אבישי גרינצייג: הסתיים הדיון של הוועדה לבחירת שופטים. לא מונה נשיא לעליון ולא משנה לנשיא לעליון.
ברכת צדיק: לאחר 11 שנים התברר שכלתו עמדה לידו
אדם שעמד בתור לקבל ברכה מאחד מצדיקי הדור קיבל הבטחה ל'זיווג בקרוב' והבטיח סכום גדול לצדקה באם זה אכן יהיה בקרוב, אלא שהברכה התקיימה רק 11 שנים אחרי, והכלה שעמה התארס עמדה לידו כילדה קטנה האם חייב לשלם את נדרו?. התשובה של עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין בפנים
טבעת אירוסין צילום: Pexels
סיפור מפעים שתחילתו לפני כ 12 שנה, הסתיים בימים אלו, והגיע לפתחו של חבר מועצת גדולי התורה עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, אשר הדפיס את המעשה והשאלה ההלכתית בצידה, בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' היו"ל על ידי כולל בית דוד בחולון.
בעל המעשה פותח ומספר: לפני כ 12 שנה כשהייתי בגיל 21, וזיווגי התעכב, הציעו לי לבקש את ברכתו של אדם גדול מגדולי ישראל, שאומרים עליו שברכותיו מתקיימות, עמדתי בתור יחד עם כולם, והתור התקדם לאיטו, מלפני ומאחורי יש אנשים. כשהגיע תורי, ביקשתי ברכה לזיווג הקרוב בקרוב, והצדיק בירך ואמר "זיווגך קרוב מאד", חברי שהציע לי להכנס לאותו אדם גדול, גם צילם והסריט במצלמה את כל המעמד.
כששמעתי את הברכה המפורשת יוצאת מפי הצדיק, התמלאתי רגשי שמחה, ונדרתי ואמרתי שאם אכן דברי הצדיק יתאמתו, אני תורם כעשרת אלפים שקלים לקופת צדקה מסוימת.
אך הנה עברו חודשים וגם שנה, ולאחריה שנתיים, והזיווג לא היה נראה באופק, ובכל אותו זמן רטנתי באוזני חברי מה עם ברכת הצדיק שבירך ואמר "זיווגך קרוב מאד", ולעת עתה הזיווג נראה רחוק מאוד.
והנה, שנים רבות לאחר אותו ברכה של הצדיק, כשכבר הגעתי לגיל 32, הציעו לי שידוך מיוחד עם נערה בת 18 ממשפחה טובה, ומצאתי ברוך השם חן בעיני הוריה, ולמרות גילי המבוגר הסכימו לשידוך, ואכן לאחר כמה פגישות מצאנו חן זה בעיני זה והתארסתי למזל טוב. 11 שנים לאחר ברכת הצדיק, תקופה שלכל הדעות לא נקראת "זיווג בקרוב" מעת הברכה.
והנה אותו חבר ששכנע אותי בזמנו להיכנס לצדיק, הוא קרוב משפחה של הכלה, ובאחד הימים עלתה השיחה על הצדיק ועל הברכה שלו, ועל מה שהיה בליבי קצת טרוניא שהוא אמר לי שהזיווג קרוב וזה לא היה כך במציאות. אמנם כעת התברר שלא היה יכול במציאות להתארס קודם לכן, כי השידוך שנקבע לו מן השמים כשהצדיק בירך אותי – הייתי אז רק ילדה בת 7, אבל בכל זאת דברי הצדיק לא היו במקומם.
הכלה, שמשפחתה מקורבת גם לאותו צדיק, אמרה שהיא חייבת לראות את הצילום, חברי שצילם והסריט הגיב ואמר שכמדומה לו ששמר את ההסרטה במחשב, ויחפש רגע לראות אם זה נמצא, למרות שעברו מאז 11 שנים. ואכן הלה חיפש ומצא, והתיישבנו לראות את ההסרטה, אני וכלתי, והנה רואים בבירור איך אני עומד בתור וממתין, ואז מגיע אל הצדיק ומבקש ממנו ברכה לזיווג הגון, והצדיק פותח את פיו ואומר "זיווגך קרוב מאד".
לפתע, קפצה כלתי ממקומה וצעקה "זה לא יאומן, אני לא מאמינה למה שקורה פה", נבהלנו ושאלנו "מה קרה?", והיא מתוך ההלם משיבה לנו ואומרת: "תסתכלו טוב על הסרטון, מי שעומד פה בתור לצדיק מאחוריך, זה אבא שלי, והילדה הקטנה שהוא מחזיק בידו, זו אני... הייתי אז ילדה בת 7, ובאתי עם אבי לקבל ברכה מהצדיק!".
למפרע, לאחר 11 שנות המתנה ואי וודאות, התבררו והתאמתו דברי הצדיק, שאכן הוציא מפיו את המילים "זיווגך קרוב מאד", כלומר שלא הייתה כוונתו קרוב בזמן, אלא קרוב אליך מאד בפועל, מבחינה פיזית. הוא רצה להרגיע אותך, ולכן אמר לך דבר זה כפי שראה ברוח קדשו, אבל לא מה שאתה חשבת שהתכוון שזיווגך קרוב לבוא מבחינת הזמן...
לאחר שהתאוששנו מההלם וההפתעה, קם החבר ואומר לי: "רגע רגע, אתה לא הבטחת אז אחרי שיצאנו מהצדיק, שאם יתאמתו דברי הצדיק אתה תורם סכום גדול לצדקה?", שאל. "נכון, אני זוכר את זה כמו עכשיו, אבל מה זה קשור, אתה רואה שהזיווג הגיע רק אחרי 11 שנים?", שאלתי. אך החבר טען כנגדי, שאני נדרתי ואמרתי שאם "דברי הצדיק יתאמתו" אתרום כך וכך לצדקה, והנה, כעת מתברר שדברי הצדיק אכן התאמתו, שזיווגך היה קרוב מאד מבחינה פיזית, ולכאורה עלי לשלם את חובי לצדקה.
מאידך אני חשבתי, שבוודאי כוונתי לא הייתה שהדברים יתאמתו בצורה כזו, אלא אם השידוך יבוא קרוב בזמן, ולא קרוב אלי מבחינה פיזית ואצטרך להמתין כל כך הרבה שנים.
זו השאלה המרתקת שהונחה על שולחנו של עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין אשר התפעל מאד מהסיפור, והשיב כך: "אמנם משמים הניחו בפיו של אותו אדם גדול דברים אמיתיים, ואם היה אומר שהזיווג קרוב בזמן, זה לא היה טוב עבור הבחור, כי כך נגזר עליו ארבעים יום קודם יצירת הוולד שיהיה הפרש של 14 שנים בינו לבין בת זוגתו, ולכאורה מה שאמר לו אותו אדם גדול עם הפירוש של החבר, היו הדברים נכונים ומאד טובים עבורו.
"וכן נוסח הנדר היה אם יתאמתו דברי הצדיק, ולכאורה התברר שדברי אותו אדם גדול התאמתו, ומה שאמר היה מאת. אך בכל זאת נראה שאינו חייב לשלם את נדרו, כי בנדרים אין הולכים אחר האמת ולא אחר נוסח המילים שאמר, אלא אחר כוונת הנודר, וכמו שנפסק בשו"ע שכל הנודר או נשבע, רואים דברים שבגללן נשבע או נדר, ולומדים מהם לאיזה נתכוון. והולכים אחר העניין, ולא אחר משמעות הדיבור. וכיון שבענייננו כוונתו הייתה ליתן את הצדקה רק אם הזיווג יהיה קרוב בזמן, ולא שיעמוד קרוב אליו, ואמנם השידוך נגמר ברגע שהיה יכול להתקיים, כי לפני זה לא היה שייך שהשידוך יתקיים, כי כלתו הייתה פחות מ 18, אך בכל זאת כיון שלא על זה נדר, ולא זו הייתה כוונת נדרו, הוא פטור מלשלם", עד כאן תשובתו הברורה של עמוד ההוראה.
