השר זאב אלקין ב׳רדיו 103׳ על ההתקדמות בהסדרה בלבנון: ״אנחנו קרובים בצורה אמיתית אבל זה עוד לא נגמר. ברגעים האחרונים של מו״מ אתה צריך לנהל בנחישות ולא לוותר על מה שחשוב לך״.
חוק החמץ אושר סופית במליאת הכנסת
מליאת הכנסת אישרה באופן סופי את חוק החמץ. 48 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 43 שהתנגדו. בקואליציה היו נחושים לסיים את החקיקה עד סוף המושב הנוכחי, על מנת שכבר בחג הפסח שיחול בשבוע הבא ייכנס החוק לתוקף
מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה שניה ושלישית את חוק החמץ. 48 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 43 שהתנגדו.
הצעת החוק קובעת כי מנהל בית חולים יהיה רשאי לקבוע את ההוראות בדבר הגבלה או איסור של הכנסת חמץ למבנה בית החולים, כולו או חלקו, הנדרשות לשם שמירת כשרות בחג הפסח. זאת לאחר ששקל חלופות אחרות ובהתחשב בזכויות המטופלים ובצורכיהם.
עוד מוצע לקבוע כי ההוראות יפורסמו באופן קבוע באתר האינטרנט של בית החולים וכי בבית החולים יוצבו שלטים בנושא. מנהל בית החולים יהיה רשאי להסמיך עובד לשם יידוע על ההוראות. מוצע להבהיר כי הוראות הסדר זה אינן גורעות מהוראות כל דין הנוגע לכשרות המזון.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי ההסדר המוצע נועד לתת מענה על פסיקת בית המשפט העליון מאפריל 2020 לפיה: "מגבלות שהוטלו על הכנסת מזון לבתי החולים בפסח הוטלו ללא מקור הסמכה בדין, ועל כן הורה על בטלותן. בפסק הדין נקבע כי האיסור הגורף להכניס מזון לשטח בית החולים בימות הפסח שולל ממאושפז הנמצא בעל כורחו בבית החולים ואינו מקיים את מצוות הדת היהודית לסעוד את ליבו בדל"ת אמות המרחב האישי שהוקצה לו, בהתאם לרצונו החופשי, וכך גורם לפגיעה באוטונומיה האישית שלו כפרט, שנגזרת מכבוד האדם ומההכרה בערך האדם ובהיותו בן חורין, ומאחר שמדובר במגבלות שביסודן טעמים דתיים – גם בחופש מדת".
עוד נפסק כי על "בתי החולים לאפשר הכנסת מזון (לרבות חמץ) לשטחיהם בתקופת חג הפסח, תוך קביעת הסדרים מתאימים אשר יאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש מטעם בית החולים. בית המשפט השעה את מתן הסעד בעשרה חודשים כדי לאפשר לבתי החולים, למשרד הבריאות ולרבנות הראשית לישראל להיערך למציאת פתרון שיהלום את הקביעות בפסק הדין ולקבוע תיקוני חקיקה ככל שהדבר יידרש".
בקואליציה היו נחושים לסיים את החקיקה עד סוף המושב הנוכחי, על מנת שכבר בחג הפסח שיחול בשבוע הבא ייכנס החוק לתוקף. החוק, עבר בתחילת החודש בקריאה ראשונה, ואז הוחזר לוועדת הבריאות, שם הוכן להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי "כשכנסת ישראל מחוקקת חוק היא שואלת את עצמה איך בדיוק הוא יתרגם את עצמו לעולם האמתי. לא תמיד אנחנו יודעים. החוק הזה אנחנו יודעים בדיוק הוא ייראה בעולם האמתי, כי כבר עברנו את זה. בשנת 1985 עבר חוק החמץ הראשון, שגם עליו אמרו שזה רק טכני, ורק לרשויות שמעוניינות. באותה שנה בפעם הראשונה אנשים התחילו לעשות מנגלים בחופים, משפחות שמו לחם ליד המצות בשולחן הפסח. אנשים אמרו 'אם כופים עליי אז לא'. אי אפשר לכפות על אדם להאמין ביציאת מצרים".
לפיד הוסיף: "מ-1985 התחיל תהליך שפירט את איך שחג הפסח נראה למשפחות. אמרו 'מנסים לכפות עליי, אז לא, כי לא יכפו עליי את היהדות'. ומה שאתם עושים עכשיו יכפיל את זה וישלש את זה, וילדים בני 16 יחשבו שזה מצחיק לזרוק לחמניות לתוך בתי חולים, ומשפחות יפסיקו לשמור על הפסח. פרקי אבות ה': 'כל המחטיא את הרבים...' - זה מה שאתם עושים, מחטיאים את הרבים, ואתם תגרמו לזה שפסח יהיה פחות פסח, ואנשים לא ישמרו חמץ, כי אתם לא תכפו עלינו את היהדות".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני השיב: "מעולם לא חתמתי על חוק שאומר לאדם חילוני איך להתנהג. החוק הזה הוא מיותר, כי הרי מה קרה? 75 שנה המדינה התנהלה כך, מנהלי בית החולים היו אחראים על מי יתן להכניס חמץ ומי לא והכל התנהל בסדר, עד שקפץ עלינו רוגזו של בג"ץ שאמר: 'למנהל בית החולים אין סמכות'. לא הייתה בעיה מעולם, עד לפני שלוש שנים, כשבית המשפט קבע שמנהל בית החולים לא יכול לתלות מודעה שבחלקו הצפוני יש חמץ ובחלקו הדרומי אין חמץ. שבן אדם שומר מצוות ידע שהוא בפסח הולך לחלק הדרומי. עומדים פה אנשים מכובדים, אנשי כנסת, ומדברים על הכפייה. תגידו השתגעתם? איפה יש מילה אחת בחוק הזה על כפייה?".