עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
נתניהו נגד היועמ"שית: "המגבלות פוגעות בחופש הביטוי של מיליוני אזרחים"
נתניהו הגיש לבג"ץ את תגובתו על הסדר ניגוד העניינים שגיבשה היועמ"שית וקובעת כי הוא צריך להימנע מהתעסקות ברפורמה המשפטית. "הטלת הגבלות על רה"מ פוגעות בחופש הביטוי של מיליוני אזרחים שהצביעו עבורו", כתב בתגובתו. נתניהו מציין כי "חששותיה תיאורטיים"
בנימין נתניהו צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אמש (רביעי) את תשובתו על קביעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שלפיה ראש הממשלה צריך להימנע מהתעסקות ברפורמה המשפטית, וציין: "הטלת הגבלות על ראש הממשלה פוגעות בחופש הביטוי של מיליוני אזרחים שהצביעו עבורו בבחירות".
נתניהו מבקש מבג"ץ באמצעות עורך דין מיכאל ראבילו לקבוע כי הסדר ניגוד העניינים אינו מחייב אותו. ראבילו כתב לשופטים בשם נתניהו כי ישנה הסכמה שהסדר ניגוד העניינים שגובש על ידי היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט בעניינו, יחול גם במהלך הממשלה ה-37. עם זאת טוען ראבילו, כי בחוות הדעת החדשה של מיארה "נקבעו לפתע הוראות חדשות שסוטות למעשה ובאופן משמעותי מהסדר ניגוד העניינים משנת 2020 ומההסכמות המפורשות אליהן הגיעו הצדדים בשנת 2020, תוך העלאת חששות תאורטיים ורחוקים לניגוד עניינים". לדבריו, אסור ליועמ"שית להתנהל בצורה כזו, "המנוגדת להסכמות הצדדים".
בתגובה נכתב: "הטלת מגבלות על ראש הממשלה ובייחוד מגבלות שמשתמעות מהן הגבלות על חופש הביטוי שלו, פוגעות למעשה בחופש הביטוי של מיליוני אזרחים שהצביעו עבורו בבחירות דמוקרטיות רק לפני חודשים ספורים. מדובר בפגיעה בערך יסוד משמעותי במשטר הדמוקרטי שיש למנוע את הפגיעה בו, במיוחד כשהעילה לפגיעה בחופש הביטוי היא ניגוד עניינים תאורטי ורחוק".
עוד נכתב בתגובה: "חוות הדעת החדשה מעלה מעבר לכל פרופורציה חששות תאורטיים ורחוקים לניגוד עניינים ומטילה מגבלות גורפות ולא ענייניות על ראש הממשלה. אם חל ניגוד עניינים על ראש הממשלה בשל חששות תאורטיים ורחוקים, מדוע שאותו ניגוד עניינים לא יחול על גורמים אחרים העוסקים ברפורמה ומושפעים ממנה הרבה יותר מאשר ראש הממשלה?".
עוד נאמר בתגובה: "הרפורמה במערכת המשפט הוכנה על ידי שר המשפטים ויו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט, כאשר הרפורמה כבר קיימת, ומדובר בעניין מרכזי העומד על סדר היום הציבורי. לא ניתן למנוע מראש הממשלה להשפיע על היקף הרפורמה ולהתייחס אליה, אף אם נקבל את אותם החששות התאורטיים והרחוקים של היועצת. לא לחינם גורמים נכבדים שאינם תומכים במפלגות הקואליציה, סבורים שיש הכרח במעורבותו של ראש הממשלה והדבר נדרש לדעתנו לפי 'כלל הצורך'".
ראבילו מציין במכתבו לשופטי בג"ץ כי את ניגוד העניינים "התאורטי והרחוק" כלשונו, ניתן לפתור בדרכים אחרות כמו שיתוף שר נוסף שיטפל ברפורמה יחד עם נתניהו, או קביעה כי השופטים שייבחרו בזמן הממשלה ה-37 לא יהיו קשורים בבשום צורה, ישירה או עקיפה למשפט נתניהו. ראבילו מדגיש לצד זאת כי, "אין כל מקום להטיל מגבלות גורפות כמו אלה המוטלות על ידי היועצת המשפטית לממשלה".
בנוסף נכתב בתגובה: "ראש הממשלה סבור כי גם אם ייקבע בניגוד לדעתו כי קיים ניגוד עניינים, מותר לראש הממשלה להתבטא באמירות כלליות הנוגעות לקצב התקדמות הרפורמה; הצורך בהגעה או אי הגעה להידברות או להסכמה רחבה והתייחסות עקרונית להצעות בנוגע לרפורמה שהועלו על ידי אחרים".
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הבהירה במכתב ששלחה לפני חודש לראש הממשלה בנימין נתניהו כי עליו להימנע מלקדם את הרפורמה במערכת המשפט בשל ניגוד עניינים שבו הוא מצוי. היועצת המשפטית הבהירה כי הוא מנוע מקידום הרפורמותה גם בעקיפין דרך גורמים אחרים.
בהודעה מטעמה נכתב, "מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה גובש, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו ומעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות האמורות, ועל רקע תמונת מכלול יוזמות החקיקה בנושא".
על פי ההודעה: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג״ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט. זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021".
בנוסף, מבהירה היועמ"שית בהודעתה כי, "מניעות זו חלה גם על מתן הנחייה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות. יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה ע"י היועצת המשפטית לממשלה, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה".
