מרדכי הלפרין: באופן חמור, משפחת קוגן בישראל לא עודכנה לא מהמוסד ולא ממשרד החוץ ולמעשה מאף גוף ממשלתי כלשהו על מה שהתרחש עם צבי - אלא שמעה על כך מהתקשורת. כעת חוברו עם החמ"ל במשרד החוץ.
מוכרים רכב? זה המידע שתחויבו להעביר לרוכש
על כל עוסק במכירת רכב משומש לגלות כבר בשלב הפרסום אם הרכב הוא רכב שנקבע לגביו כי הוא אובדן להלכה או שנגרם לו נזק בטיחותי - אי גילוי זה מהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן | הפרת איסור ההטעיה וחובת הגילוי בחוק הגנת הצרכן הינן עילות להטלת עיצום כספי ומהוות גם עבירות פליליות
עומסי תנועה בנתיבי איילון צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
יועמ"ש הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מפרסם גילוי דעת בדבר אי גילוי בפרסום מכירת רכב כי לרכב נגרם נזק בטיחותי או שנקבע לגביו "אובדן להלכה".
על כל עוסק במכירת רכב משומש לגלות כבר בשלב הפרסום אם הרכב הוא רכב שנקבע לגביו כי הוא אובדן להלכה או שנגרם לו נזק בטיחותי - אי גילוי זה מהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן.
אבדן להלכה היא אי כדאיות כלכלית בתיקון הרכב, כלומר - נזק בשווי של 45-59 אחוזים מערך הרכב. במקרה כזה, בעל הרכב אמנם יכול לתקן את הרכב בעלות גבוהה יחסית, אבל הוא גם יכול לבחור ששמאי יכריז על הרכב כאבדן להלכה. במקרה כזה הרכב ימכר לסוחר רכב ובעל הרכב יקבל תמורתו את שווי החלקים.
מבדיקה שנערכה ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן עולה, כי בפרסומות למכירת רכבים לצרכנים לא נעשה גילוי אודות היות הרכבים רכבים שנקבע לגביהם כי הם רכבי "אובדן להלכה" או שנגרם להם "נזק בטיחותי".
גילוי דעת זה מטרתו להדגיש את החובה הקיימת בגילוי לצרכן, בפרסום הרכב, אם נגרם לרכב נזק בטיחותי כהגדרתו בתקנה 309 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 או שנקבע לגביו ע"י שמאי של חברת ביטוח כי נגרם לו נזק העולה כדי היותו "אובדן להלכה".
החובה לגלות עניין מהותי הנוגע לטיב הנכס ולמהותו וכן חובת גילוי מפורשת לגבי פגם או איכות נחותה המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס, חלות על פי חוק הגנת הצרכן על כל מצג לצרכן הנוגע לעשיית העסקה. חובות אלו חלות על העוסק גם בשלבים מוקדמים לעסקה – שלב הפרסום. קיומו של נזק בטיחותי לרכב או היותו של רכב "אובדן להלכה" הינם עניינים מהותיים בעסקה של רכישת רכב. גילויים בשלב הפרסום יאפשרו לצרכן לעמוד על טיבו של הרכב ולהשפיע על החלטתו אם להגיע לבית העסק ואם כן- לקבל החלטה מושכלת האם לרכוש את הרכב, ובאיזה מחיר.
בחוק רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008 נקבע בין היתר, כי לא יעשה עוסק ברכב עסקה בעניין מכירת רכב משומש, אלא אם חתם עם רוכש הרכב על חוזה בכתב וכמו כן, העוסק ברכב מסר לרוכש הרכב, עד למועד החתימה על החוזה ובנפרד ממנו, טופס גילוי בו מפורטים פרטים מהותיים מסוימים כגון "פגיעות שנגרמו לרכב" ככל הידוע לעוסק ברכב, וזאת עד למועד מסירת טופס הגילוי. למותר לציין, כי גילוי עברו של הרכב כרכב "אובדן להלכה" או רכב שנגרם לו "נזק בטיחותי", הינן "פגיעות שנגרמו לרכב".
אך, בעוד שחוק רכב משומש מחייב גילוי נאות במסגרת טופס גילוי כאמור, חוק רכב משומש אינו מתייחס לגילוי בשלבים אחרים של העסקה, לרבות בשלב הפרסום, עוד בטרם מגיע הצרכן למגרשי העוסק.
להלן גילוי הדעת של היועץ המשפטי של הרשות: "מצאתי להדגיש בזאת כי על כל עוסק במכירת רכב משומש לגלות כבר בשלב הפרסום אם הרכב הוא רכב שנקבע לגביו כי הוא אובדן להלכה או שנגרם לו נזק בטיחותי. אי גילוי זה מהווה הטעיה בדרך של מחדל בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, וכן אי גילוי בניגוד להוראות סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן.
הפרת איסור ההטעיה וחובת הגילוי בחוק הגנת הצרכן הינן עילות להטלת עיצום כספי ומהוות גם עבירות פליליות.
יובהר, כי גילוי דעת זה מתייחס לשלב הפרסום ונועד להדגיש את חובת הגילוי הקיימת ממילא, ואין בו לגרוע מחובות הגילוי החלות על כל שלבי העסקה מכח חוק הגנת הצרכן, כגון במגרשי העוסק, לרבות כי לרכב נגרם נזק בטיחותי או שהינו אובדן להלכה ואין בהנחיה זו משום שינוי מדיניות או מחלוקת כנה".
עו"ד אריאל דיאמנט, היועץ המשפטי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הגיב: "קניית רכב הינה עסקה בעלת שווי כספי גבוה, ולאור זאת חשוב לרשות למנוע הטעייה העלולה לגרום לצרכן נזק כספי רחב, לאור זאת בחרתי לצאת עם גילוי הדעת שמדגיש את חשיבות הגילוי למצבו התאונתי של הרכב, עוד בשלב הפרסום. הדבר יאפשר לצרכן לעמוד על טיבו של הרכב ולהשפיע על החלטתו אם להגיע לבית העסק ואם כן - לקבל החלטה מושכלת האם לרכוש את הרכב, ובאיזה מחיר. אני מדגיש כי הפרת איסור ההטעיה וחובת הגילוי בחוק הגנת הצרכן הינן עילות להטלת עיצום כספי ומהוות גם עבירות פליליות".
