עוד מ׳ווינט׳: החולייה שלפי החשד חטפה ורצחה אותו, הם חוליית אוזבקים שהופעלה ע״י איראן. השלושה עקבו אחריו מיציאתו מהמרכול. לאחר הרצח הם יצאו בטיסה לטורקיה.
במהלך הדיון: ניסה לחייג לח"כ ולא היתה קליטה
"לא קיימת בדיקה לכיסוי רשת סלולרית בכל הארץ כיום". זו קביעה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. עוד עלה בדיון שהתקיים בכנסת כי כ-70 אנטנות חדשות בלבד הותקנו מאז שנת 2018 ועד למרץ 2023
הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה בראשות ח"כ אברהם בצלאל מש"ס קיימה אתמול (שלישי) דיון בנושא בעיות בקליטת סלולר בפריפריה החברתית והגאוגרפית. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ בצלאל: "במקומות רבים ישנם קשיים בקליטה הסלולרית, אני אישית נתקל בזה לא מעט בכבישים בהם אני נוסע ברחבי הארץ ולפעמים זה עניין של הצלת חיים. לפעמים יש קליטה של חברה מסוימת ושל אחרות לא וזה כובל את האנשים לחברה אחת ופוגע בתחרות. אני מתבייש שאנו נמצאים בשנת 2023 וכמעט אין עיר שאין בה בעיית קליטה כזו או אחרת".
מ"מ ראש עיריית אלעד ויו"ר סיעת ש"ס בעיר, יהודה אבוטבול אמר בדיון: "בחלקים גדולים בעיר אלעד, שמוגדרת פריפריה חברתית במרכז הארץ, אין קליטה. יש צורך באישור מהראשות להקמת אנטנה סלולארית בשטח של רשות מקומית, אבל אף ראש רשות לא רוצה לתת אישור כזה כי יש הרבה חשש של תושבים מהצבת אנטנות. מצד שני אומרים שככל שיש יותר אנטנות יש פחות קרינה. צריך להבהיר את הנושא ולבצע הסברה, כדי שיהיה אפשר להגדיל את הפריסה בצורה בטוחה ושתביא לפריסה טובה יותר של קליטה סלולארית".
ישראל רמתי, חבר מועצת העיר מטעם ש"ס בבית שמש אמר בדיון: "בשנה וחצי האחרונות עשינו פגישות רבות במטרה לקדם את הנושא והיום ונכון לעכשיו אני לא יודע אם קמה אנטנה אחת שהיא תוצר של אותן פגישות. יש בעיה עם חוסר הבנה וידע בציבור מבחינת נזקים של אנטנות סלולריות. נכנסתי לגוגל וחיפשתי חומר כדי להנגיש אותו לציבור ולא מצאתי. כשרוצים להגיע לציבור רחב צריך פרסום רוחבי, להשקיע בזה תקציבים".
לדברי רוני חורי, מנהל תחום פיקוח טכנולוגי במשרד התקשורת: "מדינת ישראל אימצה עשירית מהתקן הנהוג באירופה לכמות האנטנות. אנשים שם לא מתים ונהנים מפריסה סלולרית. בישראל הרבה מתלוננים שאין קליטה אבל אנחנו מחכים לאישורים מרשויות רבות, לפעמים שנים, כדי להקים אנטנות לשיפור הקליטה. בכל המדינה מקימים שכונות חדשות ולא דואגים לתשתית ומיקום לאנטנות".
במהלך הדיון שיתף ח"כ בצלאל את חורי בכך שהוא עצמו חווה בעיות קליטה במשכן הכנסת ואף ביקש ממנו לנסות להתקשר לטלפון הנייד שלו. כשחורי נענה לבקשה התברר כי אכן, הטלפון של ח"כ בצלאל אינו זמין והשיחה הועברה לשירות הודעות.
בהתייחס לנושא ההסברה אמר רוני חורי ממשרד התקשורת: "יש פרסומים של המשרד להגנת הסביבה ושל משרד התקשורת ובנוסף מתקיימים כנסי הסברה מקומיים, אני אישית השתתפתי בלא מעט כאלה שהתקיימו בשעות הערב לתושבי שכונות ברחבי הארץ".
ח"כ יוסף עטאונה, נציג המגזר הערבי ציין את בעיות הקליטה ביישובים הערביים: "בפריפריה ובמיוחד בחברה הערבית הבדואית בנגב ישנה בעיה משמעותית בקליטת הסלולר של כל החברות. אנשים מוצאים עצמם עוברים מספק לספק כדי לשדרג את השירות או למצוא מענה כל חברה שאתה פונה אליה טוענת שהיא נמצאת בכל מקום אבל במציאות לא קיים מענה. על משרד התקשורת לתת את הדעת בנושא ולספק מענה לבעיה".
ח"כ יוסי טייב, יו"ר ועדת החינוך תקף בדיון כי "לא ייתכן שהמשרד להגנת הסביבה ונציג המרכז לשלטון מקומי החליטו לא להגיע לדיון בטענות של מזג אוויר. זה נושא חשוב ביותר ואסוף לתת לזלזול להימשך".
ח"כ יוסי טייב | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.מרכז המידע והמחקר של הכנסת הציג נתונים שנאספו לקראת הדיון: "משנת 2014 הייתה ירידה במס' האנטנות בגלל איחוד תשתיות של החברות שנעשה בעידוד משרד התקשורת. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, נכון למרץ 2023 ישנן בישראל 7,921 אנטנות סלולריות של כלל החברות, עלייה של פחות מ-1% ביחס ל-2018 (כ- 70 אנטנות יותר). לפי מדד הOECD רמת הכיסוי של הרשת הסלולרית בישראל לדור 4 עומדת על 97%. 18% מהאנטנות תואמות דור 5. לא קיימת בדיקה לכיסוי רשת סלולרית בכל הארץ כיום".
האשם חוסיין, מנהל הרשות לפיתוח היישובים הדרוזיים במשרד ראש הממשלה ציין: "גם אצלנו קיימות בעיות ואנו מודעים לכך שחלקן באשמת התושבים כמו למשל בעוספייה שלפני כמה שנים שרפו אנטנות בכרמל ומאז ישנן בעיות קליטה. אני עצמי חווה את חוסר הקליטה כל יום בכביש 90".
גיא יום טוב, מפורום החברות הסלולריות הציג את הזווית שלהן והודה: "אנו מודעים למקומות בהם ישנה בעיה של קליטה ומעוניינים בהגדלת הפריסה. ברגע שמשתפים איתנו פעולה אנו עושים את זה. רק לאחרונה הוקמו אנטנות ב-6 אתרים בפריפריה בהם אשלים, ציפורי, ביתר עילית ועוד. ישנם מקומות נוספים שהם לקראת הקמה ויש שיח עם הרשויות כגון תל שבע, חורה, רהט, אבל יש מקומות שבהם אנו לא מצליחים - אנו מקיימים פגישות ושיחות וזה לא מתקדם. יש לנו אתרים שבהם נשרפו אנטנות כבר 3 פעמים. כל הקמה של אתר מחדש עומדת על עלות של כמיליון ש"ח, כלומר רק שני האתרים הללו זו עלות של 6 מיליון ש"ח. בנוסף ישנם עשרות מקרים בשנה של גניבות סולר, בטריות, כבלים, אנו מנסים להשיג סיוע של המשרד לביטחון לאומי ולא מצליחים".
בסיכום הדיון ציין יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל כי הוועדה תקיים דיון המשך, בו ביקש לקבל עדכון על התקדמות התהליכים להקמת אנטנות במוקדים שהוזכרו בדיון, בהם כביש 443, 16, 90 המנהרות ועוד. בנוסף, ביקש לקבל מידע אודות ההסברה שנעשית היום לציבור בנושא פריסת אנטנות סלולריות ואמר: "אם צריך נביא בחקיקה ווידוא שכל רחוב או בניין יהיה עם קליטה סלולרית מיטבית לפני קבלת טופס 4. אם לא נתקדם נמצא עצמנו עוד 5 שנים באותו המצב".