רוב החברות הממשלתיות לא מיישמות ייצוג הולם

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר קיימה דיון בנושא ייצוג הולם בקרב החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים של בני העדה האתיופית.

החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי קובע כי על החברות הממשלתיות, התאגידים הציבוריים והרשויות המקומיות לקבוע יעד לייצוג הולם למי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, ולתת להם ייצוג הולם בקרב העובדים, בכלל המשרות והדירוגים. החוק חל על כל חברה ממשלתית או תאגיד ציבורי אשר מעסיקים 50 עובדים ומעלה. היעד שנקבע על ידי החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיהם הוא שיעורם באוכלוסייה, כ- 1.7% בשנת 2021.

לפי מסמך הממ"מ: "נכון ל-2021 היו 35 חברות שמעסיקות יותר מ-50 עובדים, ו-34 מהן דיווחו כנדרש. חברת רפאל, שמועסקים בה אלפי עובדים, ובאופן עקבי לא מועסקים בה כלל יוצאי אתיופיה, דיווחה רק בחלק מן השנים האחרונות לרשות החברות על שיעור העסקת יוצאי אתיופיה. בשנת 2021 עבדו בחברות הממשלתיות החייבות בייצוג הולם ושדיווחו כנדרש 48,487 עובדים ומהם 1,114 יוצאי אתיופיה, שהם 2.3% מכלל העובדים (ללא נתוני חברת רפאל). בשנה זו, 15 חברות ממשלתיות עמדו ביעד הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה באופן מלא או יותר מכך, ו-19 חברות לא עמדו ביעד, וב-6 מהן לא היה כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה. יש עלייה בייצוג יוצאי אתיופיה מקרב עובדי החברות הממשלתיות במשך השנים, מ- 1.5% בשנת 2015, ל- 2.3% בשנת 2021".

ח"כ עודד פורר 'ישראל ביתנו', יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אמר בדיון: "ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בחברות ממשלתיות ובתאגידים הציבוריים הוא חובתה של כל החברה הישראלית. על הממשלה לפעול לשילוב ולקידום שוויון הזדמנויות ולשינוי המצב הקיים. בכוונתי להמשיך ולפעול במסגרת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות כדי שבני העדה יקבלו את שוויון ההזדמנויות המגיע להם כיאה למדינה קולטת עלייה, שמבינה שהמשימה הקדושה של קליטת העלייה היא משימה לאומית. החוק לייצוג הולם חשוב בעיקר לדור הצעיר של העולים החדשים. הייצוג ההולם בשירות הציבורי מהווה דוגמא לדור הצעיר ועוזר להם לכוון את השאיפות שלהם ולהסתכל על דמויות שהן מושא להערצה. החקיקה היא כלי ליצירת חברה שוויונית בישראל, צריך לייצר גם מנגנון אכיפה כלפי אותן חברות שלא עומדות בחוק".

לדברי גלית וידרמן, מרשות החברות הממשלתיות: "לטענת חברת 'רפאל' אין להם נתונים על אוכלוסיות הגיוון. 'רפאל' התחייבה לערוך מיפוי ולהעביר לנו את הנתונים אודות שילוב של בני העדה האתיופית בחברה בזמן הקרוב. הייתה עלייה משמעותית במספר העובדים בני העדה האתיופית בחברות הממשלתיות בשנים האחרונות. אנחנו נבצע איסוף נתונים יותר משמעותי לקראת הדיונים הבאים".

באשר לייצוג של בני העדה האתיופית בדרגים הבכירים בממ"מ מדגישים כי "בשנים 2019-2021 הייתה רק עובדת בכירה אחת יוצאת אתיופיה, בחברת מקווה ישראל, בהשוואה ל- 2% בכירים בקרב כלל העובדים בחברות". נכון לשנת 2021 "16% מיוצאי אתיופיה המועסקים בחברות הממשלתיות היו אקדמאים בהשוואה ל- 42% בקרב כלל העובדים בחברות. 86% מיוצאי אתיופיה היו גברים ו- 14% נשים, בהשוואה ל- 70% גברים ו- 30% נשים בקרב כלל העובדים בחברות. בשנת 2021 היו 707 משרות ייעודיות לבני העדה האתיופית ב-15 חברות ממשלתיות, וכמעט כל העובדים יוצאי אתיופיה בחברות אלה הועסקו דרך מכרזים ייעודיים ולא דרך מכרזים כלליים. בכ-20 חברות לא היו כלל עובדים יוצאי אתיופיה שהועסקו דרך מכרז ייעודי".

באשר לתאגידים הציבוריים בממ"מ מציינים כי "בשנת 2021 עבדו בתאגידים הציבוריים החייבים בדיווח 1.81% יוצאי אתיופיה מכלל העובדים. רק שישה תאגידים ציבוריים עמדו ביעד הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה באופן מלא או יותר מכך, ו-16 תאגידים לא עמדו ביעד, ובשבעה מהם לא היה כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה. יש תאגידים שבאופן עקבי אין בהם ייצוג ליוצאי אתיופיה בשנים האחרונות: יד יצחק בן צבי, קרנית, המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, האקדמיה ללשון העברית והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בחלק מהתאגידים שאין בהם ייצוג משמעותי ליוצאי אתיופיה, או שאין בהם ייצוג כלל, לא נעשות פעולות משמעותיות לשיפור הייצוג של יוצאי אתיופיה. ב-2021 3% מיוצאי אתיופיה המועסקים בתאגידים הציבוריים היו בתפקידים ניהוליים".

לדברי עו"ד אווקה קובי זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים: "החוק חוקק כדי להרחיב את הייצוג ההולם במגזר הציבורי. אנחנו נתקלים במקרים רבים של טענות לאפליה בין היתר כנגד חברה ממשלתית בצפון הארץ שפתחה מכרז לעובד ניקיון מהמגזר האתיופי ובטענות נוספות על יוצאי העדה האתיופית שלא מוזמנים לתהליכי מיון למרות שהם עומדים בכל תנאי הקבלה".

ח"כ משה סולומון 'הציונות הדתית' מבני העדה אמר בדיון: "סיפור הייצוג ההולם הוא כדי להכניס את האנשים המקצועיים ביותר מתוך חברה שראויה לייצוג הזה. צריך להזמין את כל החברות הממשלתיות שאין בהם עובדים יוצאי העדה האתיופית לדיונים כאן בוועדה ולשמוע מדוע הם לא מעסיקים את אנשי המגזר. צריך לייצר מנגנון של דיווח של אותן חברות ממשלתיות באשר לייצוג ההולם המתבקש בחוק".

ח"כ פנינה תמנו שאטה 'המחנה הממלכתי', גם היא מבנות העדה אמרה כי "הקהילה האתיופית נאבקת כבר שנים על שוויון בישראל. אין כאן בקשה לנדבות, יש חברות ציבוריות שניזונות מכספי ציבור והן צריכות לשמור על חוק לייצוג הולם. צריך להפסיק עם המדיניות של כפפות משי, צריך להוציא מכתבים לכל החברות שלא מעסיקות עובדים מהגזר האתיופי ולדרוש מהם להכניס ייצוג הולם לחברות שלהן".