עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
הכלכלן של פורום קהלת מתייחס להשפעה הכלכלית של הרפורמה
הכלכלן הראשי של פורום קהלת תומך ברפורמה עמוקה במערכת המשפט אך לעמדתו הרפורמה הנוכחית לא טובה: "אםהרפורמה תסלול את הדרך לפגיעה קשה בדמוקרטיה הליברלית, תהיה גם פגיעה קשה בכלכלה". לדבריו, "הפגיעה בכלכלה צפויה להקדים את הפגיעה בדמוקרטיה"
שמחה רוטמן ויריב לוין צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מיכאל שראל, הכלכלן של פורום קהלת, הפורום אשר תומך ברפורמה המשפטית פרסם הבוקר (שלישי) מכתב בו הוא מביא את עמדתו על הצורך החיוני ברפורמה במערכת המשפט, אך מבקר את זאת שמקודמת על ידי לוין ורוטמן.
במכתבו כותב שראל, "צודקים תומכי הרפורמה המשפטית המוצעת בביקורתם על הפגמים במערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל. צודקים הם גם בכך שהם מטילים את האשמה העיקרית לפגמים אלה באקטיביזם השיפוטי שהתפתח בישראל בעשורים האחרונים".
לדבריו, "התוצאה של פגמים אלה היא שלשופטי בית המשפט העליון, בצירוף היועץ המשפטי לממשלה וכפופיו, ישנו וטו מקדים על כל פעילות אפשרית של הממשלה, באורח המנוגד בעליל לרעיון הפרדת הרשויות ולעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית".
שראל מנה את הבעיות המרכזיות לתפיסתו שיש כיום במערכת המשפט: "הפגמים המרכזיים במצב כיום הם: (1) בוועדה לבחירת שופטים מכהנים שופטים מבית המשפט העליון ונציגיה של לשכת עורכי הדין, שיש להם תמריץ אישי חזק ליישר קו עם השופטים - ולשופטים המכהנים בוועדה ישנה זכות וטו בפועל בשאלה מי יכהן לצידם; (2) אין כמעט מגבלות על זכות העמידה או על שפיטוּת בבית המשפט העליון, וכתוצאה מכך בית המשפט יכול להתערב בכל סוגיה פוליטית, ולעיתים קרובות הוא אכן מתערב; (3) בית המשפט העליון הכריז, ללא כל הסמכה מאת המחוקק, שחוקי היסוד שהתקבלו בשנות ה-90 הן חוקה בפועל, והחל לפסול חקיקה רגילה על בסיס קביעה זו.
(4) בתי המשפט החלו פוסלים החלטות מנהליות אשר עומדות בכל הקריטריונים החוקיים, אך אינן סבירות בעיני השופטים; (5) היועץ המשפטי לממשלה אינו רק יועץ של הממשלה, כמשתמע משמו, אלא למעשה הבוס שלה, במובן שכל הנחיה שלו (באופן ישיר, או באמצעות היועצים המשפטים במשרדי הממשלה, הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה ולא לשרים או למנכ"לי המשרדים) מחייבת חוקית את הממשלה ואת שריה. היועץ המשפטי אף רשאי לטעון בבית המשפט נגד עמדת הממשלה ובכך למנוע ממנה ייצוג כלשהו".
שראל מותח במכתבו ביקורת קשה על הרפורמה המוצעת כעת וכותב: "הרפורמה המוצעת תאפשר לקואליציה לקבוע חוקי יסוד כרצונה, לאסור במפורש דיון של בית המשפט בחוקי יסוד או הסתמכות על עקרונות השיטה, ולחייב רוב מיוחס מאוד בבית המשפט העליון לבטל חוקים רגילים".
הוא הוסיף: "וליתר ביטחון - אם כל זה עדיין לא מבטיח שליטה מוחלטת של הקואליציה בהחלטות בית המשפט - גם זכות חוקית של הקואליציה לקבוע שהיא מתגברת על פסיקת בית המשפט ומנטרלת אותה. בנוסף לכך, בטווח הבינוני, הקואליציה תוכל, על פי הרפורמה המוצעת, למנות כרצונה שופטים לבית המשפט העליון, באמצעות רוב אוטומטי בוועדה לבחירת שופטים".
הכלכלן הראשי הוסיף כי, "הרפורמה המקודמת כעת מעלה אצלי את החשש שקואליציה כלשהי, בהווה או בעתיד, תכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית".
שראל מתייחס במכתבו לאפשרות שהכלכלה הישראלית תיפגע בגלל הרפורמה וכותב: "ההשפעות הכלכליות הצפויות של הרפורמה המוצעת, או בתקווה רפורמה מתוקנת, משניות בעיני בהשוואה להשפעות הישירות של הרפורמה על שיטת המשטר - ונגזרות מהן. אם הרפורמה תסלול את הדרך לפגיעה קשה בדמוקרטיה הליברלית, תהיה בטווח הבינוני גם פגיעה קשה בכלכלה".
הוא הוסיף: "יתרה מכך, מכיוון שציפיות המשקיעים והצרכנים לגבי העתיד משפיעות על הכלכלה כבר בהווה, הפגיעה בכלכלה צפויה להקדים את הפגיעה בדמוקרטיה".
לצד זאת מבהיר הכלכלן: "אולם, אם הרפורמה תהיה טובה, תתקן את הפגמים הקיימים, תשפר את הפרדת הרשויות ותחזק את הדמוקרטיה הליברלית, אז המשילות תגבר, העימות הפוליטי בין המחנות יתמתן, מאבקי הכוח בין הרשויות ידעכו, שלטון החוק יחוזק והוודאות העסקית תשופר. כל אלה יובילו לתוצאות טובות מאד גם במישור הכלכלי ויתרמו לשגשוג כלכלי וחברתי. בכל מקרה, התוצאות הישירות של הרפורמה המשפטית על איכות החיים במדינת ישראל במובן הרחב תהיינה, לדעתי, הרבה יותר חזקות ומשמעותיות מההשפעות על הרווחה הכלכלית-חומרית במובן הצר".
לסיום כתב: "אני מאמין שרוב גדול מאד של התומכים ברפורמה משפטית מעוניינים לשמר את המשטר הדמוקרטי-ליברלי במדינת ישראל. אני מאמין שהם ירצו לשפר את חבילת הצעדים שהוצגה, כך שהרפורמה תתקן את הפגמים החמורים במערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל בלי חשיפה משמעותית לפגיעה עתידית באופי המשטר".
לדבריו, "בשיפור מסוג זה תמכו באופן עקבי גם ראשי פורום קהלת, שבין היתר הציעו במהלך החודשיים האחרונים, בהזדמנויות שונות, פשרה שמוציאה את רעיון פסקת ההתגברות מהרפורמה, שנותנת לאופוזיציה יותר כוח בוועדה למינוי שופטים, ושמחייבת פרוצדורה קשוחה יותר להעברת חוקי יסוד או לתיקונם".
שראל טען: "ניתן בהחלט לשפר את הרפורמה המוצעת ברוח זו, בין אם בהסכמה רחבה בכנסת ובין אם באופן חד-צדדי על ידי הקואליציה".
