איתמר אייכנר: לפי ההערכה, חוליית הטרור שרצחה את שליח חב״ד באיחוד האמירויות, צבי קוגן - לא פעלה בשליחות איראן, אלא תחת ארגון טרור אחר. ייתכן כי מדובר בפעולה שכוונה ע״י הג'יאהד האיסלאמי או חמאס.
בישראל חוששים שהאירופאים לא ישתפו פעולה
לקראת קידום הפטור מוויזה לישראלים הנוסעים לארה"ב, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה לדיון בנושא. בו העלו חשש על קשיים שיעכבו את הפטור הסופי מויזות
דיון בוועדת חוץ וביטחון צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, המשיכה היום (שני) את דיוני ההכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, מה שדרוש לצורך קידום הפטור מהוויזות.
הצעת החוק מחייבת קבלת מידע אישי מחברות תעופה לגבי נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל. המידע האמור הינו נתוני API ו-PNR הכוללים פרטים המופיעים במסמכי נסיעה של נוסע בטיסה המונפקים על ידי מדינות וכן נתונים אודות הטיסה אשר נאספים על ידי חברות התעופה לצורכיהן.
על פי הצעת החוק, המידע האמור יתקבל במרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא"ן), אשר צפוי להיות מוקם ברשות המסים. לפי ההצעה, הרשויות הרלוונטיות רשאיות לבקש לבצע הערכה או שאילתה לגבי מידע מהמאגר.
בהצעת החוק מוצא להסמיך שלוש רשויות – השב"כ, המוסד והמשטרה, להקים שלוחות של המאגר שינוהלו אצלן. חלק נרחב מהדיון היום עסק בסעיפי הצעת החוק לגבי הקמת שלוחות אלה.
נציגי שלוש הרשויות הנ"ל פירטו בקווים כלליים את הצורך שלהן בהקמת שלוחות של המרכז, ולא בפעילות מתוך המרכז עצמו, וביקשו כי אם יידרשו לפרט יותר על שיטות הפעולה שלהן, בשלוחות ובכלל, הדבר יתבצע בדלתיים סגורות.
עו"ד סיגלית ברקאי, מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה אמרה: ״חשוב להביא בפני הוועדה את הקושי הקיים שעלול להתעורר לגבי מנגנון השלוחות. הוא חריג ולא קיים בעולם בשום מסגרת דומה. יש אפשרות סבירה שמדינות שונות בעולם לא יראו את זה בחיוב, והם יכולות להנחות את חברות התעופה שלהן לה להעביר מידע. המנגנון בחוק נקבע בהסכמה, לאור תרכי גופי הביטחון, אבל חשוב לציין את הדברים״.
ישי דון יחיא, מנהל אגף קשרי תעופה בינ"ל ברשות התעופה האזרחית אמר בדיון כי ״בשביל שרשויות תעופה זרות יעבירו מידע לא מספיק חוק שישראל מחוקקת. מדינות האיחוד האירופי, לכל הפחות, ידרשו הסכם בינ"ל שמסדיר את העברת המידע והשמירה על הפרטיות. בגלל שהמודל השלוחות הוא חריג, בהחלט ייתכן שהאירופאים יגידו שהם לא מוכנים לדבר הזה, והם מהווים 60% מהתנועה האווירית לישראל. אי אפשר לומר כיום בוודאות, אבל זה חשש ישי להעלותו כבר כיום, ולומר שייתכן שנידרש לחזור לכאן בעתיד על כך״.
עו"ד דרור גרנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הסביר: אנו ערים למורכבות, ונמצאים בשיח על כך עם האיחוד האירופי, וגם הם מבינים את זה. בשל מסוים גם תרגמנו להם את הצעת החוק אנגלית על מנת שיבינו אותה טוב יותר. הם לא מוכנים לנהל איתנו מו"מ פורמלי עד לאחר השלמת החקיקה. רק אז הנציבות האירופית תפנה לפרלמנט האירופי לקבל אישור לנהל מו"מ על הסכם מולנו. זה הליך ממושך עם יותר מדי משתנים, ולכן קשה לתת תשובה ברורה. כן אציין כי ממילא בחקיקה ניסינו להתיישר ככל האפשר לסטנדרט האירופאי המחמיר, בכדי שיהיה יורת קל להגיע איתם להסכמות. בגלל הסטנדרט שלהם, יש להם בעיה עולמית בנושא – הם בקשיים גם מול היפנים, הקנדים, האמריקאים והבריטים על נושא העברת הנתונים של הנוסעים
