מרדכי הלפרין: נתניהו ביקש מראשי הרשויות בצפון להסביר לתושבים שהם לא יוכלו לחזור בקרוב לבתים מחשש שהאש תחודש בעוצמה גדולה יותר. נוכחים בחדר מעידים שחלק מראשי הרשויות שהביעו בתחילה התנגדות להסכם, השתכנעו שהוא נחוץ מבחינה ביטחונית.
אמא יצאה יום אחד מאושוויץ אבל אושוויץ לא יצאה ממנה
שלוש פעמים התעמתה אמו של הסופר צבי יעקובזון עם מנגלה ימ"ש: פעם אחת עבור חייה, ובשתי הפעמים האחרות הצילה שתיים מחברותיה. "היא הייתה גדולה מהחיים ובוודאי גדולה מהמוות" סיפר בנה. "אמא שלי לא ציינה את יום השואה כי כל יום היה אצלה יום שואה"
מחנה אושוויץ צילום: ישי ירושלמי
כשבקרתי באושוויץ וצילמתי את הקרונות, את הביתנים, את המשרפות, ואת המעברים ופסי הרכבת, התחלתי להבין את מה שתמיד סיפרו לי עליו. ישבתי עם הסופר צבי יעקובזון שסיפר לי על יום השואה והגבורה מצד משפחתו, על הזיכרונות ועל העדויות ועל הטראומה שנשארו גם אחרי שנים רבות מהנאצים.
"אמא שלי לא ציינה את יום השואה כי כל יום היה אצלה יום שואה. היא יצאה יום אחד מאושוויץ אבל אושוויץ לא יצאה ממנה אף יום. בחלומות הביעותים שלה ראינו בעליל שהיא נאבקת בקלגסים, מצטמררת לשמע את יללות הרכבות, נחנקת מעשן המשרפות. שם נעקדו הוריה הצעירים, אחיה ואחיותיה, ובהם אחיה הקטן אותו כל-כך אהבה. אני קרוי על שמו", מתאר צבי את הדברים שעברה אמו.
צבי המשיך: "שתי אימהות היו לי: זו שהייתה באושוויץ ושתקה, וזו שניהלה כאילו אורח חיים רגיל. למען הדור הבא, בעבור בעלה וצאצאיה, לנקום את נקמת הילדה הקטנה בצורר הגדול. גדלנו בצל אם שגילמה את כל מה שטמון באמא היהודייה ובעם היהודי. ידענו ששלוש פעמים התעמתה עם מנגלה ימ"ש: פעם אחת עבור חייה, ובשתי הפעמים האחרות הצילה שתיים מחברותיה. היא הייתה גדולה מהחיים ובוודאי גדולה מהמוות".
הוא המשיך לתאר: "בזקנותה היה לנו תורנות אצלה בבאר-יעקב. השתדלתי להביא עמי עיתונים ומאכלים ובעיקר תמונות של נכדים להעסיק אותה. זכיתי לשוחח עמה שעות רבות, בחסות החשכה, ולשמוע שם ופה סיפורים מצמררים. פעם אחת הבאתי עמי פאזל להעביר את הלילה עמה. ישבנו בסלון. היא הביטה בתמונה שעל הקופסה והחווירה. ידיה רעדו, פיה נשנק".
"לא מתאים לך" לחשה.
"לא ידעתי את נפשי, מה קרה? שאלתי". היא בשלה: "איך אתה יכול להביא כזו תמונה?".
"אמא – גמגמתי – 'מה לא בסדר?' התמקדתי בתמונה וחיפשתי מה פסול מצאה בה. אולי חיה טמאה? שמא לכלב שרשרת עם צלב חס-ושלום? אבל לא. "אתה לא יודע" – שאלה-קבעה כשהיא מסיטה את מבטה מהכלב – "שבדיוק כלבים כאלו היו באושוויץ?".
