסטי למחבלת. אני עד היום סובל כדי להעלות את אחוזי הנכות היכן הצדק כאן? אני כאן בשם נפגעי הטרור ונכי צה"ל. אנשים שבאים להרוג אותנו אין צדק לטפל בהם. הטיפול הקוסמטי הזה בוער בקרבי".
עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית, אמר כי יש לנו פחות מידע על הליכים רפואיים שמקבלים אסירים ביטחוניים ולכן לא הזדרז להביע עמדה. חייבים בהירות מבחינת החוק מה מותר ומה אסור. כגישה עקרונית הזכות לטיפול רפואי לא צריכה להיות מושפעת משלילת החרות". ד"ר יוסי ולפיש, יו"ר ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, ביקש לא להציב את רופאי שב"ס בתפקיד השופט. אני לא מכיר את המושג של טיפולים משפרי חיים, מטרת הטיפולים הוא לרפא. אנחנו צריכים לעמוד גם בסטנדרטים הבינלאומיים. לגבי אמונות ודעות אני לא יכול להתייחס".
ד"ר עמיר פוקס, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוסיף כי צריך להיזהר להפוך את ההליך הרפואי כאמצעי ענישה על העונש הקיים". עו"ד מוריס הירש, הביטחוניסטים, ציין כי כפרקליט באיו"ש לשעבר, 80% מהאסירים הם עבירות טרור מהרשות הפלשתינית. "הם מקבלים תשלום מהרשות, נכנסים לכלא בשביל לממן ולרכוש בתים, ללמוד ולקבל טיפולים רפואיים. גם כאשר מחבל שובת רעב אני רוצה לשמוע את עמדת ההסתדרות הרפואית שתכריח אותו לקבל טיפול. צריך שתהיה אחידות. אין שום חובה לעשות מעל ומעבר לסייע ולטפל במי שבא לרצוח אותך".
עו"ד דבי גולד חיו, האגודה לזכויות האזרח, טענה כי "האפליה בין קבוצות היא מאד בעייתית וצריך לזכור שכל החקיקות האלה שיש בהם פגיעה בזכויות אדם אנחנו רואים את ההרחבה שלהם מאד מהר. שב"ס גם ככה לא נותנים טיפול מעל ומעבר. יש לארגון שלנו הרבה עתירות כנגד טיפולים שהם לא נותנים". שי גליק, בצלמו, טען מנגד כי אף אחד לא מדבר למה אנחנו כאן. לדבריו ארגון רופאים לזכויות אדם היה צריך להגיד בגילוי נאות שייצגו את המחבלת נגד החלטת רופאי שב"ס לבית המשפטי המחוזי והעליון וגם האגודה לזכויות האזרח עותרת נגד אותם רופאים בעשרות עתירות והחלטות של רופאי השב"ס. החוק הזה מחזיר את הכוח לרופאי השב"ס להחליט איזה טיפול יינתן. יש להעביר את החוק הזה במהירות".
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר לסיכום כי החוכמה בחקיקה למצוא את האיזון בין כלל הגורמים ומה אנחנו רוצים להשיג בה. בהצעת החוק יש את ההיבטים של הערכים היהודים והישראלים, ערכי רפואה, ויש גם אלמנט של הרתעה ומסר לסביבה הקרובה שרוצה לפגע בנו. ואני רוצה לקדם את הכלי הזה ואני מקווה שתעזרו לי בזה. נקדם אותה לקריאה ראשונה לאחריה נמשיך לדון בסעיפיו".
