הבת של ה'פחד יצחק' ואשת ראש הישיבה

ברוך דיין האמת: מבית החולים 'הדסה הר הצופים' בירושלים מגיעה הערב (ראשון) הבשורה המעציבה על פטירתה של הרבנית החשובה מרת ברוריה דייוויד ע"ה, אשת ראש ישיבת 'פחד יצחק' הגאון רבי יונתן דוד דיוויד שיבלחט"א, שהלכה לעולמה לאחר זיהום שהתפשט ולאחר החייאה מהירה השיבה את נשמתה ליוצרה בגיל 84. 

הרבנית ע"ה נולדה בארה"ב לאביה גאון המחשבה הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, ראש ישיבת רבנו חיים ברלין בארה"ב ובעל ה'פחד יצחק'. 

עוד בהיותה תינוקת בת יומה התבטא אביה הגאון רבי יצחק הוטנר בשבחה. היה זה בעת שהכין קידוש מכובד בביתו לרגל הולדת הבת. במהלך האירוע, ניגשו אליו כמה תלמידים ואמרו ספק בצחוק, ספק ברצינות "נו רבי, לא נורא, בעזרת ה' בפעם הבאה תזמין אותנו ל'שלום זכר'". הגר"י הוטנר הרים עיניים זועפות כלפיהם ואמר בטון תקיף "ההיפך! אילו היה נולד לי בן הייתי שמח ומתפלל שיגדל לתורה לחופה ולמעשים טובים. אולם עתה, כשנולדה לי בת, מתעצמת שמחתי פי כמה! מתפלל אני שתזכה לתורה ולמעשים טובים שלה, של בעלה ומשפחתה לעתיד. מלאכת גידול בת חשובה ודורשת אחריות כפולה ומכופלת. אין מדובר רק על עולמה שלה, אלא על עולמו של בעלה לעתיד וילדיה. כל צורת הבית אותו תעמיד תלויה בה".

בהיותה צעירה הייתה בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק על 'תפקידו הכפול של רבי צבי הירש חיות: מסורתי ומשכיל'. בעבודה תיארה דייוויד את הסינתזה שקיים המהרי"ץ חיות בין העולם הרבני האורתודוקסי ובין עולם ההשכלה.

בהגיעה לפרקה נישאה לבעלה הגאון רבי יונתן דוד דייוויד ראש ישיבת 'פחד יצחק' ומגדולי תלמידי אביה,  תלמידים מספרים כי בתקופת השידוכים נוצרה מעין תחרות סמויה בין הגר"ח שמואלביץ לבין הגר"י הוטנר - מי יזכה ברבי יונתן דייוויד כחתן. היכולות הכבירות, הכישרון המדהים ניכרו למרחוק. אולם רבי יונתן הצעיר קשר עצמו בנפש רבו ולאחר מכן זכה לבוא בברית הנישואין עם בתו היחידה.

בעלה, הגאון רבי יונתן דיוויד 

היא הייתה יחד עם אביה ב'חטיפת המטוסים לשדה דוסון'. מדובר היה בסדרה של חטיפות מטוסים שבוצעו במהלך אותו חודש על ידי ארגון שנודע בשם החזית העממית לשחרור פלסטין. החוטפים השתלטו על תא הטייס והודיעו "מדבר הקברניט החדש שלכם. הטיסה נחטפה על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין".

החטיפה הדרמטית הרעידה את עולם התורה בה' אלול תשכ"ז. תחילת זמן 'אלול' בישיבות. את אווירת ה'שטייגען' קוטעת שמועה ולפיה מטוס ובו יהודים חרדיים נחטף. הדיווחים בכלי התקשורת הכלליים היו לאקוניים, אך בהיכלי התורה מתפשטת השמועה. הגאון הרב יצחק הוטנר אשתו, בתו היחידה וחתנו הגאון רבי יונתן דיוויד היו על המטוס שנחטף שלבסוף שוחררו.  יום הגעתו של הגר"י הוטנר עם משפחתו חזרה לבתיהם הייתה אחד מהאירועים המשמחים ביותר בכל שדרות הציבור החרדי.

כל ימי חיה עמדה לימין בעלה הגאון רבי יונתן דייוויד והיא הייתה שותפה לעשייתו הכבירה, בבתי גדולי תלמידיו של בעל ה'פחד יצחק', שהיה בעל אישיות ממגנטת, יש קונטרסי מאמרים רבים בכתב ידה של הרבנית ברוריה שכתבה מפי אביה - אותו היא מכנה 'הראש-ישיבה' - עובר לאמירתם. את רוב תורת ה'פחד יצחק' היא כתבה מפיו, כאשר הוא מגיה את הדברים. 

על אף ניסיונה להצטנע, תלמידי אביה זיהו מאופן התנסחותה, את היקף ידיעותיה התורניות. כיום, הרבנית יושבת ומאזינה לכל מאמר שמוסר בעלה הדגול, אותו היא מכנה בתואר 'הרב', הן בימות החול והן בסעודה שלישית מדי שבת. תלמידי הישיבה מספרים כי היא הייתה יושבת קשובה, בביטול מוחלט, מבלי להביא כלל לידי ביטוי את עושר ידיעותיה.

במקביל הייתה מוסרת שיעורים לנשים ובנות. בעבר מסרה אותם בבית אביה ומאוחר יותר מסרה בסמינר שבראשותה - 'מכון שרה שנירר'. משיעוריה היה ניכר כי היא יודעת על-פה ספרי קודש לאין ספור. קל היה למצוא אותה מצטטת בעל פה מילה במילה מתוך אגרות החזון איש, מבלי להחמיץ תג או אות, דף אחר דף - בהטעמה.

בבית אביה, השוכן ברחוב סורוצקין 9 בירושלים, היא נהגה בעבר למסור שיעורים לבנות הסמינר והבוגרות. הדירה היתה שמורה מאוד, והיא נותרה בדיוק כפי שהייתה בימי חיי הגר"י הוטנר, כולל הכיסאות חסרי המשענת. ביום השנה לחטיפת המטוס היא הייתה מוסרת שיעור מיוחד בו היא מתארת את נפלאות הבורא והחסד שעשה עימם.

הרבנית הייתה נחשבת לאישיות נערצת, חכמה ומכובדת ביותר. מנעוריה היא כאמור החזיקה בתואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה ברבי צבי-הירש חיות. מספרים כי בעבר, כאשר נשאלה על כך, הסבירה כי הייתה זו תקופה שונה לחלוטין. באותם ימים, לפני כ-70 שנה, שררה בארצות הברית שממה רוחנית. הישיבות היו מועטות וקטנות והאב הגדול לא מצא סיבה להתנגד ללימודים גבוהים. המצב בארצות הברית היה כזה, סיפרה, שאלמלא התיר הרב לבחורי הישיבה ללמוד בסדר-שלישי לתואר אקדמי זה או אחר, הרי שלא מעט תלמידים היו פונים לקולג' במקום לישיבה. עולם הישיבות היה מפסיד לא מעט מחובשי ספסלי בית המדרש וכמה מגדולי תלמידי החכמים של דורנו אנו.

באחד השיעורים שאלה אותה אחת הבנות מדוע בכלל יש צורך שבת מחו"ל תיסע לשנה מביתה ותשהה בסמינר בישראל. הרבנית השיבה כי השאלה אכן נכונה, אך יש להסתכל על השנה בארץ ישראל כ'שנת שמיטה'. כזו שאוגרים בה ידיעות והשקפות לשנות החיים הבאות. השיעור של הרבנית בתולדות עם וארץ ישראל, העוסק גם בהתייחסות התורנית ההולמת למדינת ישראל - נחשב לאחד השיעורים שמעצב את השקפת עולמן של הבנות הצעירות לכל ימי חייהן ומקנה להן 'כלים' להתמודדויות שונות.

רבי יונתן היה ועודנו תלמיד המדובק ברבו. 'פחד יצחק' שורה על סביבותיו תדיר. הוא אינו סר מדרך לימודו, מכְּתָבָיו. קשה למצוא בימינו תלמיד כה מסור הדבוק ברבו באופן שכזה. הוא מדרבן את התלמידים ללמוד ולהעמיק בספרי חמיו הגדול, הוא מדריך אותם בין נבכי תורת חמיו וכל שיעור או שיחה נבנים תמיד על גבי מהלכים של בעל ה'פחד יצחק'. את הספר 'פחד יצחק' כתבו הבת והחתן יחדיו, כאשר סגנונה של הרבנית ניכר מבין השורות. את ספר הזיכרון על אביה כתבה הרבנית בעצמה.

הרבנית ברוריה ע"ה עסקה במלאכת הקודש של עריכת ותרגום ספרי אביה מאידיש לעברית. קל לראות את השפה הקולחת, הפיוטית משהו. גדולי תלמידיו של ה'פחד יצחק' אמרו כי הצליחה להעניק למילים הכתובות מעט מהוד הקדומים של אביה. גם היום, יוכל המעיין בספרים להתבשם מריח גן העדן... לטעום ולו במשהו מדמותו הענקית ורבת הרבדים של אביה. ספרי ה'פחד יצחק' אינם רק אגודת תורתו של האב, כי אם נגיעה מרגשת בדמותו של הגר"י הוטנר זצ"ל.

בכל שנה במוצאי יום כיפור הייתה הרבנית ע"ה ובעלה הגר"י דייוויד עולים על מטוס לניו-יורק לישיבת 'רבי חיים ברלין' בה הם שוהים בשני הימים הראשונים של סוכות. מיד לאחר מכן הם היו חוזרים לארץ, ובאותו היום מתקיימת מסיבת שמחת בית השואבה בסוכת הישיבה לתלמידיו הרבים, בה ראש הישיבה  נושא מדברי תורתו לתלמידיו הגודשים את הישיבה.

על מועד מסע הלוויה נמשיך ונעדכן.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.