עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
החסיד הישיש טבל במקווה ונפטר מדום לב
אבל בחצרות ויז'ניץ בערב חג השבועות עם פטירתו הפתאומית של הרה"ח הישיש ר' שלמה לונדנר זצ"ל שהסתופף בצלם של אדמו"רי בית ויז'ניץ וזכה להיות בהלווית הרבי הריי"צ. היום התמוטט לאחר טבילה במקווה בבית שמש. הלוויתו התקיימה עוד לפני כניסת החג
הרה"ח הישיש ר' שלמה לונדנר זצ"ל צילום: באדיבות המצלם
ברוך דיין האמת: בצער רב ויגון הגיעה בצהריים של ערב חג השבועות, הידיעה המרה על פטירתו בפתע פתאום של הרה"ח הישיש ר' שלמה לונדנר זצ"ל מזקני וחשובי ויז'ניץ ממונסי בארה"ק והוא בן 88 בפטירתו.
היום בעת ששהה בחצר הקודש ויז'ניץ בבית שמש נכנס לטבול במקווה ולאחר מכן עבר דום לב, כל ניסיונות ההחייאה לא צלחו ולמגינת לב הוא השיב את נשמתו ליוצרה.
היה מקושר בלב ונפש באדמו"רים בעל ה"אמרי חיים" ובנו בעל ה"תורת מרדכי" מויז'ניץ זי"ע ויבדלחט"א האדמו"ר מויז'ניץ ולאדמו"ר מויז'ניץ בית שמש.
עם האדמו"ר מויז'ניץ
מעטים הם האנשים שהיו חיים עמנו שנכחו בהלוויית אדמו"ר הריי"צ זצ"ל, ובמעמד ההיסטורי שהתקיים שנה לאחר מכן, בעת אמירת המאמר הראשון וקבלת הנשיאות באופן רשמי על ידי הרבי מחב"ד השתתף הרב שלמה לונדנר זצ"ל ששיחזר את ההיסטוריה לעיתונאי מנדי דיקשטיין, מ'בית משיח' לפני מספר שנים.
הרב החסיד ר' שלמה לונדנר זצ"ל נולד בשנת תרצ"ד בעיר ברמרהאפן שבגרמניה להוריו ממשפחה של 'יקים'. אבין ר' אהרן ז"ל ואמו מרת אסתר ע"ה. לאחר ליל הבדולח האיום, כאשר הבינו הוריו כי כלתה הרעה ליהודי גרמניה וכי אין עתיד טוב – בלשון המעטה – ליהודים תחת השלטון הנאצי, החליטו לעזוב את גרמניה ולהגר לארצות הברית. מבעוד מועד עלו ההורים יחד עם שלושת ילדיהם על האוניה האחרונה שיצאה מגרמניה בשנת תרצ"ט לכיוון ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן, פרצה מלחמת העולם במלא עוזה.
לאחר טלטולי דרך קשים, הגיעו בני המשפחה בשלום לארצות הברית. תחילה התיישבו בפיטסבורג, אולם המצב הרוחני הקשה ששרר שם, לא השביע את רצון ההורים שחרדו לחינוכם הטהור של בניהם, והם החליטו לעקור ולהתיישב במקום בו יש ריכוז גדול של יהודים חרדים. כך הגיעו באמצע שנות ה'ת"ש לשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין.
שלמה היה לנער כאשר החל את לימודיו בישיבת 'תורה ודעת' ברשותו של הרב יעקב קמינצקי. אורח חייו ושל משפחתו לא היה חסידי כלל, למרות זאת שררו בינם לבין שכניהם יחסים טובים וקרובים.
יום אחד, כאשר עבר ברחוב בדרכו להתפלל תפילת שחרית, עצר אותו רבם של חסידי ויז'ניץ בשכונה, הרב מרדכי הגר, וביקש ממנו להכנס להתפלל אצלם כדי להשלים מנין. אווירת התפילה בבית הכנסת החסידי מצאה חן בעיניו, וכאשר ביקשו ממנו גם ביום אחר לבוא ולהשלים מנין לתפילת מנחה, הסכים ברצון ואף נשאר לתפילת ערבית. בין מנחה לערבית שמע שיעור תורה מרב בית הכנסת – שיעור שהאיר את חייו באור חדש, אור תורת הבעל שם טוב. מאז דבק בחסידים והחל לנהוג כמנהגיהם.
כפועל יוצא, הוא החל לגדל זקן, דבר שהיה די חריג ואף מוזר באותם ימים בארצות הברית. אביו לא הסכים, בלשון המעטה, לדרך החדשה שבנו סלל לעצמו. למרות זאת, הבליג על גידול הזקן של בנו. האיפוק נמשך עד שהגיע חג הפסח. לפני החג הורה לבנו להסיר את הזקן מעל פניו באומרו כי ההלכה מחייבת להסתפר ולהתגלח בערב חג… הבן סירב והאב הכועס הודיע לו חד משמעית, כי אם הוא נכנס לחג עם הזקן, הרי שכדאי לו למצוא לעצמו מקום אחר בו יערוך את ליל הסדר. הנער הצעיר לא נכנע, ואכן, את ליל הסדר עשה אצל הרב שהכיר וקירבו, ואשר ברבות השנים הפך לאדמו"ר מויז'ניץ ממונסי זצ"ל, שנפטר אך לא מכבר לאחר עשרות שנות הנהגה.
בחורף שנת תש"י הגיע אביו, האדמו"ר ה"אמרי חיים" מויז'ניץ, לביקור בארצות הברית. האדמו"ר שעבר את השואה האיומה במקום מגוריו ברומניה, הגיע לארץ הקודש בשנת תש"ז והחל מיד בשיקום החסידות. בשנת תש"ח החל בבניית שיכון ויז'ניץ בבני ברק, ולצורך כך הגיע מספר פעמים לארצות הברית – במטרה לאסוף כסף למימוש חזונו הגדול. הרב שלמה לונדנר סיפר אז ל'בית משיח' כי האדמו"ר רצה מאוד להיפגש עם הרבי הריי"צ, אולם בשל המצב הבריאותי של הרבי, ביקור זה לא יצא אל הפועל.
בשבת קודש פרשת בא, י' שבט תש"י, האדמו"ר ה"אמרי חיים" מויז'ניץ שבת בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין. כמובן שכל חסידי ויז'ניץ הגיעו להתפלל ולסעוד עם הרבי שהגיע מארץ ישראל. הייתה זו זכות לא–מצויה. כאז כך היום, סיפר ר' שלמה כי באמצע השבת הגיעה הידיעה המעציבה כי הליובאוויטשער רבי נסתלק. האדמו"ר מויז'ניץ שמע את הידיעה והתעצב מאוד. הוא התכנס בחדרו ומחמת הצער ביטל את הסעודה שלישית המשותפת. במוצאי שבת ראו עליו כי הוא ממש מתאבל על הסתלקות הרבי הריי"צ.
למחרת ביום ראשון בצהריים, הגיע האדמו"ר מויז'ניץ להלווית הרבי הריי"צ. הרב שלמה לונדנר היה בין החסידים שהתלוו אליו, והוא מתאר כי כל היהדות החרדית והדתית שבניו יורק הגיעה להלוויה. "כל המחלוקות וחילוקי הדעות המדומים והאמיתיים פשוט נמוגו למול דמותו הענקית של הרבי, אשר כולם ידעו כי עמד בנחישות מול השלטון הקומוניסטי, עבר את אימי השואה, ובהגיעו לארצות הברית הקים מחדש את העולם היהודי שחרב". הרב לונדנר סיפר כי כל הישיבות ותלמודי התורה סגרו את שעריהם ביום זה, ורבים מהתלמידים לצד רבניהם, הגיעו להלוויה.
מסע ההלויה שיצא מ–770, עבר דרך הישיבה ברחוב בדפורד המרוחק מהשכונה. הרב שלמה עצמו הלך ביחד עם האדמו"ר מויז'ניץ כברת דרך ארוכה, מ–770 עד רחוב דין הסמוך לישיבה, מהלך של יותר מחצי שעה, כאשר היגון ניכר על פניו.
המנוח ז"ל גם השתתף ב'זאל' הקטן שבבניין 770 לכבוד יום ההילולא הראשון של אדמו"ר הריי"צ, ולכבוד ההכתרה של הרבי.
כאן בארץ התגורר ברחוב רבינא בבני ברק והיה חסיד מקושר לרבי מויז'ניץ וכן לאדמו"ר מויז'ניץ בית שמש. במגבית 'תנו לבבכם' לטובת בניית 'בית ויז'ניץ' בבני ברק הגיע במיוחד עם סכום כסף לתת לאדמו"ר לטובת בניית בית המדרש.
זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות חתנים ועשרות צאצאים, אחד מבניו מתנדב 'הצלה' המסור ר' יהודה לונדנר מבני ברק.
הלוויתו התקיימה בצהריים מבית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ בית שמש, ולאחר מכן בבני ברק מבית המדרש "אהבת שלום" ויז'ניץ ברחוב הרב מלצרלעבר בית החיים בבני ברק שם נטמן לפני כניסת החג.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
