מבזקים +
תל אביב 16°c
באר שבע 12°c
חיפה 15°c
ירושלים 11°c
בית שמש 12°c
בני ברק 25°c
אשדוד 16°c
כ"ג כסלו התשפ"ה | 24.12.2024
תל אביב 16°c
באר שבע 12°c
חיפה 15°c
ירושלים 11°c
בית שמש 12°c
בני ברק 25°c
אשדוד 16°c
X
מבזקים חמים
לכל המבזקים ←

אתר המזוהה עם חמאס תוהה: "צה"ל מתפרק בגלל הרפורמה?"

עאדל יאסין, פרשן לעניינים ישראליים של אתר שהאב המזוהה עם חמאס כותב: "התרחבות תופעת הסירוב לשרת במילואים, ובמיוחד בחיל האוויר, תהווה איום קיומי על ישראל, שכן היחלשותו של חיל האוויר, שהוא עמוד השדרה של הצבא ושל ישראל בכלל"

אתר המזוהה עם חמאס תוהה: "צה"ל מתפרק בגלל הרפורמה?"
חלק מהמפגינים בתל אביב צילום: גילי יערי, פלאש 90

אתר שהאב, המזוהה עם חמאס, פרסם כתבה תחת הכותרת "האם הצבא הישראלי מתפרק לאחר “רפורמות נתניהו?". בכתבה מוזכרים דיווחים אודות יחידות המילואים שהודיעו שיסרבו להגיע לשירות אם תושלם החקיקה המשפטית: יחידת המבצעים המיוחדים, יחידת 8200, קצינים בחיל האוויר ועוד.

משקיפים סבורים כי חדירת המחלוקת הפוליטית למערך המילואים, המבצע 70% מהמאמץ המלחמתי של צה”ל, מצביעה על סיכוי גבוה להתפוררות הצבא, המהווה "עמוד השדרה לקיומה של המדינה", דבר שיוביל בסופו של דבר אם תמשכנה המחלוקות לקריסתה. בכתבה מובאים דבריהם של שני פרשנים פלסטינים לעניינים ישראליים. צלאח אלנעאמי שקרא לפלסטינים להתאחד ולנצל את המשבר הישראלי כדי להשיג הישגים בכל הקשור לשחרור והמשך ההתנגדות.

הפרשן סעיד בשאראת סבור כי גילויי המחאה בצבא מהווים סכנה גדולה להמשך קיומה של ישראל, שכן הצבא הוא עמוד השדרה שלה. הוא הוסיף כי המחאה תשפיע על התפיסה העתידית של ישראל במלחמות מול אויביה, בכל הקשור לציות לפקודות מצד החיילים בשעת מלחמה. הוא ציין כי המחאות בתוך הצבא נועדו "לתקן את המסלול", ועלולות להתפתח בהדרגה למרי ואי ציות לפקודות עד שהדבר יוביל להתמוטטות.

בכתבת פרשנות נוספת מתראיין עאדל יאסין, הפרשן לעניינים ישראליים של אתר שהאב. הוא סבור כי מערכת הביטחון הישראלית סובלת מ"סיוט" מהתפרקות צבאה, לאחר הכרזה של עשרות חיילי מילואים, בעיקר בחיל האוויר הישראלי, על סירובם להמשיך בשירות הצבאי בעקבות החקיקה המשפטית.

יאסין הוסיף כי התרחבות תופעת הסירוב לשרת במילואים, ובמיוחד בחיל האוויר, תהווה איום קיומי על ישראל, שכן היחלשותו של חיל האוויר, שהוא עמוד השדרה של הצבא ושל ישראל בכלל, תשפיע לרעה על העליונות הצבאית שישראל שקדה עליה כעיקרון מרכזי בתורת הביטחון הלאומי ובדוקטרינה הצבאית.

עוד ציין יאסין כי המצב הנוכחי בישראל מצביע על כך שהיא תאבד חלק גדול מיוקרתה וכוח ההרתעה שלה מול העולם ומול אויביה והיא לא תוכל לנהל אף מלחמה או עימות צבאי ללא מוכנות מלאה של חיל האוויר, שכן הוא הזרוע האסטרטגית בה מעדיפה ישראל להשתמש במשך עשרות שנים כדי להפחית את הסיכונים ולהימנע מאבדות בנפש בקרב חייליה. לדברי יאסין, חשיבותו של חיל האוויר גוברת בשל חוסר האמון של הדרג המדיני הישראלי ביכולותיו של צבא היבשה הישראלי וההעדפה שלא להפעילו, לאחר שהניסיונות לשקם את צבא היבשה מאז מלחמת לבנון השנייה לא צלחו.

יאסין סבור כי התפשטות תופעת הסרבנות, בעיקר ביחידות חיל האוויר, משקפת את החשש של הטייסים, המעורבים ברצח אלפי חפים מפשע, כי השינוי במערכת המשפט בישראל, ששימשה אפוד מגן שמגן עליהם בפני בתי המשפט הבינלאומיים, יביא להעמדתם לדין בבתי משפט פליליים בגין פשעים נגד האנושות.

פאיז אבו שמאלה, פובליציסט מח’אן יונס המקורב לחמאס, במאמר תחת הכותרת "מה מתרחש בשורות צבא הכיבוש?", כתב כי ההתנגדות לחקיקה המשפטית התפשטה לחיל האוויר הישראלי ולכל זרועות הצבא: מפקדי יחידות מסוימות הודיעו על פרישתם או כי הם אינם ממשיכים באימונים או בשירות במסגרות הצבאיות, וביניהם 37 טייסים מטייסת מטוסי הקרב 69, המתמחה בתקיפת מטרות רחוקות, שהודיעו על החלטתם שלא להשתתף באימונים השבוע, 130 קצינים מיחידת ההנדסה "יהלום" הפגינו בפני שר הביטחון גלנט על החקיקה המשפטית, והצהירו כי הם מתקשים לשרת.

ישנם מאות קציני מילואים ביחידה 8200 שחתמו על מכתב המזהיר כי לא יתנדבו לשירות אם החקיקה המשפטית תאושר, בנוסף למאה קצינים ממערך המבצעים המיוחדים וביניהם בכיר בדרגת אלוף, שאיימו שלא ימשיכו לשרת אם החקיקה המשפטית תאושר. כל הדיווחים הללו מצביעים על כך שהצבא הישראלי, שפעם תואר כבלתי מנוצח, הפך לחלק מהפילוג של החברה הישראלית, שצועדת אל הלא נודע.

אז למה מפקדי חיל האוויר והיבשה נכנסו לכך? מפקדי הזרועות הצבאיות הישראליות טוענים כי החקיקה המשפטית מעוררת דאגה בקרב הטייסים, ותשאיר אותם לטרף לבתי המשפט הבינלאומיים בגין פשעי מלחמה. כיום הם נהנים מהגנה משפטית באמצעות בית המשפט העליון, שמעניק הגנה משפטית לכל תוקפנות שפוגעת באזרחים, נגד מחנות פליטים ברצועת עזה או אפילו בלב דמשק. הפילוג בתוך החברה הישראלית מתפתח במהירות, וכל נסיגה של גוש הימין מהצעת החקיקה המשפטית פירושה תבוסה. הדבר חל גם על גוש השמאל שנלחם על האינטרסים שלו ועתידו, והמערכה בין שני צדדים נכנסה לשלב ההכרעה בהיעדר פשרות כלשהן שסביבן נפגשים האחים האויבים.

ד"ר יוסף רזקה, בכיר חמאס ושר ההסברה וההקדשים לשעבר בממשלת הניה, כתב בטורו ביומון פלסטין מאמר תחת הכותרת "חברה שנשחקת מבפנים". לדבריו: "הציפיות שלי הן שהחקיקה תעבור למרות ההתנגדות הפנימית, אך הבעיה לא תסתיים, אלא יהיו לה אינטראקציות ברמות שונות, החברה שלהם תישחק מבפנים, והחקיקה המשפטית מחריפה את השחיקה הזו. הכוח הצבאי והכוח הכלכלי אינם מונעים את השחיקה הפנימית, אלא רק מעכבים את הנפילה".

מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית מביא זווית נוספת. עמדה שונה מציג נהאד אבו ע’וש, פובליציסט ועיתונאי המזוהה עם השמאל הפלסטיני ומתמחה בנושאים ישראליים. היה חבר בהנהגת החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין ביהודה ושומרון עד להתפטרותו ב-2021. במאמרו הוא דווקא מצדד בגילויי המחאה בישראל ובעיקר משבח את בתגובת השלטונות הישראלים למחאה ומביא אותם כדוגמא ליחסים שצריכים להיות בין השלטון לאופוזיציה בהשוואה לתגובות בעולם הערבי בכלל וברשות הפלסטינית בפרט לגילויי מחאה. למרות עוצמת המחאות, הקריאות חסרות התקדים למרי אזרחי וסרבנות לשירות צבאי, והאזהרות מפני סכנה לגלישה למלחמת אזרחים, לא ראינו מצד הממשלה בישראל סימנים מעשיים לדכא את המתנגדים או למנוע מהם להביע את דעתם.

הדבר החשוב ביותר הוא שהמדינה ומנגנוניה לא שותקו. הצבא פועל על פי תכניותיו כפי שדורשים ממנו מפקדיו, וכך גם שירותי הביטחון, מגזר הכלכלה והעסקים ומוסדות המדינה, ובתקשורת הרשמית והפרטית יש מקום לכולם, ממשלה ואופוזיציה. ואילו ברחבי העולם הערבי הקשר בין המשטרים השולטים לאופוזיציה להם הוא קשר של עוינות ויריבות, המבוסס על ניסיונות של כל צד לשלול את השני, להדירו ולהרחיקו מהזירה, ולכל הפחות להתעלם ממנו ולהדחיק את חשיבותו. גם אצלנו הפלסטינים, שכולנו נמצאים תחת שליטה של ​​הכיבוש, והשלטון והאופוזיציה כאחד הם חלק מתנועת השחרור הלאומי הפלסטינית, צעדי הדיכוי, הן בגדה המערבית והן בעזה, שייכים לתרבות הרודנות הרווחת באזורנו הערבי, הרואה באופוזיציה פגם שצריך להסתיר, או שהיא פועלת לעשות לה דמוניזציה, ולכל הפחות להציג את האופוזיציה כתופעה מאוד שולית שאינה ראויה לציון.

בחדרי חרדים

 צבע אדום

art