עמיחי שטיין: ג'ראד קושנר צפוי למלא תפקיד מרכזי בממשל טראמפ בכל הקשור למזרח התיכון - אבל לא צפוי להתמנות לתפקיד רשמי.
דיווח: היועמ"שית מתנגדת להכנסת השב"כ לטיפול בפשיעה
היועמ"שית מתנגדת להצעת החוק להכניס את שב"כ לפעילות נגד הפשיעה המאורגנת במגזר היהודי והערבי. חוות הדעת של היועצת תוגש היום לוועדת השרים לחקיקה, שתדון בתיקון לחוק השב"כ ברוח זו
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מתנגדת להצעת החוק להכניס את שב"כ לפעילות נגד הפשיעה המאורגנת במגזר היהודי והערבי. גם שירות הביטחון הכללי מתנגד להצעה.
חוות הדעת של היועצת תוגש היום לוועדת השרים לחקיקה, שתדון בתיקון לחוק השב"כ ברוח זו. כך דווח ב'ווינט'.
בדברי ההסבר להצעת החוק, של ח"כ (הליכוד) אליהו רביבו נאמר: "הפשיעה הפלילית החמורה, בייחוד בחברה הערבית, הפכה למכת מדינה ועלתה לסדר היום הציבורי בשנים האחרונות".
עוד נכתב: "משטרת ישראל פועלת ללא לאות, אך נתקלת בחוסר משאבים, בריבוי עבירות ובשיטת הפעלה אשר לא מותאמת לחברה הערבית. זאת ועוד, למשטרה חסר את המודיעין האיכותי והמדויק על מנת לאתר את מחוללי הפשע ובפרט את סוחרי הנשק, המבריחים, ארגוני הפשיעה ועוד".
לדברי ח"כ רביבו, "שירות הביטחון הכללי מצויד בכלים ובידע על מנת לסייע ככל שיידרש כדי לגדוע את הפשיעה הפלילית החמורה".
כאמור, בשב"כ, כמו גם בדרג המקצועי במשרד המשפטים, סבורים שאין לערב את השב"כ בנושא. עיקר הנימוקים הם שאין לכך הסמכה בחוק השב"כ, שכן מטרותיו בעיקר הן סיכול טירור נגד מדינת ישראל ושמירה על הדמוקרטיה.
מקורות בכירים הוסיפו כי השב"כ לא מעוניין לחלוק את יכולותיו המודיעיניות והמבצעיות עם גופים מחוץ לשב"כ.
לפני שנתיים, במסגרת דיון שנערך בסוגיה דומה, הביע היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, התנגדות לרעיון, וכתב אז: "לעניין מעורבות שירות הביטחון הכללי בטיפול בנושא, יובהר כי ככלל, טיפול בפשיעה, כשלעצמו, אינו נכנס בגדר ייעודו ותפקידיו של השירות לפי חוק השב"כ, וזאת גם כאשר מדובר בתופעה של פשיעה חמורה בחברה הערבית".
מנדלבליט טען בזמנו כי שב"כ ימשיך לפעול בהיבטים מסוימים שקשורים לתופעה, לצד הגברת התיאום ושיתוף הפעולה בין הגורמים הממשלתיים והגופים השונים הנוגעים לעניין.