דו"ח המבקר: אפליית חרדים בחברות ממשלתיות-ביטחוניות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום דו"ח בנושא ההיערכות והמוכנות של ממשלת ישראל ומערכת הביטחון להתמודדות עם איומים ממעגל שלישי, הדו"ח הוגש הוגשו לראש הממשלה, ליו"ר הועדה לביקורת המדינה וליו"ר ועדת חוץ ובטחון, ועקב רגישותם הביטחונית ולשם שמירה על ביטחון המדינה הם לא יפורסמו לציבור.

אפקטיביות מכשול קו התפר - המענה המבצעי והתפעולי

בשנת 2002 החל מימוש תוכנית מרחב התפר, שתרמה לצמצום משמעותי של פעילות הטרור מאיו"ש לישראל. ההשקעה בהקמת המכשול עמדה על 8.3 מיליארדי ש"ח עד לשנת 2021 ובתוספת עלויות תחזוקה שנתיות שעמדו בשנת 2021 על כ-161 מיליון ש"ח. בין החודשים מרץ למאי בשנת 2022 נרצחו 11 בני אדם בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר.

בעת הקמת מכשול קו התפר סדר הכוחות הצבאי שפעל באזור יהודה ושומרון כלל כמה עשרות גדודים, שחלקם עסקו בפעילות ביטחון שוטף לאורך מכשול קו התפר. עם זאת, במהלך השנים הסד"כ הצבאי בשטחי איו"ש הצטמצם משנת 2002 לשנת 2019 ועד מרץ 2022, בכ-70%.

במקביל לירידת הסד"כ, התקיימה תופעה של פעולות חבלה ופגיעה בגדר קו התפר על ידי פלסטינים. חלק מהנזקים התאפיינו בהרס טוטלי של כל מרכיבי הגדר לאורך קילומטרים רבים. רבים מהנזקים שתוקנו, נפרצו שעות או ימים מועטים לאחר מכן. צמצום הסד"כ פגע ביכולת צה"ל לשמור על הגדר, ובשנת 2017 החליט צה"ל באמצעות פיקוד המרכז להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר.

מבקר המדינה מצא כי נכון לסוף שנת 2021 קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת איו"ש, דהיינו במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה. בגזרת החטמ"רים אפרים ומנשה באיו"ש, ש-62% מאורך גדר קו התפר נמצא בשטחן, 61% (כ-73 ק"מ) ו-34% (כ-34 ק"מ) מהגדר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית, בהתאמה.

מנתוני פיקוד המרכז והשב"כ עלה כי נכון לסוף מרץ 2022 הסתננו דרך הפרצות במכשול קו התפר אלפי פלסטינים כשוהים בלתי חוקיים מדי יום, הן באופן רגלי והן באמצעות כלי רכב. ממסמכי פיקוד מרכז עלה כי גדוד האיסוף הקרבי באיו"ש זיהה בשנים 2020 ו-2021 כ-918,000 וכ-1.4 מיליון (בהתאמה) כניסות שב"חים לישראל, דרך הפרצות במכשול קו התפר בגזרות החטמ"רים אפרים ומנשה.

הביקורת העלתה כי להחלטת צה"ל מ-2017 להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר קו התפר לא קדם תהליך סדור שכלל בחינה של ההשפעות הצפויות מצמצום התיקונים, זאת גם בראייה של צמצום הסד"כ.

המבקר מצא כי התרופפות ההגנה במרחב התפר, בהיבטים של צמצום כוחות וריבוי הפרצות בגדר - הוצגה הן לדרג מקבלי ההחלטות במשרד הביטחון והן לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני משנת 2017 ואילך. עם זאת, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור האפקטיביות של מכשול קו התפר עד רצח 11 ישראלים בפיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך הפרצות במכשול במרץ ואפריל 2022.

עוד עלה כי כוחות צה"ל המתגברים את מרחב קו התפר ממאי 2022 ומאבטחים את הפרצות בגדר, שוהים בעמדות שמירה ארעיות ולא מוסדרות, באופן שאינו מותאם לתנאי השטח ולשהות ארוכת טווח בת מספר חודשים.

מנתוני משטרת ישראל עלה כי בשנת 2021 מספר המעצרים של השב"חים מתוך כלל השב"חים הנכנסים לישראל היה זעום ועמד על 6,823 מעצרים מתוך אומדן של כ-1.4 מיליון כניסות שב"חים לישראל (על פי נתוני גדוד האיסוף הקרבי באיו"ש) מגזרת החטמ"רים אפרים ומנשה. נתון זה מתחדד נוכח זאת שמספר כניסות השב"חים לישראל מוטה כלפי מטה נוכח הפערים באיסוף שתוארו לעיל ונוכח העובדה שהוא לא כולל את כל הגזרות. כמו כן, מנתוני מג"ב איו"ש עלה כי מספר המסתננים שמעוכבים לחקירה (3,185 ב-2021) מצומצם מאוד יחסית להיקף התופעה (כאמור, כ-1.4 מיליון כניסות של שב"חים ב-2021). עוד עלה כי נעצרו 5% מכלל המסיעים שנחקרו בתקופה שנבדקה.

המיון והגיוס לצה"ל - ביקורת מעקב

בביקורת הקודמת נמצא כי חלים שיבושים רבים ותדירים ברציפות התפקוד הן של שרתי המוקד הטלפוני שבמרכז השירות והן של שרתי מערכת הניהול, ובעקבות שיבושים אלה המערכות מושבתות ("נופלות" או "לא מגיבות") או עובדות באיטיות; והדבר קורה מדי חודש. המבקר מצא כי הליקוי במערכת הטלפוניה תוקן, אולם לגבי מערכת הניהול הליקוי לא תוקן, ועקב כך נגרמת פגיעה בשירות למלש"ב.

המבקר אנגלמן ממליץ לאגף כוח אדם לפעול לתיקון ליקויים בשני תחומים מרכזיים - התחום הרפואי ובתחום הטיפול בפניות המעומדים לשירות ביטחון - שכן קביעת הפרופיל הרפואי היא הבסיס לעתידו של המועמד בשירות הצבאי, והטיפול בפניות עשוי להשפיע על עתידם הצבאי.

חיילים בודדים

אחר שהביקורת הקודמת העלתה כי משנת 2010 אכ"א לא בחן את מכלול צורכי הקיום של החיילים הבודדים, בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: החל מינואר 2022 הועלו דמי הקיום של כלל חיילי צה"ל ב-50% וכן ניתן לחיילים הבודדים מענה כלכלי זמני בתקופת הקורונה, אולם מאז הביקורת הקודמת, בשנים 2017 - 2022, ההכנסה החודשית מצה"ל (ללא דמי קיום) של חיילים בודדים לוחמים עלתה ב-54 ש"ח בלבד, מ-1,082 ש"ח ל-1,136 ש"ח.

ספינות הטילים בהגנה על המרחב הימי בלחימה

מבקר המדינה מצא כי יש פיגור של כארבע שנים בהשלמת האספקה של ארבע ספינות המגן להגנת המים הכלכליים של ישראל. על פי החלטת הממשלה מ-2013, יעד המבצוע של כל ספינות המגן היה בתחילת שנת 2019 - והצפי הנוכחי להשלמתו של תהליך זה הוא בשנת 2023.

אף שעוד בשנת 2018 אושר הצורך המבצעי בהחלפת ספינות מסוימות, במועד סיום הביקורת, יוני 2022, טרם ניתן אישור אגף תכנון בצה"ל לרכש ולתקצובו, אישור שהיה אמור להתקבל לפי הגאנט שהציגה זרוע הים בספטמבר 2021.

המבקר אנגלמן ממליץ כי הרמטכ"ל ינחה לבחון את הצורך המבצעי של סד"כ הסטי"לים בזרוע הים ולגבש בהתאם לתוצאות הבחינה תוכנית בניין כוח, וכן מומלץ כי התוכנית תיושם ותתוקף באופן עיתי בהתאם לתרחישי הייחוס המתעדכנים.

אזורי תעשייה שבניהול ישראלי באזור יהודה והשומרון - ביקורת מעקב

מבקר המדינה בדק את אזורי תעשייה במסגרת ביקורת מעקב על דוח שפרסם בשנת 2012. בדוח הקודם נכתב לגבי שבעה אזורי תעשייה שנבדקו כי בשניים מהם לא נעשה שימוש כנדרש בתוכנית בניין עיר (תב"ע) במרכיבי הביטחון; בשלושה מהם היו חסרים חלק ממרכיבי הביטחון הנדרשים לפי תקנון התב"ע; כלי רכב עם לוחיות זיהוי פלסטיניות נכנסו לשלושה יישובים ללא בקרה; ובארבעה מהם לא התקיימה בקרה על הכניסה לתחום אזורי התעשייה.

בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: בחלק מאזורי התעשייה חסרה גדר היקפית, בחלקם חסר כוח תגובה, ובחלקם איכות הבידוק היא נמוכה. משמעות הדבר היא שעקב פערים אלה נפגעת באופן חמור מוכנותם של איזורי התעשייה לאיומים ביטחוניים, דבר המסכן חיי אדם.

ייצוג אוכלוסיות שונות בחברות ממשלתיות-ביטחוניות

להעסקה מגוונת של עובדים מאוכלוסיות שונות יש יתרונות רבים, כגון שיפור היצירתיות והחדשנות. באוכלוסיות המגוונות נכללים בני שני המינים; אנשים עם מוגבלות; בני האוכלוסייה הערבית, הצ'רקסית ובני העדה הדרוזית; יוצאי אתיופיה; בני האוכלוסייה החרדית; ועולים חדשים.

מבקר המדינה בדק את הייצוג של אוכלוסיות שונות בקרב העובדים והדירקטוריונים ברפאל, התעשייה האווירית ואלתא. הביקורת נערכה גם ברשות החברות הממשלתיות. בביקורת נמצא כי שיעורי העסקתם של אנשים עם מוגבלות בתע"א וברפאל (2.3% ו-0.58%, בהתאמה) נמוכים מהנקבע (3%) בצו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות לפי חוק הסכמים קיבוציים.

עוד נמצא כי שיעורי העסקתם של בני האוכלוסייה החרדית (2.6% ו-0.9%, בהתאמה) נמוכים משיעור בני האוכלוסייה החרדית בגיל העבודה (8%); ושיעורי העסקתם של בני העדה הדרוזית (0.16% ו-0.15%, בהתאמה) נמוכים משיעורם של בני עדה זו בקרב אוכלוסיית המדינה (1.6%). כמו כן, שיעור ההעסקה ברפאל של שלוש מארבע אוכלוסיות הגיוון - יוצאי אתיופיה (0.58%), אנשים עם מוגבלות (0.58%) ובני האוכלוסייה החרדית (0.9%) נמוך בהשוואה לתע"א (2.3%, 2.3% ו-2.6%).

הרשות לאיסור הלבנת הון - הטיפול במידע המגלם חשש להלבנת הון ומימון טרור

מבקר המדינה בדק היבטים רוחביים הנוגעים לליבת פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון. בשנים 2017 - 2021 קיבלה הרשות 85,517 מקבצי דיווחים רגילים על 10.8 מיליוני פעולות, ו-500,013 דיווחים בלתי רגילים (על אודות פעולות חריגות, או כאלה המעלות חשש שהן קשורות לפעילות אסורה לפי חוק איסור הלבנת הון), והפיקה 5,381 כתבות (70% מהן הועברו למשטרה), שכללו מידע מ-24,278 דיווחים בלתי רגילים שקיבלה.

המבקר מצא כי 27% מהדיווחים שנבדקו על ידי הרשות לא הוזנו כלל למאגר המידע בסופו של התהליך המחשובי בשל ליקוי בו, וב-27% נוספים מהדיווחים נמצאו ליקויים במיצוי המידע כנדרש או בהזנתו. למרות קיומם של ליקויים בהזנת הדיווחים שנבדקו בשיעור חריג (כ-37%), שיעור הבקרות של הרשות בתקופה שבין אפריל 2020 לדצמבר 2021 היה 0.3% (325 מתוך 113,651 הדיווחים הבלתי רגילים), ובחודש מסוים אף לא בוצעו בקרות כלל.

תגובות דובר צה"ל על הפרקים הרלוונטיים לצה"ל בדוח הביטחוני של מבקר המדינה

אזורי תעשיה שבניהול ישראלי באזור יהודה ושומרון: האחריות על האבטחה באזורי התעשיה באיו"ש נתונה לעיריות ולמועצות. החל משנת 2022 צה"ל פועל, בשיתוף עם השלטון המקומי, לשיפור וחיזוק מרכיבי ההגנה באזורי התעשיה ובוחן את הדרכים לאכוף את מימושן על ידי הרשויות. בתוך כך, נערך מיפוי של כלל מרכיבי הביטחון החסרים באזורי התעשייה על פי סדר עדיפות וניתוח איומים. כמו כן, מתבצעות באזורי התעשיה ביקורות מטעם צה"ל והותקנו בשנה האחרונה אמצעי בידוק וזיהוי באזור תעשיה ברקן ומישור אדומים. בנוסף, פורסם מסמך מטעם פיקוד המרכז המסדיר את רף האבטחה הנדרש בחברות השמירה האזרחיות באזורי התעשיה ונהליו.

בכל הנוגע לקידום דברי החקיקה בתחום הבטיחות בעבודה באיו"ש, בימים אלו נערכת עבודת מטה בנושא. מטרת העבודה היא לאמץ את דיני הבטיחות בעבודה בתחום השיפוט של הרשויות המקומיות והאזוריות באיו"ש, ולתקן את החקיקה באיו"ש, כך שדיני הבטיחות בעבודה יחולו על מעסיקים ישראלים, אף מחוץ לתחומי הרשויות המקומיות והאזוריות הישראליות.

קו התפר:

מדובר בביקורת שלא מייצגת את המציאות בשנה האחרונה בקו התפר. כיום עוברים ביום עד עשרות בודדות של מסתננים במרחב התפר ביהודה ושומרון. פעילות כוחות הביטחון טרם מבצע "שובר גלים", הותאמה לצורך המבצעי. עם תחילת מבצע "שובר גלים", הוחלט על שינוי סדרי העדיפויות והשקעת משאבים משמעותיים במרחב התפר לטובת סגירת הפריצות בגדר. המאמצים באים לידי ביטוי בהצבת כוחות רבים בתפר, שיפור תשתיות הגדר, שדרוג והצבת אמצעים טכנולוגים בתפר, ביצוע הכשרה מותאמת לכוחות צה״ל לתעסוקה מבצעית בקו התפר, הרחבת סל הכלים המשפטי נגד מסתננים שעוברים על החוק, חיזוק שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון נגד התופעה ומאמצים נוספים שמבוצעים בקו התפר על מנת למנוע מעבר של מסתננים בלתי חוקיים לשטחי מדינת ישראל.

ספינות טילים בהגנה על המרחב הימי בלחימה:

משימת ההגנה במרחב הימי מבוצעת בשגרה על ידי ספינות הטילים של זרוע הים. בשנה האחרונה, במסגרת תהליך המבצוע של ספינות המגן, מבצעה זרוע הים שלוש מתוך ארבעת ספינות המגן ליכולת מבצעיות ראשונית והגנת שמיים. ספינות אלו, על שלל היכולות המתקדמות שלהן, כבר נוטלות חלק במאמץ הכולל של משימת ההגנה במרחב הימי ובמים הכלכליים.

טיפול בחיילים בודדים

בשנים האחרונות, צה"ל הרחיב את מעטפת התמיכה לחיילים הבודדים, לרבות הענקת חופשה מיוחדת לחיילים שעוברים דירה, שיפור פתרונות הדיור, קידום והרחבת תכנית 'אחד בחדר' ללוחמים בודדים והרחבת הזכאות לשתי טיסות בשירות ללוחמים בודדים לטובת ביקור משפחתם בח"ל. החל מחודש מרץ 2022 פועל בצה"ל "מרכז הבודדים" אשר מתכלל את מתן המענה לחיילים הבודדים. המרכז נותן מענה בכל שעה ויום בשבוע, במגוון שפות ומהווה מוקד ידע בתחום. המרכז עובד בשיתוף פעולה עם כלל יחידות צה"ל לצד גורמים מחוץ לצה"ל, כגון משרדי ממשלה, עמותות וארגונים נוספים. צה"ל מודע לאתגר הכלכלי אתו מתמודדים החיילים הבודדים, ועוסק בימים אלו בהעלאת גובה הסיוע בתשלום שכר הדירה. בנוסף, בשנה האחרונה חלה עלייה בשכרם של חיילי החובה, ובהם החיילים הבודדים.