סוד בן ארבעה עשורים: קרטר הפסיד לאחר דיל סודי עם האיראנים

היה זה ב-1980, ג'ימי קרטר כיהן אז כנשיא ארצות הברית, ניסה להתמודד עם משבר בני ערובה באיראן ששיתק את נשיאותו והפריע למאמץ שלו לזכות בקדנציה שנייה. הסיכוי הטוב ביותר של קרטר לניצחון היה לשחרר את 52 האמריקנים שהיו בשבי לפני יום הבחירות. זה היה משהו שמר בארנס אמר שהמנטור שלו היה נחוש למנוע.

המנטור שלו היה ג'ון בי קונלי ג'וניור , טייטן בפוליטיקה האמריקאית ומושל טקסס לשעבר, שכיהן בשלושה נשיאים וזה עתה הפסיד את ההצעה שלו לבית הלבן. דמוקרט לשעבר, מר קונלי, ביקש את המועמדות הרפובליקנית ב-1980 רק כדי להיבלע על ידי המושל לשעבר רונלד רייגן מקליפורניה. כעת, מר קונלי החליט לעזור למר רייגן לנצח את מר קרטר ותוך כדי כך, אמר מר בארנס, להעלות את טענותיו על הפיכתו למזכיר המדינה או ההגנה בממשל חדש.

עם פרוץ המהפכה האיראנית בשנות השמונים, בינואר 1979 נמלט השאה למצרים, לאחר מכן חזר האייתוללה ח'ומייני לההנהיג את המהפכה, אחרי ששישה מהאמריקנים הצליחו לברוח בחסות המהומה, והנשים שוחררו לאחר מספר ימים, נותרו בשגרירות 52 בני ערובה אמריקאים. החזרת השאה לאיראן לצורך משפט. החזרת הונו של השאה לעם האיראני. הודאה באשמה והתנצלות של ארצות הברית על פעולותיה באיראן. הבטחה אמריקנית לא להתערב בענייני איראן בעתיד.

מצבו של קרטר היה בשפל, קרטר פנה לתכנון פעולה צבאית לשחרור בני הערובה, אולם המסוקים שובשו בשל סופות חול, ושמונה חיילים נהרגו. האיראנים הציגו לראווה את המסוקים ואת גופות החיילים האמריקאים שהושארו מאחור. הייתה זאת מכה קשה לקרטר.

סגן מושל טקסס לשעבר, בן בארנס , בן 85, אמר ל'ניו יורק טיימס' כי בקיץ 1980, הוא ליווה את מושל טקסס לשעבר ג'ון קונלי, במסע למזרח התיכון שבמהלכו ביקש קונלי ממנהיגים ערבים להודיע ​​לגורמים רשמיים באיראן שהם לא צריכים לשחרר את החטופים לפני יום הבחירות כי אם הם ימתינו, רונלד רייגן יציע להם עסקה טובה יותר. (קונלי, באותו שלב דמוקרט לשעבר, ידוע גם כאדם השני שנפצע קשה במהלך ההתנקשות בנשיא ג'ון קנדי ​​ב-1963).

משבר בני הערובה החל ב-4 בנובמבר 1979, ונמשך 444 ימים, היה פצע פוליטי גלוי עבור קרטר, שהפסיד את הנשיאות לרייגן. לאחר שאיראן שחררה את בני הערובה ביום ההשבעה של רייגן, היו חשדות מיידיים בקרב הדמוקרטים שצוות רייגן חיבל איכשהו במאמצים של ממשל קרטר כדי למנוע מקרטר ניצחון פוליטי, יועצי רייגן כינו אותו "הפתעה באוקטובר". "התיאוריות הבולטות ביותר, כמו זו שהעלה עוזר הביטחון הלאומי לשעבר של קרטר, גארי סיק בתחילת שנות ה-90, כי וויליאם קייסי, יו"ר הקמפיין של רייגן שהמשיך להיות מנהל ה-CIA, תכנן את החבלה הפוליטית ועשה עסקה עם איראן, אבל ה'ניו יורק טיימס' מציין, כי חקירות הקונגרס שהגיעו לאחר מכן מעולם לא העלו הוכחות כאלה.

לאחרונה סיפר בארנס, שהיה פעם יו"ר בית הנבחרים של טקסס, כי אין ספק שמטרת נסיעתו של קונלי היא להעביר מסר לאיראן שיחכו לאחרי הבחירות לחתום על הסכם לשחרור בני הערובה. הוא גם אמר שהם תקשרו עם צוות רייגן במהלך הנסיעה, ושאחרי שחזרו לארה"ב, קונלי - שרצה להיות מזכיר המדינה של רייגן - תדרך את קייסי על המסע. ואכן מיד לאחר הבחירות שבו הפסיד קרטר לרייגן, האיראנים חתמו הסכם טוב יותר מבחינתם עם ארה"ב.

קייסי וקונלי כבר לא בחיים כדי להגיב על הפצצה שהטיל בארנס, אך ה'טיימס' דיווח, שבארנס ליווה את קונלי בנסיעה ביולי 1980 בשש מדינות במזרח התיכון, ושוחח עם ארבעה אנשים שעדיין חיים שאיתם בארנס שיתף בעבר את הסיפור. הדיווח מדגיש כי אין ראיות שרייגן היה מודע למאמץ, או שקייסי תכנן אותו, אך הודאתו של בארנס בכל זאת מספקת ראיות משכנעות לכך שפעילי רייגן - או לכל הפחות, קונלי - אכן קשרו קשר נגד קרטר לטובת רווח פוליטי, ואולי בגלל זה נמנע שחרור מוקדם יותר של בני הערובה.