מיוחד: כל ההלכות והמנהגים לל"ג בעומר

מהות היום

א. בל"ג בעומר מרבים קצת בשמחה, שביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות (מאירי יבמות סב, ב. מהרי"ל. שעה"ר תצג ה). אז הסמיך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו שלא מתו והמשיכו את מסורת התורה, וביניהם התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי (שעה"כ ענין ספירת העומר, ומשנת חסידים מס' אייר א ו).

ביום זה הוא הילולא דרשב"י, שנסתלק בו וגילה סודות התורה (פע"ח שער ספה"ע ז, וכן היא המסורת אצל רבוה"ק וגדולי החסידות: יערת דבש, בית אהרן קז ב. סידור הרב דש ב, בוצינא דנהורא מהרר"ב ממעז'יבוז, מאור ושמש רמזי ל"ג בעומר, בני יששכר אייר מאמר ג אות ב-ג [פשוט שלא היה זה באותה שנה שמתו בה תלמידי ר"ע, שהרי לאחמ"כ סמך חמשה תלמידים וביניהם רשב"י]. אמנם י"א שאין זה ענין יום ההסתלקות - חיד"א ב'מראת עין' ליקוטים סימן ז, וז"ל: מה שכתבתי בברכ"י שפטירת רשב"י בל"ג בעומר, אמנם כ"כ בפע"ח, אך נודע שבנוסחאות כתבי האר"י היה טעות וערבוב, והגירסא האמתית שזה יום שמחתו של רשב"י, ולא בא בפיו לומר שזה יום פטירתו).

עליה לציון רשב"י במירון

ב. מצוה לשמוח בשמחת ר' שמעון בן יוחאי, ואם דר בא"י ילך לשמוח על קברו ושם ישמח שמחה גדולה (משנת חסידים, שעה"כ. בסדור ר' שבתי מראשקוב תלמיד הבעש"ט: מצווה לילך על קבר רשב"י ובנו ר"א בל"ג בעומר. ג' ימים שלפני ואחר ההילולא עדיין נחשבים כחלק מההילולא - עי' נט"ג פסח ע' שדמ).

תחנון בערב ל"ג בעומר

ג. אין אומרים תחנון כבר מערב ל"ג בעומר במנחה (שעה"ר תצג ה הביא שתי שיטות, ובסידור הכריע שלא לומר תחנון. פמ"ג א"א תצג ג, מ"ב קלא לג). ובקרלין ועוד קהילות חסידים נוהגים שלא לומר תחנון בכל השבוע של ספירת הוד (בזוהר רעיא מהימנא פרשת בהעלותך [דף קנב:] כרוזא כריז כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה, אימתי כרוזא כריז בארבעה עשר לירחא תניינא דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי, ועל דא פסח שני, ע"כ).

אמר 'היום ל"ג בעומר'

ד. מפלג המנחה ביום י"ז אייר יש להזהר מלומר היום ל"ג בעומר, כדי שיוכל לספור בברכה ללא חשש (שעה"ר תפט טו). בדיעבד, עדיין יכול לספור בברכה, שהרי לא כיון לספירה (כה"ח תפט ל מכנה"ג); ועוד, שמוכח מלשונו שאינו רוצה לצאת באמירה זו שהרי לא הזכיר מנין השבועות והימים (א"ר, מ"ב כב).

למנצח

ה. למנצח יענך - אומרים (פמ"ג א"א תצג ג, מ"ב קלא לה. למנהג חב"ד והספרדים, כל שאין אומרים תחנון א"א למנצח. עי' שעה"ר תכט יב, והע' פ). הנמצאים במירון יש נוהגים שלא לומר. ובקהילות קארלין נתפשט כן בכל א"י.

חלאק'ה

א. התינוקות שהגיעו לכלל שנים, נוהגים ביום זה (כבר מהלילה) לגלח שער ראשם, ולהשאיר הפאות (בפע"ח שער ספירת העומר בענין ההולכים על קבר רשב"י ור"א בנו במירון בל"ג בעומר, שראה את מורו האריז"ל שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם. הו' בשע"ת תקלא, ומתו"ד: כך מנהג א"י שעושים שמחה בתגלחת ראשונה של קטן, שמחנכים אותו אז במצוות להיות לו פאות הראש. במשנת חסידים: ואם דר בא"י ילך לשמוח על קברו ושם ישמח שמחה גדולה, וכ"ש אם הוא פעם ראשונה שמגלח בנו ומוציא הפאות שהוא מצוה).

לפני ל"ג בעומר

ב. מותר לבקר עם הילד אצל זקניו וכדומה להסיר קווצות שער כחלק מהחלאקה - גם כמה ימים לפני ל"ג בעומר (הג"ר נפתלי נוסבוים, הג"ר יעקב מאיר שטרן והג"ר משה בהגרא"ד פרידמן שליט"א).

האם הגזיזה מצריכה נטילה

ג. הגוזז קצת ממחלפות ראשו של תינוק כנהוג – אינו צריך ליטול ידיו, שעיקר החיוב למסתפר ולא למספר (שעה"ר סימן ד: המגלח שערו). ועוד, שגזיזה זו אינה בכלל תספורת המצריכה נטילה (הל"ש תפילה פ"ב); ואילו משום נוגע במקומות המכוסים וזיעה - הרי אינו נוגע אלא בראשי השער (קובץ מבית לוי מהגר"ש ואזנר זצ"ל). אולם יש מדקדקים בזה (כן נהג הרה"ק מוהר"א מבעלזא זצ"ל, נט"ג).

סיום תגלחת אחר ל"ג בעומר

ד. תינוק שהתחילו לגלחו בל"ג בעומר ולא סיימו - מותר לסיים אחר יום זה (שבט הקהתי ד קמג, ופשיטא דהוא הדין למבוגר שנוהג היתר תגלחת בל"ג בעומר, ומשום כבוד הבריות. עי' ש"ע יו"ד שצ, וכן הוא בספר 'בין פסח לשבועות' להגר"צ כהן זצ"ל מהגרח"ק בשם החזו"א).

תספורת לגדולים

ה. מדין הפוסקים מותר להסתפר בל"ג בעומר, החל מהלילה (עי' שעה"ר תצג ה). אך לפי האריז"ל אין מסתפרים כל ימי ספירת העומר עד ערב חג השבועות, פרט לתגלחת ראשונה של בני שלש שנים והשארת פאות, שנערכת לכבוד שמחת רשב"י.

המספר לאחרים שלא לפי האריז"ל

ו. גם מי שאינו נוהג להסתפר ביום זה - יכול לספר את מי שחפץ להסתפר, שהענין ע"פ האריז"ל הוא למסתפר ולא למספר (הל"ש פסח ע' שסז).

סעודת מצוה

א. סעודת ל"ג בעומר נחשבת סעודת מצוה (מהרי"ל החדשות סימן קד).

ריקודים של רשות

ב. למנהגנו שעושים שמחה בלילה וביום לכבוד רשב"י - מותרת תזמורת גם של ריקודים, ואפילו של רשות, דהוי כמו יום טוב (עי' שעה"ר תצג סו"ס ה, פמ"ג א"א א, כה"ח , הליכות שלמה יא 58).

ג. בתלמודי תורה נהוג לעשות הדלקה ונגינה בערב ל"ג בעומר, וגם המלמדים יכולים להשתתף בזה. אך יש לזמר רק שירי רגש.

אבל תוך י"ב חודש

ד. אבל תוך י"ב חודש, המנהג שמשתתף בסעודה הנערכת לכבוד היום, ואם נמצא במירון אינו צריך להמנע גם כשמנגנים בכלי זמר ותופים, ויש אומרים שהוא עצמו לא ישתתף בריקודים (עי' נט"ג פסח ג עמ' שלח).

סעודת חתונה במוצאי היום

ה. חופה שנערכה ביום ל"ג בעומר סמוך לערב - מותר לעשות בלילה של מוצאי ל"ג בעומר סעודה ושמחה, גם ברקודים וכלי שיר (אג"מ אה"ע א צז). וכן בכל שבעת ימי המשתה מותרים ריקודים וכלי שיר. ויכול כל אדם להשתתף ולשמוח ולשמח חתן וכלה (אג"מ או"ח ב צה).

זמני היום לאופק מירון - תשפ"ג מתוך הלוח המדוייק 'עתים לבינה'

שקיעת החמה ערב ל"ג בעומר..........................7:30

עלות השחר א' ......................................................... 4:01

עלות השחר ב' .......................................................... 4:23

זמן ציצית ותפילין .................................................. 4:48

הנץ החמה ................................................................... 5:44

הנה"ח הנראה ............................................................ 5:47

סוף זמן ק"ש מג"א ................................................. 8:18

סו"ז ק"ש הגר"א ...................................................... 9:09

סוף זמן תפילה ...................................................... 10:18

חצות יום ולילה .................................................... 12:35

שקיעת החמה ל"ג בעומר.....................................7:30

לתשומת לב הרוכשים מוצרי חמץ במרכולים על אם הדרך: קוד יצור חמץ אחר הפסח – 3103