לא תאמינו עד כמה: הישראלים מוטרדים מהבינה המלאכותית

הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת את עיקרי הממצאים של סקר שערכה בחודש מרץ 2023 במטרה לבחון את תפיסות ועמדות הציבור בעניין מידע אישי והגנת הפרטיות בתחומים שונים.

הסקר האינטרנטי נערך על ידי חברת סי איי מידע שיווקי בע"מ והשתתפו בו 1013 משיבים ומשיבות במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בארץ. במסגרת הסקר נשאלו המשתתפות והמשתתפים על עמדתם בנוגע לחשיבות השמירה על פרטיות המידע בתחומים שונים בחיים, להלן עיקרי הממצאים בחלוקה לנושאים.

פרטיות במרחב הדיגיטלי:

מממצאי הסקר עולה כי לכ-86% מהציבור חשובה השמירה על הפרטיות במרחב הדיגיטלי במידה רבה עד רבה מאוד. החששות המרכזיים של המשיבים משימוש באתרים, רשתות חברתיות או אפליקציות דומות, נוגע לדליפת מידע אישי עקב אירוע אבטחת מידע, ולשימוש בפרטי מידע למטרות שונות מאלה שהמשיבים הסכימו להן בעת השימוש.

השימוש במידע אישי ואבטחתו:

באשר לדפוסי השימוש וההגנה על פרטיות במכשירים של המשתמשים עצמם, כ-67% מהציבור (בעיקר בקרב גילאי 20-50) נוהג לשנות מעת לעת את הגדרות הפרטיות באפליקציות השונות. נתון משמעותי נרשם עת כ-94% מהמשתתפים הצהירו על רצון שתהיה להם את האפשרות למחוק מידע קיים אודותיהם ממאגרי מידע שונים. חשיבותו של נתון זה מתחדדת לאור הממצא לפיו כ-68% מהמשיבים אינם מודעים לזכויותיהם הקיימות, כמו הזכות לעיון במידע אודותיהם המוחזק במאגרי מידע של חברות וארגונים. ממצאי הסקר הראו שרק כ-5% מכלל המשיבים ידעו על קיומה של זכות זו ואף מימשו אותה.

פרטיות במרחב הציבורי:

מהסקר עולה שמרבית הציבור מוטרד במידה מסוימת מסוגיות הקשורות לפרטיות במרחב הציבורי. כך למשל, כ-68% מהמשיבים חוששים, במידה כזו או אחרת, משימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, כולל שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים. לעומת זאת, צילום במרחב הציבורי אינו מטריד במיוחד את הנוער הישראלי, שכן 37% מהמשיבים על הסקר בגילאי 16-19 כלל לא הקדישו לנושא מחשבה מיוחדת.

נתון מפתיע נרשם במענה לשאלה מה תחושות הציבור כלפי השימוש במצלמות לזיהוי פנים (מצלמות ביומטריות) במרחב הציבורי, כש-63% מכלל המשיבים ציינו שהם תומכים בשימוש במצלמות מסוג זה. ניתן להסביר זאת בכך שכ-74% מהמשיבים הצהירו שחשוב להם לדעת מי הגורם לו המצלמה שייכת, ולאיזו מטרה היא הוצבה במקום.

פרטיות במקום העבודה:

בשנים האחרונות ארגונים רבים עברו למתכונת מלאה או חלקית של עבודה מרחוק. כתוצאה מכך, ארגונים שונים בארץ ובעולם החלו להשתמש באמצעי מעקב טכנולוגיים לפיקוח ולניטור מרחוק של ביצועי העובדים והעובדות. אמצעים אלה כוללים, בין היתר, אפליקציות מעקב אחר מיקום הטלפון או הרכב, שימוש במצלמות המחשב לצילום העובד/ת בשעות העבודה, תוכנות למעקב אחר תפוקה שמתריעות למעסיק לאחר שעבר זמן מסוים ללא פעילות במחשב וכדומה.

כשמדובר במקום העבודה הפיזי, כ-52% מהמשיבים השיבו כי הם מודעים לכך שבמקום עבודתם מוצבות מצלמות, אולם נתון מטריד יותר היה שכ-17% מתוכם ציינו שהמצלמות אינן מוצבות רק במרחבים ציבוריים, אלא ממש בקרבת עמדת העבודה או המשרד שלהם.

כשמדובר בעבודה מרחוק ובשימוש באמצעי מעקב טכנולוגיים לפיקוח על העבודה מהבית למשל, כ-60% מכלל המשיבים השיבו שבמקום עבודתם לא מופעלים אמצעים מסוג זה. מתוך כלל המשיבים שציינו שבמקום עבודתם כן נעשה שימוש במצלמות או אמצעי מעקב מרחוק, כ-71% העידו שאפשרות השימוש באמצעים אלה מפריעה להם באופן עקרוני. הדבר אף מטריד יותר לאור כך שחלק משמעותי מהמשיבים שציינו שבמקום עבודתם נעשה שימוש במצלמות או אמצעי מעקב מרחוק, העידו שהמעסיק לא היה זה שיידע אותם על כך (כ-42%). כך, רק כ-45% מתוך כלל המשיבים שידוע להם על שימוש במצלמות במקום עבודתם העידו שהמעסיק יידע אותם באופן מובהק על האמצעים שבשימוש, מטרת המעקב ומי נגיש למידע הנאסף על העובדים.

לסיום, במסגרת הסקר ניתנה למשיבים האופציה לענות על שאלה פתוחה המבקשת מהם להשיב על השאלה – באילו תחומים חשוב שהרשות תמקד את פעילותה בשנה הקרובה. 32% מהמשיבים סברו שהתחום המרכזי בו הרשות צריכה למקד את פעילותה הוא אירועי אבטחת מידע.