סקר חדש: כך מתבטא יוקר המחיה אצל הישראלים

המרכז לממשל וכלכלה מפרסם סקר עמדות ציבור בנושא יוקר המחייה והכלכלה. שנערך על ידי דפנה אבירם-ניצן ונדב פורת-הירש בין ה-27 באפריל ל-1 במאי 2023, בקרב מדגם מייצג של 761 איש ואישה בגילאי 18 ומעלה. הוא בחן את עמדות הציבור ביחס לנושאים המרכזיים הנמצאים על סדר היום הציבורי ובדגש על הסוגיות הכלכליות שמטרידות את הציבור בישראל.

הנתונים מתפרסמים לקראת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון, שייערך ב-31-30 במאי זו השנה ה-30, בהשתתפות שרים וחברי כנסת, מנכ"לי משרדים ובכירים נוספים בשירות הציבורי, בכירים במגזר העסקי ובתעשיית ההייטק, נציגי חברה אזרחית ואנשי אקדמיה.

עיקרי הממצאים:

מהסקר עולה כי הסוגיה המרכזית שמטרידה את הציבור בישראל היא סוגיית יוקר המחייה, כאשר 31% ציינו סוגייה זו כמטרידה ביותר.

לאחר סוגיית יוקר המחייה, בפער אחוזים משמעותי, ניצבות שלוש סוגיות מרכזיות: המתחים בין קבוצות בחברה הישראלית (17%), עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית (15%) וסוגיית הביטחון האישי.

כ-37% מהציבור ציינו את אחת משלוש הסוגיות המשקפות את חשש הציבור מהשלכות השינויים המקודמים במערכת המשפט כסוגייה הלאומית המטרידה ביותר כיום (המתחים בין קבוצות בחברה, עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית וסוגיית עצמאות מערכת המשפט).

בעוד שיעור המוטרדים מסוגיית יוקר המחייה הולך ופוחת עם הגיל, הרי ששיעור המוטרדים מהסוגיות הנוגעות להשלכות השינויים במערכת המשפט דווקא עולה עם הגיל.

שיעור המוטרדים מעתידה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית או מהמתחים בין קבוצות בחברה הישראלית עולה גם ביחס ישר להכנסה.

סוגיית הביטחון האישי מטרידה יותר את תושבי מחוז הדרום. סוגיה זו מקבלת משקל דומה ליוקר המחייה בקרב תושבי הדרום.

כשני שליש מהציבור סבור שמחירי המזון הם הדבר המשמעותי ביותר כיום ביוקר המחייה. כמחצית מהמשיבים ציינו את מחירי הדירות בישראל ו-29% את המיסים העקיפים.

כמעט 60% מהציבור סבורים שהממשלה היא האחראית ליוקר המחייה בישראל, רק 27% מטילים את האחריות על המונופולים הגדולים בתחומי התשתיות, ואחוזים בודדים (3%-4%) סבורים שהאחריות ליוקר המחייה מוטלת על היצרניות המקומיות, היבואנים או רשתות השיווק.

מרבית הציבור נתנו לממשלה ציון לא מספק עד נכשל במדיניותה בהורדת יוקר המחייה, בהורדת מחירי הדיור, בשמירה על החוסן הכלכלי של ישראל ובצמצום הפערים החברתיים.

כשני שליש סבורים שהמצב הכלכלי של המשק הישראלי הורע עד הורע משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וכמחציתם מדווחים על הרעה גם במצבם הכלכלי האישי.

כ-75% ציינו שנאלצו בשנה החולפת לוותר על הוצאה כלשהי, למעלה ממחציתם ויתרו על בילוי כלשהו (מסעדה או חופשה וכדומה), 27% ויתרו על רכישת רכב, 26% ויתרו על מצרכי מזון או מוצרי יסוד אחרים, 21% ויתרו על רכישת מוצרים בני-קיימא, 14% ויתרו על רכישת דירה ו-12% ויתרו על הוצאה בתחום החינוך או בריאות.

ממצאי המחקר

1. מהי הסוגייה הלאומית המרכזית שמטרידה את הציבור?

מהסקר עולה כי הסוגיה המרכזית שמטרידה את הציבור בישראל היא סוגיית יוקר המחייה, כאשר 31% ציינו סוגיה זו כמטרידה ביותר. שיעור הגברים המוטרדים מסוגיית יוקר המחייה (34%) גבוה בהשוואה לנשים (27%). שיעור המוטרדים מיוקר המחיה בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר (עד 9,999 ש"ח לחודש למשק בית) הוא כצפוי גבוה בהשוואה ליתר קבוצות ההכנסה ועומד על כ-36%. סוגיית יוקר המחייה מטרידה שיעור בולט מתושבי מחוז חיפה והצפון (41%). שיעור בעלי דירה המוטרדים מיוקר המחייה נמוך במעט (33%) בהשוואה למשיבים שאינם בעלי דירה (29%).

שיעור המוטרדים מסוגיית יוקר המחייה הולך ופוחת עם הגיל: מכ-40% בגילאי 25-44, דרך 26% בגילאי 45-54, 23% בגילאי 55-64, ורק 10% בגילאי 65+. חריגים בהקשר זה הם הצעירים ביותר (18 עד 24), אשר שיעור גבוה יחסית מהם מוטרדים ביותר מיוקר המחייה (תרשים 2).

שיעור המוטרדים מיוקר המחיה בקרב המגזר הערבי (51%) גבוה באופן משמעותי בהשוואה ליהודים חרדים (30%) ושאינם חרדים (26%) (תרשים 4).

לאחר סוגיית יוקר המחייה, בפער אחוזים משמעותי, ניצבות שלוש סוגיית מרכזיות: המתחים בין קבוצות בחברה הישראלית (17%), עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית (15%) וסוגיית הביטחון האישי (15%).

כדי להבין טוב יותר את תחושות הציבור על רקע השינויים המקודמים במערכת המשפט והסערה החברתית שהתעוררה בעקבות זאת, בחנו את השיעור הכולל של המשיבים שציינו שהם מוטרדים מאחת משלוש הסוגיות הבאות: המתחים בין קבוצות בחברה (17%), עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית (15%) וסוגיית עצמאות מערכת המשפט (5%). שלוש סוגיות אלו קרובות במהותן בהיותן נוגעות לחששות הציבור מהשפעת השינויים במערכת המשפט שמקדמת בימים אלה ממשלת ישראל.

חיבור שלוש הסוגיות מגלה תמונה לפיה השלכות השינויים המקודמים במערכת המשפט על החברה והדמוקרטיה הישראלית הן הסוגיה המטרידה כיום ביותר את הציבור בישראל - 37% מהציבור שציין אחת מהשלוש כמטרידות ביותר.

נציין ששיעור המוטרדים משלוש סוגיות אלה הולך ועולה עם הגיל: מ-23% בקרב הצעירים בני 18 עד 24, דרך 27% בגילאי 25-34, 31% בגילאי 35-44, 37% בגילאי 45-54, 48% בגיל 55-64, ושיא המוטרדים משלוש הסוגיות הללו (ומכל אחת מהן בנפרד) מגיע דווקא בגיל המבוגר ביותר – 62% מקרב בני 65+ מוטרדים מהן. מוצע לתת התייחסות מיוחדת לקריאת האזהרה הזו של המבוגרים שבינינו, אשר חלקם הגדול היו כאן כשעתידה של מדינת ישראל לא היה כה מובן מאליו כמו לדור הצעיר. מעניין לציין שדווקא בקרב המבוגרים סוגיית יוקר המחייה הרבה פחות מטרידה – רק 10% מהם ציינו אותה כסוגיה המטרידה ביותר (לא מן הנמנע שהדבר נובע מכך שנטל הפרנסה, קיום המשפחה ופיתוח איתנות כלכלית כבר מאחוריהם, בניגוד לצעירים).

שיעור המוטרדים מעתידה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית עולה גם ביחס ישר להכנסה: מכ-6% בקרב ההכנסות הנמוכות ביותר (עד 4,999 ש"ח לחודש למשק בית), דרך 12% בהכנסה שבין 5,000 ל-9,999 ₪ לחודש, 14% בקרב הכנסה של 10,000 עד 14,999 ש"ח לחודש, 16% בהכנסה של 15,000 עד 24,999 ש"ח לחודש ושיעור גבוה ביותר של כשליש מהציבור ברמת הכנסה גבוהה של מעל 25,000 ש"ח לחודש למשק בית. מגמה דומה של עלייה בשיעור המוטרדים עם העלייה בהכנסה קיימת גם בהתייחס לסוגיית המתחים בין קבוצות בחברה הישראלית, אם כי בצורה מתונה יחסית.

שיעור תושבי ירושלים המוטרדים מסוגיית המתחים בין הקבוצות בחברה הישראלית גבוה יחסית ועומד על 26% (לעומת כ-16% ביתר חלקי הארץ), וזאת אף מעבר לשיעור המוטרדים מיוקר המחייה באזור ירושלים. למעשה, שיעור המוטרדים מסוגיית יוקר המחייה באזור ירושלים הוא הנמוך ביותר (20%).

כ- 15% מהציבור ציינו את סוגיית הביטחון האישי (ביטחון פנים) ואילו 10% ציינו את האיום הביטחוני על קיומה של מדינת ישראל (הסקר בוצע טרם פרוץ מבצע "מגן וחץ"). סוגיית הביטחון האישי מטרידה יותר את תושבי מחוז הדרום ובשיעורים דומים לאלו בדרום שמוטרדים מיוקר המחייה (24% ציינו ביטחון אישי ו-25% יוקר מחייה).

שיעור המוטרדים מסוגיית הביטחון האישי יורד עם ההכנסה: מכ-20% מקרב בעלי השכר הנמוך (עד 9,999 ש"ח בחודש למשק בית), ל-16% מבין בעלי ההכנסה שבין 10,000 ש"ח ל-14,999 ש"ח, 13% מבין בעלי הכנסה שבין 15,000 ש"ח ל-24,999 - ש"ח ו-8% שמוטרדים מסוגיית הביטחון האישי בקרב בעלי הכנסה הגבוהה מ-25,000 ש"ח בחודש.

מפתיע לציין שסוגיית מחירי הדיור מטרידה ביותר רק 5% מהציבור (כ-7% מהמשיבים שאינם מחזיקים דירה בבעלותם), עם שיעור גבוה במעט באזור ירושלים (8%) והמרכז (6%).

נציין, כי גם בעלי דירה וגם אנשים שאינם בעלי דירה מוטרדים בעיקר מסוגיית יוקר המחייה בהגדרתה הרחבה ובשיעורים דומים (29% ו-33% בהתאמה). שיעורים אלו גבוהים בהרבה בהשוואה לאלו שציינו את הסוגייה הספציפית של מחירי הדיור כמטרידה ביותר (3% מבין בעלי הדירה וכ- 7% מאלו שאינם בעלי דירה).

סוגיית יוקר המחייה

כשנשאלו הנסקרים באילו מהתחומים יוקר המחייה הכי משמעותי עבורם, רובם (68% מהם) ציינו את מחירי מוצרי המזון, קרוב למחציתם (47%) ציינו את מחירי הדירות בישראל, 29% ציינו את המיסים העקיפים (מע"מ, ארנונה) וכ-15% ציינו את מחירי האנרגיה.

המשיבים לסקר שאין בבעלותם דירה ציינו את מחירי הדיור (62%) ומחירי המזון (63%) כשתי הסוגיות המשמעותיות ביותר עבורם ביוקר המחייה. זאת לעומת בעלי הדירות, שציינו בראש את מחירי מוצרי המזון (71%) ובפער משמעותי (38%) את מחירי הדיור.

מחירי המזון הם הסוגיה המטרידה ביותר בקרב כל רמות ההכנסה, ושיעור המשיבים כי זהו התחום המשמעותי ביותר עבורם נע בין 64% ל-71%. מעניין לראות כי סוגיית מחירי הדיור מטרידה שיעור הולך וגדל מהציבור ככל שההכנסה עולה: מכ-31% מקרב בעלי הכנסה נמוכה של עד 4,999 ש"ח בחודש (למשק בית), ל-46% מבין בעלי הכנסה שבין 5,000 ל-9,999 ש"ח, 49% מבעלי ההכנסה שבין 10,000 ש"ח ל-14,999 ש"ח, כמחצית (51%) מבעלי הכנסה שבין 15,000 ש"ח ל-24,999 ₪ ושיעור גבוה ביותר של 56% שמוטרדים ממחירי הדיור דווקא בקרב בעלי הכנסה הגבוהה מ-25,000 ש"ח. ייתכן כי הדבר נובע מכך שאנשים בעלי הכנסה נמוכה אינם צופים כי יוכלו לרכוש דירה בעתיד הנראה לעין ולכן סוגיה זו משמעותית פחות עבורם.

מי האחראי ליוקר המחיה?

כמעט 60% מהציבור סבורים שהממשלה היא האחראית ליוקר המחייה בישראל, רק 27% מטילים את האחריות על המונופולים הגדולים בתחומי התשתיות, ורק אחוזים בודדים (4%-3%) סבורים שהאחריות ליוקר המחייה מוטלת על היצרניות המקומיות, היבואנים או רשתות השיווק. בחלוקה לפי הצבעה בבחירות האחרונות, כ-44% ממצביעי הקואליציה סבורים כי האחראים ליוקר המחיה הם המונופולים הגדולים בתחומי התשתיות וכשליש סבורים כי הממשלה היא האחראית. מבין מצביעי האופוזיציה, 72% סבורים שהממשלה היא האחראית על יוקר המחיה ו-19% מייחסים זאת למונופולים הגדולים בתחומי התשתיות.

89% מהציבור סבור שהמחייה בישראל יקרה יותר בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, מרביתם (60%) סבורים שישראל יקרה הרבה יותר ממדינות האיחוד האירופי. רק 4% סבורים שישראל זולה יחסית למדינות האיחוד.

איך הציבור תופס את מדיניות הממשלה?

76% מהמשיבים נתנו לממשלה ציון לא מספק עד נכשל במדיניותה בהורדת יוקר המחייה, רובם (56%) נתנו ציון נכשל. רק 8% נתנו ציון חיובי כשלהו, מתוכם רק 2% נתנו ציון מצוין. כך, הציון הממוצע שקיבלה הממשלה מהציבור בהורדת יוקר המחייה, בסולם של 1 עד 5 עומד על 1.8, שמשמעותו לא מספק.

77% מהמשיבים נתנו לממשלה ציון לא מספק עד נכשל במדיניותה בהורדת מחירי הדיור, רובם (52%) נתנו ציון נכשל. רק 9% נתנו ציון חיובי כשלהו, מתוכם רק 3% נתנו ציון מצוין. כך, הציון הממוצע שקיבלה הממשלה בהורדת מחירי הדיור, בסולם של 1 עד 5 עומד על 1.8, דהיינו לא מספק.

כשני שליש מהמשיבים נתנו לממשלה ציון לא מספק עד נכשל בשמירה על החוסן הכלכלי של ישראל, רובם (44%) נתנו ציון נכשל. כ-18% נתנו ציון חיובי, מתוכם רק 7% נתנו ציון מצוין. כך, הציון הממוצע שקיבלה הממשלה בתחום זה, בסולם של 1 עד 5, עומד על 2.1, דהיינו לא מספק.

מה הציון שנותן הציבור לממשלה?

72% מהמשיבים נתנו לממשלה ציון לא מספק עד נכשל בצמצום הפערים החברתיים, רובם (55%) נתנו ציון נכשל. כ-13% נתנו ציון חיובי, מתוכם רק 4% נתנו ציון מצוין למדיניות הממשלה בתחום. הציון הממוצע שקיבלה הממשלה בתחום, בסולם של 1 עד 5, עומד על 1.9, דהיינו לא מספק.

כיצד השתנה המצב הכלכלי?

כשני שליש מהמשיבים סבורים שהמצב הכלכלי של המשק הישראלי הורע עד הורע משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מרביתם (39%) סבורים שהמצב הכלכלי של המשק הורע משמעותית. 21% מהמשיבים סבורים כי מצבו הכלכלי של המשק הישראלי לא השתנה. לעומתם, 13% סבורים שהמצב השתפר, מרביתם (10%) סבורים שהמצב השתפר רק במעט. בממוצע סבור הציבור שהמצב הורע במעט.

לעומת זאת, כשנשאלו המשיבים על מצבם הכלכלי האישי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, קרוב למחציתם (47%) דיווחו כי מצבם הורע, מרביתם (כשליש) מדווחים כי מצבם הכלכלי הורע במעט. כ-37% מדווחים כי מצבם לא השתנה ורק 15% ציינו כי מצבם הכלכלי השתפר, מרביתם ציינו כי מצבם השתפר במעט.

ממצאים אלה מתאימים באופן יחסי לשינוי בהכנסה הפנויה בשנה האחרונה. 42% דיווחו כי הכנסתם הפנויה ירדה בהשוואה לשנה שעברה, 39% דיווחו כי הכנסתם הפנויה נותרה ללא שינוי ו-19% דיווחו כי הכנסתם הפנויה עלתה בהשוואה לשנה שעברה.

ירידה בהכנסות הנטו

כמחצית מהמשיבים המבוגרים בגילאי 45 עד 64 וכ-45% מקרב בני 35 עד 44 מדווחים על ירידה בהכנסתם הפנויה נטו לצריכה ומחייה שוטפת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. שיעורים אלו גבוהים בהשוואה ליתר קבוצות הגיל. לעומתם, למעלה ממחצית (53%) מהמשיבים בגיל הפנסיה (65+) ציינו כי לא חל שינוי בהכנסתם הפנויה נטו לצריכה (ככל הנראה לאור העובדה שמרביתם מתקיימים מכספי הפנסיה והחסכונות). שיעור הגברים שדיווחו על ירידה בהכנסה הפנויה גבוה בהשוואה לנשים (45% אל מול 40%). בחלוקה לפי רמות הכנסה לא נמצאו הבדלים משמעותיים בנוגע לשינוי בהכנסה הפנויה.

75% מהמשיבים ציינו כי נאלצו לוותר בשנה החולפת על הוצאה כלשהי, ורק כרבע מהם לא ויתרו, כאשר שיעור הנשים שדיווחו על כך נמצא גבוה במקצת (78%) בהשוואה לגברים (73%). זאת, על אף ששיעור הגברים שדיווחו כי הכנסתם ירדה בשנה האחרונה גבוה יותר.

שיעור המדווחים כי נאלצו לוותר על הוצאה בשנה החולפת עמד סביב ה-80% בקבוצת הגילאים של 18 עד 44, והגיע לשיא של 85% באמצע החיים (גיל 54-45). שיעור זה הולך ופוחת החל מגיל 55, ל-72% שנאלצו לוותר על הוצאה בגילאי 64-55 וכ-58% בגיל 65+. סביר להניח שהירידה בגילאים המבוגרים קשורה לסיום של גידול הילדים, כאשר ברוב המקרים בגילאים אלו יוצאים הילדים מבית ההורים.

מבין אלו שציינו כי ויתרו על הוצאה, למעלה ממחציתם ציינו שוויתרו על חופשה או בילוי כלשהו, כאשר שיעור המדווחים כי ויתרו על בילוי כלשהו הולך ופוחת עם עליית הגיל: החל מ-65% בקרב הצעירים (24-18), ו-61% בקרב בני 24-34, יורד השיעור לכ- 50% בגילאי 54-35, וכ-40% בגיל 55+.

על מה הישראלים מוותרים בעקבות המשבר הכלכלי?

עוד עולה מהסקר כי 27% ויתרו על רכישת רכב, 26% ויתרו על מצרכי מזון או מוצרי יסוד אחרים, 21% ויתרו על רכישת מוצרים בני-קיימא (מקרר/מכונת כביסה וכו'). עוד נציין כי 14% ויתרו על רכישת דירה ו- 12% ויתרו על הוצאה בתחום החינוך או בריאות.

עם זאת, בקרב האוכלוסיות החלשות שיעור המוותרים על מצרכי מזון או מוצרי יסוד אחרים גבוה יותר. 42% מקרב בעלי הכנסה נמוכה מ-5,000 ₪ לחודש למשק בית, ו-30% מקרב בעלי הכנסה נמוכה מ-10,000 ש"ח דיווחו כי ויתרו על רכישת מצרכי מזון או מוצרי יסוד.

"הציבור, אשר סימן את סוגיית יוקר המחייה כמטרידה ביותר ובפרט את מחירי המזון, שולח אצבע מאשימה לממשלה ורואה בה האחראית ליוקר המחייה ולהורדת מחירי הדיור", אומרת דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, "מהסקר עולה שהציבור מבחין היטב ומבדיל בין האחריות של החברות במגזר העסקי והממשלה ואומר במפורש שהממשלה היא האחראית העיקרית ליוקר המחיה".

"יתרה מכך", אומרת דפנה, "נראה שהציבור לא מרוצה מטיפול הממשלה בסוגיה זו, אשר לא מקבלת מענה הולם במסגרת תקציב המדינה, ונותן לה ציון נמוך ביותר על תפקודה בכל הנוגע ליוקר המחייה ומחירי הדיור. בנוסף, הציבור מציף את חששותיו מההשלכות של השינויים במערכת המשפט, ובפרט מהמתחים בין קבוצות בחברה, חשש לעתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית וחשש לעצמאות מערכת המשפט. גם בהקשר זה מפנה הציבור אצבע מאשימה לממשלה ונותן לה ציון נמוך ביותר בתפקודה הן בשמירה על החוסן הכלכלי של ישראל והן בצמצום הפערים החברתיים."

פרופ' איתי אטר, עמית בכיר במרכז לממשל וכלכלה וחוקר באוניברסיטת תל אביב, אומר בתגובה לנתונים כי "הציבור הישראלי רואה בממשלה כגורם האחראי ליוקר המחייה ובפרט למחירי המזון הגבוהים ומצפה ממנה להפשיל שרוולים ולהביא להוזלת מחירים. ציפייה זו אינה עומדת במבחן המציאות, ורק בחודש האחרון אנו חווים גל רוחבי של עליות מחירים בענף המזון. הסכר נפרץ וכמעט כל חברות המזון הגדולות העלו מחירים, חלקן בצורה משמעותית. ההערכה היא שספקיות מזון שחששו בעבר מתגובה ציבורית וממשלתית חריפה מנצלות את המצב בו תשומת הלב הציבורית והממשלתית מופנית לנושאים אחרים, כדי להעלות מחירים ולהגדיל את רווחיהן על חשבון הציבור."