רועי קייס: לקראת הפסקת אש חיזבאללה טוען כי שיגור נחיל כטב"מים שבוצע לעבר המרכז בתאריך 18/11 כוון לעבר ביתו של האלוף תומר בר, מפקד חיל האוויר. לא נגענו.
כך יתמודדו בישראל עם הנסיגה החמורה של ירידת מפלס ים המלח
עתיד ים המלח על הפרק: המשרד להגנת הסביבה ערך סיור מקצועי וכנס בים המלח על מנת לבחון דרכי פעולה להתמודדות עם הנסיגה החמורה של הים והשלכותיה | בכוונת המשרד להגנת הסביבה להשלים עבודה טכנית הנדסית-כלכלית על החלופה לייצוב המפלס עד סוף השנה
ים המלח צילום: דוב בער הכטמן
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, קיימו סיור מקצועי ראשון בים המלח יחד עם אריה כהן, ראש המועצה האזורית מגילות וניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר, על מנת לראות מקרוב את השפעות ירידת מפלס ים המלח על המרחב ולבחון דרכי פעולה להתמודדות עם הנושא.
במהלך הסיור ביקרו בחוף מינרל שנסגר עקב היפערות בולענים, בתצפית על חוף עין גדי שנסגר אף הוא עקב בולענים, ובמרחב התעשייתי שבין האגן הצפוני לאגן הדרומי (כולל מניפת צאלים ומצרי לינץ') כדי ללמוד על ההשפעות הסביבתיות של התעשייה במרחב. בכוונת המשרד להגנת הסביבה להשלים עבודה טכנית הנדסית-כלכלית על החלופה לייצוב המפלס עד סוף השנה.
בתום הסיור התקיים כנס בהשתתפות תושבי האזור, נציגים ממשרדי ממשלה וארגוני חברה אזרחית. מטרת הכנס לשתף את הציבור בכיוונים הנבחנים על-ידי המשרד, לשמוע הצעות לפתרונות מפי אנשים וארגונים שעוסקים בים המלח, ולהתקדם לעבר תכנית עבודה לקידום פתרון למפלס ים המלח.
בהמשך לפרסום טיוטת מסמך המדיניות לעתיד ים המלח שגיבש צוות בין-משרדי בראשות המשרד (יוני 2022), התקבלו הערות ציבור רבות בנושא החלופות לייצוב המפלס. לאור הערות אלו נמשכת בחינת חלופות ופיתוח חלופות שיתנו מענה לצרכים השונים במרחב.
מפלס ים המלח מהווה סוגיה סביבתית מורכבת המשלבת היבטים גיאופוליטיים, צרכים אזוריים אקוטיים למים שפירים, עלויות כלכליות משמעותיות והשפעות סביבתיות החורגות מתחומי אגן ים המלח.
המשרד מקדם בשיתוף עם כלל הגורמים הרלוונטיים, גיבוש חלופה מוסכמת להתמודדות עם ירידת מפלס ים המלח. בכל פתרון לייצוב המפלס יש להבטיח כי הזרמת מי ים או מי רכז מהתפלה לא תפגע בצביון האגם ולא תגרום לסיכון של אזורים אחרים מחוץ לאגן ים המלח.
המשרד להגנת הסביבה רואה במרחב ים המלח נכס טבע ייחודי ברמה לאומית ועולמית ופועל להעלות את הנושא על סדר היום הממשלתי. כל זאת מתוך תפיסה שמרחב ים המלח מחייב הסתכלות ארוכת טווח שתבטיח את שימורו לטובת הציבור הרחב ולדורות הבאים.
בנוסף מקדם המשרד עבודת היערכות הנדרשת בפן הסביבתי לקראת תום הזיכיון בים המלח בשנת 2030. כל זאת בשיתוף פעולה עם החשב הכללי במשרד האוצר וכלל הגורמים הרלוונטיים.
