עוד מ׳ווינט׳: החולייה שלפי החשד חטפה ורצחה אותו, הם חוליית אוזבקים שהופעלה ע״י איראן. השלושה עקבו אחריו מיציאתו מהמרכול. לאחר הרצח הם יצאו בטיסה לטורקיה.
נתונים מדאיגים: כמה ישראלים סובלים מעודף משקל
דו"ח של המכון לחקר מדיניות הבריאות חושף מספר נתונים שעלולים להדאיג את מערכת הבריאות בישראל. איפה יש הכי הרבה בעלי עודף משקל, באיזו עיר מחלת הסוכרת שכיחה יותר ומהם הפערים בין השכבות השונות באוכלוסייה? | כל הפרטים
משקל אדם. אילוסטרציה צילום: freeimages
דוח של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות חשף כי יותר מ-34% מהישראלים, שגילם 20 עד 64 שנים, סובלים מעודף משקל. מהדוח עלה כי שיעורי השמנה הגבוהים ביותר התגלו בירושלים ונצרת, כאשר בתחתית הרשימה נמצאה תל אביב. כמו כן, עלה כי בשכבות הסוציו-אוקנומיות הנמוכות ישנה שכיחות גבוהה יותר של מחלת הסוכרת, וכן נטייה רבה יותר לעישון.
הנתונים שעלו מהדוח מלמדים על הבדלים משמעותיים בשיעור ההשמנה בין שכבות סוציו-אקונומיות שונות. בשנת 2021, שיעורי ההשמנה בקרב השכבות הנמוכות עמדו על כ-36% - עלייה משמעותית בהשוואה לשנת 2015, אז עמדו על כ-24%. לעומת זאת, שיעור ההשמנה בקרב השכבות הגבוהות עמדו על כ-15% לעומת כ-14% בשנת 2015. הפערים נרשמו גם בקרב נערות שגילן 14-15 שנים - שם שיעור ההשמנה עמד על כ-12%, במחוזות צפת אשקלון ובאר שבע, לעומת כ-8% בלבד בתל אביב, רמת גן ויהודה ושומרון.
הפערים בין השכבות הסוציו-אקונומיות ניכרים גם בנתוני התחלואה בסוכרת. מהממצאים עלה כי בין השנים 2015-2021 התרחבו הפערים בין השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות לשכבות הגבוהות מפי 2.19 לפי 2.39. שיעור גבוה של תחלואה בסוכרת נרשם בין השאר בנצרת, עכו, באר שבע, אשקלון ורמת הגולן. לעומת זאת, שיעורי תחלואה נמוכים יחסית נרשמו בפתח תקווה, רמת גן, תל אביב, ויהודה ושומרון. לשם השוואה, בנצרת נרשם שיעור תחלואה של כ-14%, לעומת כ-7% בתל אביב.
נתונים נוספים שעלו מהדו"ח חושפים כי בין השנים 2016-2021 חלה עלייה בשיעור המעשנים בכל שכבות האוכלוסייה, וכי העלייה המשמעותיות ביותר חלה בקרב השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות. כמו כן, נמצא כי גברים מהשכבות האלה מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לשכבות הגבוהות.
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, אמרה כי שיעור ההשמנה נמצא במגמת עלייה בכל שכבות האוכלוסייה, וכי המניעה והטיפול הם יעד לאומי. קלדרון-מרגלית התריעה כי הנתונים זועקים במיוחד בהרחבת הפערים בין השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות לגבוהות בשיעור התחלואה בסוכרת, ובחוסר איזון של המחלה, והוסיפה כי קיים גם חוסר איזון גם במפגשים בקהילה בבריאות הנפש לאחר אשפוז בבתי החולים הפסיכיאטרים.
