עוד מ׳ווינט׳: החולייה שלפי החשד חטפה ורצחה אותו, הם חוליית אוזבקים שהופעלה ע״י איראן. השלושה עקבו אחריו מיציאתו מהמרכול. לאחר הרצח הם יצאו בטיסה לטורקיה.
63.4% מהתינוקות הערבים שותים משקאות ממותקים לפני גיל שנה
משרד הבריאות פרסם את הסקר הלאומי על מצב הבריאות והתזונה בתינוקות | מטרותיו העיקריות היו לברר את הרגלי תזונת התינוקות בישראל בהם שכיחות, משך ואופי ההנקה והזנת התינוק, לאמוד את היקפם של מצבים והתנהגויות מעוררי דאגה כמו תת משקל, עודף משקל והשמנה, ולהעריך את ההיענות להמלצות המדיניות של המשרד
אילוסטרציה צילום: unsplash
משרד הבריאות פרסם את סקר "מב"ת לרך השני", סקר לאומי לבחינת מצב הבריאות והתזונה של תינוקות בישראל. הסקר בוצע בשנים 2020-2019 על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) בשיתוף אגף התזונה והמחלקה לאם, לילד ולמתבגר בבריאות הציבור במשרד הבריאות.
הסקר התמקד בתזונת תינוקות עד גיל שנה בדגש על הנקה, והשתתפו בו 1,514 אימהות לתינוקות, כאשר מטרותיו העיקריות היו לברר את הרגלי תזונת התינוקות בישראל בהם שכיחות, משך ואופי ההנקה והזנת התינוק, לאמוד את היקפם של מצבים והתנהגויות מעוררי דאגה כמו תת משקל, עודף משקל והשמנה, ולהעריך את ההיענות להמלצות המדיניות של המשרד. המלצות הנקה של משרד הבריאות לבתי חולים מבוססות על ההמלצות מבוססות מחקרים של ארגון הבריאות העולמי, זאת במטרה לוודא שלנשים יהיו התנאים שיאפשרו להן לממש את בחירתם להניק.
במהלך הסקר נאספו נתונים על התנהגויות בריאות, צריכת תוספי תזונה והרגלי תזונה שונים, המספקים תמונת מצב עדכנית ומאפשרים להשוות את הממצאים בסקר זה לאלו של סקר מב"ת לרך הראשון שנערך לפני כעשור ולהעריך את המגמות שעלו מכך. נתוני הסקר מהווים מאגר מידע חיוני שמשמש את קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות בעת ניסוח מדיניות וגיבוש תכניות התערבות, וכן מהווה בסיס למחקר בתחום.
יש לציין, כי סקר זה כולל גם את תקופת הקורונה, דבר שעשוי להשפיע על המדדים המוצגים.
משרד הבריאות פועל בדרכים שונות על מנת לעודד הנקה, בהן, יצירת מנגנון תמרוץ והערכת מדד אי שימוש בתמ"ל בבתי החולים, הקמת וועדה מייעצת להטמעת המלצות המשרד בנוגע להנקה ובין השאר הנקה בלעדית בשעה הראשונה לאחר הלידה ובחצי השנה הראשונה, ביות, אי מתן תוספות ועוד. כמו כן, גם לאחר השחרור מבית החולים נבנו מנגנוני תמיכה וחיזוק עבור נשים מניקות, הכוללים מערך יועצות הנקה מוסמכות בתחנות טיפת חלב, הכשרה מקצועית של כלל האחיות שנותנות שירות בטיפות החלב, המעניקות שירות בחינם לכל אישה מניקה בישראל, וכן הכנסת תזונאיות לטיפות החלב, שמציעות מענה מקצועי נוסף לתינוקות ולפעוטות עבור בעיות ההשמנה, אלרגיה למזון ובעיות תזונתיות אחרות.
ממצאים עיקריים:
39.3% מהאימהות דיווחו על ביות מלא (שהייה עם התינוק במשך כל היום וכל הלילה) בזמן השהייה במחלקת היולדות, ו-15.3% דיווחו על שהייה עם התינוק בעיקר בשעות ההאכלה.
רוב התינוקות, 87.5%, הוזנו בחלב אם במחלקת היולדות. רק 35.9% מהאימהות ביקשו להניק בלעדית במהלך השהות במחלקת היולדות.
קיימת עלייה בשיעורי ניסיונות ההנקה מיד לאחר הלידה בהשוואה לעשור הקודם, עליה מ-41.4% ל-62.3% כיום, זאת בהתאמה להמלצות משרד הבריאות. העלייה נצפתה גם באחוז האימהות הנמצאות ב"ביות מלא" (כאשר התינוק נמצא עם האם בכל שעות היממה) במחלקות היולדות, 28.7% לפני כעשור ו-39.3% כיום. עם זאת, שיעור התינוקות שצרכו תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) במחלקת היולדות עלה מ-67.2% לפני כעשור ל-80.1% כיום, וזאת בניגוד להמלצות המשרד.
כמחצית מהתינוקות, 58.2%, קיבלו מוצץ במחלקת היולדות.
3.3% מהאימהות דיווח שביקשו הדרכה להנקה במחלקת היולדות בעקבות קשיים בהנקה לאם או לתינוק.
שיעור התינוקות שינקו אי פעם עומד על 92.0%, אבל שיעור התינוקות שינקו בלעדית (ללא שום תוספת) לפחות עד גיל 6 חודשים, כמומלץ על ידי משרד הבריאות וגופים מקצועיים בעולם, הוא רק 15.3%. 60.6% מהאימהות הניקו הנקה משולבת (הנקה בשילוב תמ"ל ו/או מזון) במשך 6 חודשים ויותר, מדובר בעליה מ-54.8% שדווחו בסקר הקודם.
משך ההנקה הממוצע בקרב המיניקות אי-פעם היה 4.3 חודשים.
רוב האימהות, 90.1%, ציינו שבמהלך ההיריון הייתה להן כוונה להניק, אבל 40.0% מהאימהות ציינו שהסיבה העיקרית לאי כוונתן להניק הייתה שהן לא התחברו להנקה.
מהאימהות ציינו שהסיבה להפסקת ההנקה הייתה שלא היה להן מספיק חלב. 41.6% מהאימהות היהודיות ו-28.9% מהאימהות הערביות אמרו שהן רצו להפסיק להניק.
בתקופת ההנקה, 67.1% דיווחו על כאבים בשד הקשורים להנקה, אולם רק 2.6% מהאימהות הפסיקו להניק עקב הכאבים בשד.
60.2% מהתינוקות הוזנו בתמ"ל באופן קבוע כשהיו בני פחות מ-3 חודשים ו-20% מהתינוקות היו בני 6 חודשים ונעלה כשהחלו לצרוך תמ"ל באופן קבוע.
57.8% מהאימהות ציינו שהסיבה העיקרית להוספת תמ"ל להנקה הייתה שהתינוק לא עלה מספיק במשקל.
72.0% מהתינוקות נחשפו לראשונה למזונות משלימים לפני סוף החודש השישי לחייהם, שלא בהתאם להנחיית משרד הבריאות, כאשר הגיל הממוצע בעת צריכת מזונות באופן קבוע היה 6.5 חודשים.
17.8% מהתינוקות צורכים מזון מהיר כמו פלאפל, המבורגר, פיצה, בורקס, מלאווח, ג'חנון, שניצל מעובד, קבב וכדומה.
14.7% מהתינוקות היהודים ו-63.4% מהתינוקות הערבים שותים משקאות ממותקים לפני גיל שנה. שתיית משקאות ממותקים מזיקה לבריאות השן ומקבעת בתינוקות את הצורך בטעם מתוק, מה שמשליך על הרגלי תזונה ובריאותם בהמשך החיים.
על פי מדד התפלגות המשקל ביחס לאורך, 14.3% מהתינוקות היהודים ו-19% מהתינוקות הערביים בסיכון לעודף משקל, כאשר 3.5% מהתינוקות היהודים ו-4.7% מהתינוקות הערבים הם בעודף משקל או השמנה.
בתקופת ההנקה, 20.4% מהאימהות נטלו תוסף תזונה או תרופה להנקה, מאלה, 67.3% נטלו את התוסף או התרופה להגברת כמות החלב.
50.1% מהתינוקות קיבלו ויטמין D בהתאם להמלצות, ורק 46.4% מהתינוקות קיבלו תוסף ברזל בהתאם להמלצות.
3.5% מהאימהות דיווחו שעישנו במהלך ההיריון.
3.8% מהתינוקות נחשפו לעשן סיגריות בבית או ברכב.
הסקר נערך באמצעות ראיון טלפוני עם 1,514 (1,002 יהודיות ואחרות, 512 ערביות) אימהות לתינוקות בני 9-12 חודשים בשנים 2019-2020.
