נחשפה הגברת הצדקנית שתרמה והחזיקה ישיבות רבות לפני השואה

הסופר דובי סאפיער, פרסם לאחרונה במגזין 'משפחה' בשפה האנגלית את הסיפור הבא. אדם זר הגיע בוקר אחד לישיבת פוניבז' בבני ברק. הוא הסתובב בבניין עד שמצא קיר של לוחות הקדשה ואז הוא עצר, והחל לבחון כל אחד מהם. התלמידים הביטו בו בסקרנות. לבסוף הסתובב האיש ושאל את הבחורים. "איפה אני יכול למצוא את הרב כהנמן?" במבטא אמריקאי כבד.

אחד הבחורים ליווה אותו ללשכתו של הרב אברהם כהנמן זצ"ל. כפי שיספר מאוחר יותר בנו, הרב אליעזר כהנמן, זה לא היה מפגש רגיל. האיש הגיע מפילדלפיה עם שאלה שתוביל את שניהם למסע מדהים בזמן.

"איפה הלוח המנציח את הקדשתה של ג'ני מילר ב-1929?" הוא שאל. הרב אברהם כהנמן, ביקש יותר פרטים. ביד רועדת הוציא האיש חוזה מרופט ומצהיב ממעטפה בלויה. המסמך נשא את חתימותיהם של פשה בת רבי ישראל מילר (ג'ני מילר), הרב מפוניבז' הרב יוסף שלמה כהנמן, והרב אפרים אליעזר הכהן יולס, הרב של פילדלפיה שסייע בניסוח החוזה.

התברר כי לפני זוועות מלחמת העולם השנייה, נסע ראש הישיבה הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז' בליטא לפני השואה ומייסד הישיבה בארץ לאחר השואה, לגיוס כספים באמריקה. שם הוא פגש את ג'ני מילר פאגן, אישה מפילדלפיה בעלת אמצעים ונדיבות מפליגה. כשהיא נרגשת עמוקות מנאומו הנלהב בבית כנסת מקומי, ג'ני התחייבה ל-8,000 דולר (שווים לערך 700,000 דולר ב-2023) לבניית בניין חדש לישיבת פוניבז', שייקרא "ג'ני, בניין מילר" לכבודה. החוזה קבע שג'ני תקבל את זכויות השם על הבנין אם הישיבה תעבור אי פעם לישראל.

אך הרב כהנמן מעולם לא חזר לליטא. הישיבה נמחקה, רבניה ותלמידיה הושמדו באכזריות על ידי הנאצים. באין מפריע החליט הרב כהנמן להקים לתחייה את הישיבה בבני ברק, שם היא תהפוך בסופו של דבר לסמל, העולה על קודמו בהשפעה.

למרות שהחוזה חייב את זכויות השם של ג'ני מילר, אך מאחר והישיבה לא עברה לישראל, הבנין למעשה נהרס לחלוטין ונולד מחדש תחת אותו שם במקום אחר. הרב אברהם כהנמן זצ"ל בחר לכבד את החוזה ואת זכרה של ג'ני מילר פאגן. הוא הזמין שלט המנציח את נדיבותה, בטענה שמעשי הצדקה שלה ראויים להכרה נצחית.

הסופר דובי סאפיער ציין, כי מסתבר כי פוניבז' לא היתה הישיבה היחידה שקיבלה תרומות, כמה מכתבים שנכתבו לג'ני מילר מישיבות שונות, גילו שהיא היתה תורמת אגדית לישיבות רבות לפני השואה. ברשותה היה מכתב תודה מהחפץ חיים בראדין, מכתב הוקרה מהרב חיים עוזר גרודז'נסקי המאחל למרת ג'ני מילר הצלחה בעשייתה, ובאופן מפתיע ביותר, גם הודעה מראש הישיבה במיר, הרב אליעזר יהודה פינקל זצ"ל, מסתבר כי שני כוללים היו רשומים על שם האשה הנשכחת הזו.

הסופר כתב: "בדקתי בספר 'קיצור חלמיש' תור הזהב של הישיבות הליטאיות במזרח אירופה, מאת היסטוריון הישיבות שאין שני לו ד"ר בן ציון קליבנסקי, שם מצאתי אזכור לתרומות קבועות שג'ני מילר שלחה לישיבת לומז'ה בהנהגה של רבי יחיאל מרדכי גורדון. בשנת 1925 השיג הרב יחיאל מרדכי גורדון מג'ני מילר ערבות על סך 200 דולר לחודש לקראת הסניף החדש של לומז'ה בפתח תקווה. סכום שיספיק לממן עשרה תלמידים.

ג'ני מילר הייתה אישה יוצאת דופן שנולדה באמריקה והתאלמנה פעמיים. במשך רוב חייה היא התגוררה בפילדלפיה, ובתור הזהב של הישיבות האירופיות בתקופת בין מלחמות העולם, היא הפכה כנראה לתומכת התורה הפורה בעולם. במשך שנים רבות קיבלו ממנה עשרות ישיבות תרומות מדי חודש, ובאחוזה בת 18 החדרים שלה היא אירחה כמה מגדולי התורה של אותה תקופה. היא נפטרה בשנות התשעים לחייה ב-1968.

גדולי התורה תיארו אותה במונחים זוהרים. במכתב משנת 1934 מקלצק, התייחס אליה הרב אהרן קוטלר כ"אם התורה הנכבדה". בסוף אותה שנה, כתב מכתב תודה הרב יוסף אליהו הנקין, פוסק גדול בארצות הברית במאה ה-20 על תמיכתה הנדיבה בלומדי התורה: "ברכות חנוכה לך, חשמונאית מודרנית, המסייעת בקנאות ובלב שלם בשימור היהדות בדור שלנו".

בעלה השני, ארי, עסק בעסקי נדל"ן והחזיק בהשקעות משמעותיות בניירות ערך ציבוריים ובאג"ח ממשלתיות. כאשר הוא ואנשי עסקים יהודים בולטים אחרים חוו אפליה בידי ועדות ההלוואות של גויים בבנקים המקומיים, הם פתחו בנק משלהם, הארי מילר בן ה-42 הפך לאחד היהודים העשירים בפילדלפיה.

ארי מילר נפטר לאחר מחלה קצרה ב-1923, והותיר את ג'ני אלמנה עשירה במיוחד. במהלך חייו של ארי, השקיעו בני הזוג מילר סכומים גדולים כדי לשפר את התשתית החינוכית היהודית המקומית בעיר, כולל רשת התלמוד התורה המרכזית. בני הזוג מילר הפכו לתורמים המשמעותיים ביותר לבית ספר תיכון חדש, שזכה לשם 'משכן ישראל', כנראה לזכרו של אביה של ג'ני, ישראל כהן.

הרב דוד קמנצקי, בנו של הרב שמואל קמנצקי ראש ישיבת פילדלפיה, שמע על ג'ני מילר וסיפר על כך לסופר דובי סאפיר: "היא הייתה חברה קרובה של המשפחה שלנו. הכרנו אותה היטב וכשהייתי ילד נהגנו לבקר אותה בבית אבות באטלנטיק סיטי. יש לנו הרבה מתנות ממנה וכסא יפה שמעטר את בית הורי שעליו ישבו כל הגדולים שהגיעו לארה"ב בין המלחמות כשביקרו אותה. היא הייתה יחידה במינה, צאצאית של רבי עקיבא איגר".

ראש ישיבת פילדלפיה הרב קמנצקי שליט"א מעיין בכתבה על הגברת מילר ומציין כי היא היתה 'צדקת': לצידו הרב מרדכי הרטמן תלמיד ומקורב לישיבה. צילום מלכה הרטמן

בין אלה שביקרו בביתה המפואר בפילדלפיה היו מנהיגי תורה כמו מייסד הדף היומי הרב מאיר שפירא מלובלין לו נתנה 5000 דולר, סכום השווה ערך לחצי מיליון דולר בימינו, הרב מקובנא, רבי אברהם דוב בער כהנא שפירא, ראש ישיבת ברנוביץ, הגאון רבי אלחנן וסרמן, ראש ישיבת קמניץ, הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, ראש ישיבת גרודנא, הגאון רבי שמעון שקאפ, והאדמו"ר השישי של חב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון.

הרב דוד קמניצקי סיפר: "עם הגעתם, אורחים אלה הובלו לחדר האוכל. בראש השולחן עמד כיסא מלכותי גדול, שעליו התעקשה המארחת שהם ישבו, שכן הוא היה שם אך ורק עבורם. כך היא הפגינה את כבוד התורה האמיתי שלה - ייעוד לו הקדישה את חייה. מרת מילר היתה בקשר חזק עם ראש הישיבה בפילדלפיה, הרב שמואל קמנצקי ומשפחתו. כשהזדקנה ולא יכלה עוד לתחזק את ביתה הגדול, היא עברה לדירה על חוף ניו ג'רזי. בפורים שלפני מעברה שלחה למשפחת קמנצקי - יחד עם השלח מנות - מתנה אהובה, הכיסא האגדי של הגדולים".

הסופר נסע לראות את הבית בו התגוררה הגברת מילר, בבית מתגוררת משפחה לא יהודית, הסופר שוחח על כך עם הרב שמואל קמנצקי שסיפר כי היא שלחה ל-24 מוסדות תורה שונים צ'קים של 100 דולר מידי חודש בערב ראש חודש, סכומי כסף אגדיים באותה תקופה.

"במרתף", סיפר הרב שמואל קמנצקי, "היו ערימות של מכתבים וקבלות מכל הישיבות בתקופתה, כולל התכתבויות אישיות שלה עם החפץ חיים, הרב חיים עוזר, הרב שמעון שקופ, וקרוב ל-100 גדולי תורה בתקופתה. לא ממש הערכתי את הערך של המסמכים האלה בזמנו, אבל נראה שבכך שנתתי לאחרים לקחת אותם, אני ומשפחתי הפסדנו הון קטן".

הסופר דובי סאפיער פנה לקוראי ולגולשי 'בחדרי חרדים' בבקשה לשלוח לכתובת מייל שלו כל חומר שיש על הגברת ג'ני מילר ע"ה [email protected]